תמונות השתלטות חיילים ישראלים על ספינת הנשק "קלוז-סי" וקולות הטפיחה על השכם של קברניטי המדינה, מזכירים את המרוץ הקדחתני אחרי "תמונת הניצחון" במהלך מלחמת לבנון השנייה [2006]. הפרשן הצבאי עפר שלח, היום חבר כנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כתב במאמר שפורסם ב-2011 במעריב ש"כוח צנחנים נשלח לאחד הבתים בכפר בינת ג'בייל, להניף עליו את דגל ישראל, לצלם את המחזה ולסגת מהמקום". "תמונת הניצחון", הסביר שלח, נועדה לצרוב בתודעת שני הצדדים "את הניצחון הלא מעורער של ישראל".
מסיבות הניצחון סביב כיבוש ספינת הנשק והצגת הכתובת "Made in Iran" על שק מלט בבטנה, נועדו בעיקר לצריבת תודעות. הפעם היעדים הם תודעתו של הציבור הישראלי ודעת הקהל העולמית. המסר הוא: הנשיא רוחאני הוא נמר בעור של כבש; ואיראן הייתה ונותרה מקור הצרות במזרח התיכון ואיום על שלום העולם, כפי שאמר נתניהו בוועידת איפא"ק בשבוע שעבר [4 במארס].