דילוג לתוכן העיקרי

לפיד: קרי לא תמים, הוא מתווך הגון

שר האוצר משוכנע שיש כעת סיכוי ממשי להגיע להסכם. "מזכיר המדינה הרבה יותר אינטליגנטי ממה שחושבים עליו", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור, "זה המבחן הגדול ביותר שלנו מאז מלחמת יום כיפור"
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) and Finance Minister Yair Lapid leave after a joint news conference in Jerusalem July 3, 2013. Israel initiated a tender for two new private seaports to operate beside existing government-owned ports in Haifa and Ashdod in a bid to stir up competition and lower the costs of good in Israel. Each new port will cost about $1 billion to build. REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTX11AV6

חודש בדיוק חלף מאז שיו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, העלה הילוך בעיסוקו בתחום המדיני, ומאז המשא ומתן עם הפלסטינים אינו יורד מסדר היום שלו. התזזית המדינית של לפיד החלה בפוסט ארוך בדף הפייסבוק שלו [8 בדצמבר], שבו הסביר עד כמה הסדר מדיני הוא קריטי לכלכלת ישראל. בהמשך הוא הקדיש נאומים שלמים למחויבותו להסדר עם הפלסטינים. ביום שני האחרון [6 בינואר] הוא פתח את ישיבת סיעתו בקריאה לראש הממשלה שלא להחמיץ את ההזדמנות להגיע להסדר "שיאפשר לנו להיפרד מהפלסטינים".

אם לשפוט לפי הסקרים האחרונים, העיסוק הגובר במשא ומתן המדיני, שבתחילת דרכו הפוליטית לפיד העדיף להצניע, עושה לו טוב. סקר של ערוץ 2 מתחילת השבוע העניק ליש עתיד 14 מנדטים, במה שעשוי להסתמן כבלימת ההידרדרות הממושכת של המפלגה בסקרים מאז הבחירות האחרונות. אמנם זה עדיין חמישה מנדטים פחות מההישג העצום של לפיד בבחירות, אך עבור מי שכבר הוספד פוליטית עד לאחרונה – מדובר בסך הכל בחדשות טובות.

לפיד מגלה בשבועות האחרונות שהציבור שלו רוצה לראות אותו דומיננטי יותר במגרש המדיני, ורואה בברית שלו עם נפתלי בנט ומפלגת הבית היהודי חיבור לא טבעי. היתרון בכך מבחינת נתניהו הוא כמובן הסיכוי להתפוררותה של הברית הפוליטית הזאת, שבתחילת הקדנציה היוותה עבורו מטרד אמיתי. החיסרון הוא שמעתה יש כוח גדול בתוך הקואליציה שלו שיפעיל עליו לחץ להתקדם במשא ומתן עם הפלסטינים. מערך הכוחות בתוך הקואליציה נעשה כעת פחות נוח לנתניהו, שממולכד בין ממשלה שדורשת תהליך מדיני משמעותי, לבין מפלגתו שלו, שחלקים גדולים ממנה מנסים לחבל בתהליך הזה.

בראיון עם לפיד שמתקיים ביום שני האחרון [6 בינואר] בלשכתו בכנסת, לפיד מתמסר בשמחה לשיחה בנושא המדיני. בהמשך של אותו היום הוא אמור לשוחח טלפונית עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ובניגוד לאווירה הפסימית שמלווה את המשא ומתן הזה מראשיתו – שר האוצר משוכנע שיש הפעם סיכוי אמיתי להגיע להישג ממשי.

כשאני שואלת אותו אם ג'ון קרי אינו תמים מדי, לפיד עונה מיד ש"מאוד לא. הוא הרבה יותר אינטליגנטי ממה שחושבים עליו. הוא חד מאוד, יושב טוב על הפרטים. הוא מבין אותנו ואותם. לפעמים קשה להחליט אם זו תזה או תקווה שהוא לא מבין במה מדובר. הוא בדיוק מבין, ובגלל זה הוא מוביל את זה כמו שהוא מוביל. כתפיסה הוא אומר: 'אני אושיב אתכם פעם אחרי פעם אחרי פעם', וכשאתה יושב כל כך הרבה פעמים עם המעצמה הכי גדולה בעולם - בסוף זה מייצר מחויבות שאי אפשר להתחמק ממנה.

