הכיבוש משחית. עכשיו זה מדעי
פרופ' ישעיהו ליבוביץ קבע לפני יותר מארבעה עשורים, שהכיבוש משחית. ספר חדש שעומד לצאת בימים אלה, "השפעת הכיבוש על החברה הישראלית", מתאר איך ההשחתה נוגעת לכל היבט אפשרי כמעט של חיינו.
מטיילים המשוטטים בימים אלה ברחובות ירושלים, אינם יכולים שלא להבחין בפוסטרים ענקיים שהמילה "לייהד" תופסת חלק ניכר משטחם. לוחות מודעות מקדמים את פניהם בכרזה פרובוקטיבית הזועקת "קוקוריקו מואזין". המסרים הללו - דחיקת רגליהם של אזרחיה הפלסטינים של ירושלים והלבנת פניהם - הם גולת הכותרת של תעמולת הבחירות של רשימת "ירושלים מאוחדת". בראש הרשימה עומדים שמואל שקדי, פעיל ימין, ואריה קינג, שמתעל את מרצו להחדרת מתנחלים לשכונותיה הפלסטיניות של העיר.
אם את התעמולה האנטי-ערבית הזו אפשר לפטור כתופעת שוליים לאומית-קיצונית הקיימת בעולם כולו, הרי שעם הקִרבה האידיאולוגית המטרידה בין שני המועמדים היחידים לראשות העיר קשה יותר להתמודד. על הנהגתה של אחת הערים המורכבות והנפיצות ביותר בעולם מתמודדים ניר ברקת, ראש העיר המכהן, ומשה ליאון, העומד בראש סיעת הליכוד-ביתנו. ברקת, שהתפאר לאחרונה בהשתתפותו בטקס הנחת אבן פינה להתנחלות חדשה בג'בל מוכבר, זוכה לתמיכתן של מפלגת העבודה ומרצ. ליאון, שליחו האישי של אביגדור ליברמן, מתאמץ לעקוף את ברקת מימין ואף מחבק את קינג ושותפיו.
