התקשורת בישראל חלקה כבוד לנלסון מנדלה ב-6 בדצמבר, ממש כמו שאר כלי התקשורת ברחבי העולם, וגוללה את שורת המאבקים וההישגים שאפיינו את חייו. אתר החדשות הישראלי Ynet אף פרסם מחדש קטעים מתוך האוטוביוגרפיה שלו, שתורגמה לאחרונה לעברית. אבל מה שהיה חסר הוא אזכור כלשהו של היחסים המורכבים ששררו בין מנדלה למדינת ישראל.
ייתכן שעורכי החדשות בישראל חשו שזה לא העיתוי הנכון לניתוח שכזה. האבל מאפיל על רגשות אחרים, וכך צריך להיות, במיוחד כשמדובר באישיות כמו מנדלה - שהיה גיבור אמיתי עבור כולנו. כעיתונאית ישראלית שהוצבה בדרום אפריקה מעל לשנתיים, ועקבה אחר התפתחותה של האומה החדשה, אני מאמינה שהיחסים הללו, על כל הגוונים והניואנסים שלהם, הם חלק ממורשתו של מנדלה וגם לקח שאל לנו לשכוח.
שר החוץ הישראלי הודיע הבוקר שהשגריר בפרטוריה, ארתור לנק, ייצג את מדינת ישראל בטקסים הרבים לזכרו של מנדלה. עדיין לא הוחלט איזו אישיות פוליטית תיסע לדרום אפריקה לייצג את ישראל בלוויה. הוויכוח בהחלט מובן. מאז הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו בדרום אפריקה ב-1994, ביקרו במדינה רק קומץ שרים ופוליטיקאים מישראל. באותה המידה, מעטים גם השרים מדרום אפריקה שביקרו בישראל, במיוחד בשנה האחרונה, לאחר קריאתה של מאיטה נקונה-משבנה, שרת החוץ של דרום אפריקה, לעצור את הביקורים הממלכתיים ולקרר את היחסים עם ירושלים.