"היום אף אחד מהצדדים כבר לא יכול להגיד לאמריקאים: 'תשמעו, זה לא מתאים לנו'. הרי קרי היה פה כבר יותר פעמים מאשר הוא היה בכל ארץ אחרת. המעצמה הכי גדולה בעולם - אתה מבין כמה אנחנו תלויים בה רק כשאתה יושב בקבינט המדיני ביטחוני - חייבה את עצמה בכזאת דרגה, שזה כבר מחייב אותך. מהבחינה הזאת הם עובדים מאוד טוב. הם גם עושים עוד דבר, הוא כל הזמן מדבר על איזה נייר הוא חושב שצריך לשים, וכבר ברור שיהיה נייר".

בליכוד חושדים בו שהוא חד צדדי. כלומר לוקח את הצד של הפלסטינים. אני שומעת זאת גם משרים בכירים.

"שטויות במיץ עגבניות. יש הרבה יותר חשדנות כלפיו אצל הפלסטינים. אני רצתי כמפלגת מרכז. אני הראשון לחשוב שאם גם הימין וגם השמאל חושדים בך - כנראה שאתה בסדר. אותו דבר קרי: הצד הימני של הליכוד חושד בו והצד הפלסטיני חושד בו. אני חושב שהוא מתווך מאוד הוגן".

לפיד לא מצליח למצוא הסבר לשאפתנות של קרי בעניין הזה. "באמת שאין לי תשובה. אתה רואה את הבעירה. אולי כי בסוף כל פוליטיקאי רוצה להיזכר כמנדלה", הוא אומר.

בשבועות האחרונים שורר מתח רב ביחסי לפיד-נתניהו, שהתעצם סביב המריבה הגדולה בנוגע למינוי יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כשכל צד דורש למנות איש שלו לתפקיד. גם לפי שעה שני הצדדים מבוצרים בעמדותיהם, ומזה תקופה ארוכה אין יו"ר לוועדה החשובה. עם זאת, מקורבי לפיד טוענים שהשניים עובדים היטב ביחד למרות הכל.

אני שואלת את לפיד אם יש לו קווים אדומים בעניין המדיני, ואם נתניהו מכיר אותם. "אני לא אוהב אולטימטומים", הוא עונה, "הודעתי לפני הבחירות שלא נשב בממשלה שלא תנהל משא ומתן. הממשלה מנהלת משא ומתן מדיני. אתה לא רוצה להציב לממשלה שלך אולטימטום כי אז אתה עוזר לפלסטינים. אני לא רוצה לעזור לפלסטינים. אני בצד של הישראלים. אז זה לא נכון להציב קווים אדומים בתוך המו"מ. אבל כולם יודעים שאנחנו לא ניתן לממשלת ישראל למוסס את זה. זו אמירה כללית בחוץ וזו אמירה שיש מאחריה פרטים כשיושבים בתוך החדר ומקיימים דיון, או במסגרת צוות היגוי מדיני או במסגרת הקבינט".

אתה מרגיש מעודכן?

"אני גם מדבר עם קרי. פעם קודמת פגשתי אותו, הפעם יותר מאוחר נדבר בטלפון. אני מדבר עם האמריקאים כל הזמן. גם צוות היגוי מדיני מתכנס כדי לדון מה צריך לעשות. יש דברים שבאים לקבינט, כך שאני יושב על כל הצמתים כדי לדעת מה קורה".

אתה מאמין  שביבי נכנס למו"מ בלב חפץ ושלם?

