חוק שוויון בנטל: פוטנציאל לשינוי חברתי

כשהוקמה מדינת היהודים בשנת 1948, התחייב המייסד וראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון לאפשר ל-400 אברכים, תלמידי ישיבה שהיו בגיל גיוס (21-18), להמשיך ללמוד תורה ללא הפרעה. לא לגייס אותם לצה"ל כפי שגויס כל צעיר ישראלי, ולא לחייב אותם בחובות הרגילים שהוטלו על אזרחי המדינה הצעירה, שנלחמה על עצם קיומה מהרגע בו נולדה.

לבן-גוריון היו אז צרות רבות אחרות, כולל חמש מדינות ערב שהסתערו על המדינה על מנת לכלותה. התחייבותו ההיסטורית ההיא לא נתפסה כבעיה אמיתית. איש לא שיער שכעבור דור או שניים, מספר לומדי התורה יכפיל, ישלש, ירבע את עצמו, וימשיך לטוס למעלה בקצב של סדרה הנדסית. היום, מונה כל מחזור גיוס של צעירים חרדים כ-15 אלף אברכים. השירות הצבאי בצה"ל נמשך שלוש שנים (לגברים), ומהנתון הזה עולה שבכל רגע נתון אמורים לשרת בצה"ל בסביבות 45 אלף חרדים. במציאות, משרתים בסביבות 1,500 עד 2,000 בכמה מסלולים מרתקים שנבנו במיוחד עבורם, בחיל האוויר ובחיל המודיעין.