דילוג לתוכן העיקרי

אחרי הפוליטיקה החדשה, האם ישראל בדרך ל"נשיאות חדשה"?

כמו בבחירות האחרונות לכנסת, גם במירוץ לנשיאות יש רשימה ארוכה של מועמדים שאינם מתוך המערכת הפוליטית. אולם כפי שכבר הוכח, הם אינם בהכרח טובים יותר מנבחרי הציבור הוותיקים.
Israeli's Nobel Laureate in Chemistry Dan Shechtman speaks at the Nobel banquet in the Town Hall of Stockholm December 10, 2011. Shechtman currently works at Technion-Israel Institute of Technology in Haifa, Israel. REUTERS/Jonas Ekstromer/Scanpix (SWEDEN - Tags: POLITICS) NO COMMERCIAL SALES. SWEDEN OUT. NO COMMERCIAL OR EDITORIAL SALES IN SWEDEN. THIS IMAGE HAS BEEN SUPPLIED BY A THIRD PARTY. IT IS DISTRIBUTED, EXACTLY AS RECEIVED BY REUTERS, AS A SERVICE TO CLIENTS - RTR2V3P2

"אני רוצה להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל... אני ציוני. אני רוצה ליצור כאן דור של אנשים חברותיים שרואים את הצרכים של הזולת". כך נימק בסוף השבוע האחרון הפרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה ב-2011, את החלטתו המפתיעה להתמודד לתפקיד נשיא המדינה.

שכטמן, בן 72, הכריז על התמודדותו בתוכנית "יומן" של ערוץ 1 ביום שישי בערב [17 בינואר], וסיפר בהתלהבות על כך שהוא רוצה ''לשנות דברים לטובה בארץ הזאת...בעיקר בשדה החינוך, ההשכלה והיזמות הטכנולוגית". הוא הדגיש כי אם ייבחר לנשיא, הוא ימעט לעסוק בנושאים מדיניים כדי לא להיות מזוהה עם אג'נדה פוליטית, אלא יתמקד בענייני פנים. לדבריו, הוא קיבל את ההחלטה לאחר שחבריו ואזרחים רבים אחרים אמרו לו כי היו רוצים לראותו בתפקיד.

בראיון עמו התגלה שכטמן כפרופסור חביב ומלא בכוונות טובות. הוא עורר אמפתיה, אך לפרקים, בעיקר כשניסה להסביר לעיתונאית איילה חסון מדוע הוא האיש המתאים להיכנס לנעליו של הנשיא המכהן שמעון פרס, הוא נשמע כמו מתמודד בתוכנית ריאליטי. הוא סיפר שהוא מחליף מכונית רק פעם בעשרים שנה, מה שנתן תחושה כי מדובר באדם צנוע - אנטיתזה לתדמית הפוליטיקאי הישראלי העסקן והרהבתן.

אילו הבחירות לנשיאות היו מתקיימות בציבור הרחב, לשכטמן היה סיכוי טוב להביס כמעט כל פוליטיקאי. הוא נמצא בדיוק על המקום שבו ה"פוליטיקה החדשה" פוגשת את המחאה החברתית. הוא, אם תרצו, "הנשיא החדש" והטרנדי. אבל הבחירות לנשיאות שיתקיימו במאי ייערכו בכנסת, גוף בוחר מצומצם של 120 חברים, גדוש באינטרסים ותככים פוליטיים. יחד עם זאת, רק פעם אחת בכל שנות קיומה של המדינה התגלתה תקלה חמורה במנגנון הבחירה הזה, כשמשה קצב נבחר לנשיאה השמיני של ישראל, ונאלץ להתפטר בעקבות חקירה פלילית שבסופה הורשע באונס.

קודמו, עזר ויצמן, אמנם הסתבך בפרשת לקיחת כספים מאיש העסקים אדוארד סרוסי, אך הוא עזב את בית הנשיא בתום כהונה מלאה בת שבע שנים תוססות. רוב הנשיאים שיצאו מתוך המערכת הפוליטית או שהיו קרובים לה, הביאו כבוד למוסד הנשיאות. הם היו אהובים ומחוברים אל עמם, ומקובלים גם מחוץ לגבולות המדינה. אבל היום, כשתדמיתם של נבחרי הציבור כה נמוכה, אין פלא שרשימת המועמדים לנשיאות מחוץ למערכת הפוליטית הולכת ומתארכת מדי יום.