"אני לא חושב שאף אחד מאיתנו נכנס למו"מ הזה בלב חפץ. ברור שזה קורע את כולנו מבפנים. אתה רוצה להגיע להסדר בשביל להיפרד מהפלסטינים, אבל להסדר הזה יש מחירים שאם היית יכול להימנע מהם היית שמח להימנע. שתי מדינות לשני עמים זה לכאורה רק משפט, אבל מאחורי המשפט הזה יש פינוי של עשרות אלפי אנשים מהבית, ממקום שבשבילי בהיסטוריה המשפחתית - אני מבית של המחנה הלאומי -  הוא באמת חבלי מולדת. אני יכול להגיד באיזה גבעה הלך איזה נביא. מהבחינה הזאת אף אחד לא רגוע. אבל צריך לעשות את זה כדי להיפרד מהפלסטינים".

וביבי הולך לשם לדעתך?

"אני לא פרשן. אני בתוך המשחק, וזה לא יהיה נכון להגיד לאן הולכים. יש גם החלטה נכונה בעיניי שמתוך העוסקים במו"מ, האיש היחד שאומר איפה אנחנו נמצאים, קוראים לו ג'ון קרי וכך צריך להיות. יש אין סוף רכילויות ושמועות מסביב, וזה בסדר, זה מתוקף העניין. גם הפלסטינים קצת פחות ממושמעים מאיתנו בדברים האלה".

ומה אתה חושב על המחויבות שלהם למו"מ?

"אצלי יושב במשרד פעם בחודש מינימום שר האוצר הפלסטיני על כל צוותו, ואנחנו עוברים על נושאים ממעברי הגבול ועד החובות שלהם לחברת החשמל. הדבר המדהים הזה ששר האוצר הפלסטיני בא ממשרדו ברמאללה, ואתה שואל אותו איך עברה הנסיעה, והוא עונה: 'היום הייתה תנועה קשה, לקח לי ארבעים דקות'. אז אתה נזכר שכל הסכסוך בין העמים הוא בתוך ארבעים דקות".

ונגיד שכל הצדדים יצליחו להגיע להסכמות ולנייר משותף, נתניהו יכול לשרוד את זה פוליטית בתוך המפלגה והקואליציה הימנית?

"זה לא סוד, שלא בהכרח יישאר אותו הרכב קואליציוני, אבל זה אפשרי. זה יהיה המבחן הכי גדול של מדינת ישראל מאז מלחמת יום כיפור. יכול להיות שזה ישפיע על הרכב הקואליציה".

ובשביל המבחן הגדול הזה היית מוכן לקבל את ש"ס לתוך הקואליציה?

"אני לא עושה משחקים ואני לא משחק עם זה. זה רציני מדי לטעמי. אני לא מרכיב ומפרק קואליציה. יש ראש ממשלה וזה תפקידו. אנחנו הגדרנו מה התפקיד שלנו: התפקיד שלנו שזה לא יתמוסס".

איך אתה דואג שזה לא יתמוסס?

"זה לא משהו שאתה מדבר עליו בתקשורת... אנחנו הגב הרחב של זה. זה לא קורה בלעדינו. אנחנו המאפשרים. זה תפקידנו מהיום הראשון. התפקיד שלנו הוא לגבות את ראש הממשלה".

אבל אתה יכול להגיד עכשיו שביבי יודע מהם הקווים האדומים שלך?

"איזו שאלה? בסוף, הציר הכי בסיסי והכי יציב בממשלה זה הציר בין הליכוד ביתנו לבין יש עתיד. זה רוב הממשלה".

בוא נסיים בעניין הסקרים. זה עשה לך טוב, העיסוק בעניין המדיני.

"מעניין שאף אחד לא זוכר שאני במערכת הבחירות נסעתי לאריאל לשאת נאום מדיני, כשממול מפגינים בחזית מרגשת בעוצמת אחדותה צעירי מרצ ונוער הגבעות, כי אמרתי שם שגושי ההתיישבות יישארו אבל צריך להיפרד מהפלסטינים. אמרתי את מה שאני אומר היום לאורך הדרך. התחלתי להיות ווקאלי, וזה תמיד ככה, כי צריך. היה רגע ועדיין יש רגע שבו צריך להבהיר שיש מחויבות מאחורי זה. אז אני ווקאלי. כשאני לא צריך - אני שמח לחזור לעסוק בענייני האוצר".

More from Mazal Mualem

Recommended Articles