לרשימת המועמדים לנשיאות כבר הצטרפו שר החוץ לשעבר, דוד לוי, יו"ר הסוכנות היהודית ואסיר ציון לשעבר, נתן שרנסקי, גיבור המלחמה הישראלי, אביגדור קהלני, יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, ויו"ר הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. מלבד דליה איציק, כולם אינם חלק מהמערכת הפוליטית בשנים האחרונות, מה שכפי הנראה מקנה להם יתרון בציבור הישראלי. שכטמן עצמו אמנם נמנע מלומר זאת מפורשות, אבל ניתן היה להבחין בקלות בראיון כי בין השורות הוא סבור שיש לו יתרון על המועמדים לנשיאות שבאים מתוך המערכת הפוליטית. שבניגוד לחברי הכנסת בנימין (פואד) בן אליעזר וראובן (רובי) ריבלין, הוא "בא מבחוץ", ולכן לא התלכלך כמוהם בעסקנות פוליטית.

הפרופ' שכטמן הוא אכן איש עתיר זכויות ובעל שם עולמי בתחומו, שהביא כבוד רב למדינת ישראל כשזכה בפרס נובל היוקרתי. אך כלל לא בטוח שהישגיו המופלגים במדע, תדמיתו הבינלאומית ורצונו להיטיב עם העם הם ערובה להצלחה. אין בכל אלה להעיד בהכרח, כי יש לו את הכישורים הנדרשים לתפקיד הרם שדורש, בכל זאת, מיומנות פוליטית וכישורים דיפלומטיים.

למרות הסתייגותו מעניינים שנויים במחלוקת, שכטמן ייאלץ להיות מחובר גם לנושאים המדיניים שנמצאים כעת על הפרק. אי אפשר להפריד בין חינוך או כלכלה לסכסוך עם הפלסטינים. הוא יצטרך להכיר היטב את המערכת הפוליטית - לא רק כי היא זו שתבחר את הנשיא הבא, אלא גם כי הנשיא הוא מעין דמות מקשרת ומתווכת בין הציבור לדרג הפוליטי. מועמדים שמגיעים מתוך הפוליטיקה יהיו מיומנים ממנו בכל אלה.

נבחרי הציבור המכהנים שמועמדים לתפקיד, בן אליעזר, ריבלין והשר סילבן שלום שנמצא בשלבי גישוש ועדיין לא הכריז על כך רשמית, הם פוליטיקאים ותיקים שמעולם לא הסתבכו בפרשות שחיתות. שלושתם כיהנו בתפקידים הבכירים ביותר: בן אליעזר היה שר ביטחון, שלום היה שר החוץ, וריבלין כיהן כיו"ר הכנסת. לשלושתם יש ניסיון ציבורי רב והישגים מכובדים. אפשר לאהוב אותם או לסלוד מהסגנון שלהם ומהשקפת עולמם - אבל אי אפשר לטעון שאינם ראויים וכשירים לתפקיד.

מבין תשעת נשיאי מדינת ישראל, שמונה היו פוליטיקאים או קרובים לפוליטיקה ולעשייה הציבורית. הנשיא הרביעי אפרים קציר, שכמו שכטמן היה פרופסור לכימיה, נחשב לנשיא אפור ופחות מחובר אל העם. גם הנשיא הראשון חיים ויצמן היה ד"ר לכימיה, אך לתפקיד הוא נבחר בגלל עברו כמדינאי ופוליטיקאי בכל רמ"ח אבריו, שכיהן כנשיאה של ההסתדרות הציונית.

כלל לא בטוח שההתנפלות הציבורית והתקשורתית על הפוליטיקאים שמתמודדים לנשיאות הוא מוצדק. שכטמן מועמד ראוי, אבל אין בכך כדי להבטיח שיהיה נשיא טוב יותר מהמועמדים הפוליטיקאים. בנוסף, למרות האמפתיה הציבורית, שכטמן יצטרך להיבחר מתוך הכנסת - ובזירה הזו סיכוייו מזעריים. הוא כבר הודה שעדיין לא השיג עשר חתימות של חברי הכנסת התומכים במועמדותו, דבר המהווה תנאי סף להתמודדות על התפקיד.

ייתכן ששכטמן יקבל סיוע מנציגי הפוליטיקה החדשה שנכנסו לכנסת בבחירות האחרונות ושינו את פניה. יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד, כבר הודיע שבסיעתו בת 19 חברי הכנסת יהיה חופש הצבעה. אולם גם אז, לריבלין, בן אליעזר ושלום יש יתרון טבעי בכנסת. השניים הראשונים כבר עובדים במלוא המרץ כדי לגייס תמיכה בקרב הח"כים. אם ברצונו של הפרופ' לכימיה להיות מועמד רציני לנשיאות המדינה, בחודשים שנותרו לו לפני ההצבעה עליו לעבור טירונות פוליטית מזורזת.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles