דילוג לתוכן העיקרי

הזוג המוזר של הפוליטיקה הישראלית

הבחירות האחרונות יצרו זיווגים משונים בממשלה ובכנסת. המסקרן מכולם הוא שיתוף הפעולה בין זהבה גלאון מהשמאל החילוני למשה גפני החרדי.
Mualem.JPG

האירוע שהתרחש באחד האולמות בבית ציוני אמריקה בתל אביב לפני כחודש [21 ביולי], יכול היה להיראות מוזר למתבונן מהצד. המקום היה גדוש בעשרות רבות של חברי מרצ, כשמולם על הבמה ישב ח"כ משה גפני, יו"ר סיעת יהדות התורה, שפרש את השקפת עולמו החברתית-כלכלית. כשמאחוריו ניצבים שלטי ענק עם הלוגו הירוק של מרצ, גפני, אחד מנציגיה הבולטים של הפוליטיקה החרדית האשכנזית, הרגיש בבית.

מחיאות הכפיים שזכה להן מפעם לפעם הבהירו שגפני הוא אכן אורח רצוי ומוערך באכסנייה הזאת. אהדת הקהל התבססה על שני דברים המשותפים לפוליטיקאי החרדי ולחברי מפלגת השמאל: תפישת עולם כלכלית-חברתית, ותחושה של תיעוב כלפי יאיר לפיד, בנימין נתניהו ונפתלי בנט.

את המפגש הזה יזמה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, בת בריתו הפוליטית החדשה של גפני באופוזיציה לממשלת נתניהו-לפיד. ההיכרות ביניהם ארוכת שנים והולכת אחורה אל מאבקים משותפים בתוך ועדת הכספים, שגפני עמד בראשה עד הבחירות. כעת הזוגיות הפורחת בין השניים מתקבלת בטבעיות גם בצד של גפני, וזוכה לפרגון בעיתונות החרדית.

הבחירות האחרונות יצרו ללא ספק זיווגים משונים. החיבור בקואליציה בין יאיר לפיד ונפתלי בנט עדיין קשה לעיכול בעיניי רבים בפוליטיקה הישראלית. מנגד באופוזיציה משגשגים שיתופי פעולה בין החרדים למפלגות השמאל והערבים במאבקים הכלכלים-חברתיים, שהגיעו לשיא בוויכוח סביב תקציב המדינה. כך גם צמח לו שיתוף הפעולה המעניין בין גלאון לגפני.

הברית בין יו"ר מרצ ליו"ר יהדות התורה היא תוצאה ישירה של הפניית העורף של ראש הממשלה לחרדים, ושליחתם אל האופוזיציה. אז הכל התחיל. בהמשך, השקפת העולם הכלכלית המשותפת, הכימיה האישית ביניהם והאויב השני המשותף לפיד הביאו לחיזוק הקשר ולשיתופי פעולה פרלמנטריים ותקשורתיים. אחד מהם, שזכה לסיקור נרחב, הוא התוכנית הכלכלית-חברתית שהציגו ביחד בסוף מאי האחרון כחלופה להצעת תקציב המדינה של הממשלה.

בעזרת יועציהם גיבשו גפני וגלאון הצעה שאיתגרה את התקציב של שר האוצר לפיד. הם טענו כי ניתן לצמצם את הגירעון ממקורות אחרים, במקום המסים החדשים שלפיד ונתניהו תיכננו להטיל על מעמד הביניים. במסיבת העיתונאים שערכו אז, לפיד עמד במוקד ההתקפות. גפני וגלאון, שאינם מפספסים אף הזדמנות לחבוט בשר האוצר, עשו זאת שוב, כשהם מציגים את עצמם כמגיני השכבות החלשות ומעמד הביניים הישראלי.

ההתפתחות האחרונה המעניינת בברית היא התקרבותו של גפני, לפחות בהצהרותיו, להשקפת העולם המדינית השמאלית שמרצ מייצגת. גפני אומר מפורשות שלא תהיה לו בעיה לשבת בממשלת שמאל - אם היא תאפשר לו לשרת את הציבור החרדי. אמנם בעיתונות החרדית יש מי שמפרש את הזוגיות עם השמאל כתרגיל פוליטי, כעוד דרך של גפני, "השועל הפוליטי", להפעיל לחץ על ראש הממשלה. אולם כך או אחרת נראה ששני הצדדים נהנים משיתוף הפעולה הזה, גם מול הציבור שאותו הם מייצגים.

האם הברית הססגונית הזאת אפקטיבית גם מעבר לסיקור התקשורתי שלה? "במיליון אחוז", עונה גפני כשאני מציגה בפניו את השאלה. "הרבה דברים השתנו בעקבות המאבק המשותף בתקציב. התוכנית הראשונית היתה הרבה יותר דרקונית. הרי יאיר לפיד קורא מה התקשורת אומרת ופועל בהתאם. אני דאגתי למעמד הביניים כשלפיד עוד היה קריין ברדיו." גם התשובה של גלאון חיובית: "בזכות המאבק המשותף שלנו הצלחנו להוציא כמה עזים מהתקציב."

כמו בכל ברית פוליטית מוצלחת, לכימיה האישית יש תפקיד מרכזי. "אני מכירה את גפני הרבה מאוד שנים", אומרת גלאון, "אני מאוד מעריכה אותו. היופי הוא שאת התוכנית הכלכלית האלטרנטיבית שלנו גיבשנו על בסיס הסכמות. פשוט לא התעכבנו על מחלוקות. גפני יודע שאני בעד הפרדת הדת מהמדינה, ובעד פלורליזם ולימודי ליבה - בכל אלה יש בינינו מחלוקות עמוקות, ובהן לא נגענו. הלכנו רק על הנושאים החברתיים, והצענו מודל לתקציב אלטרנטיבי."

לדברי גלאון, "בפוליטיקה צריך לדעת לבנות קואליציות ולהרחיב מעגלים כדי להשפיע, מבלי לוותר על מחלוקות. אנחנו ביקשנו לקדם סולידריות חברתית." אין לך בעיה עם סוגיות כמו גיוס החרדים או ההתנגדות שלו ללימודי הליבה? אני מקשה עליה. "לא", היא עונה מיד, "אני מראש לא נכנסת לזה. גפני הוא איש מבריק, פולטיקאי מיומן ומשופשף, עם חוש הומור שיודע לעשות שואו ויודע את כללי המשחק."

כשגפני נשאל על הברית המפתיעה, הוא אומר: "בניגוד לתדמית שלנו, אנחנו (החרדים) בני אדם. למרות שיש כאלה שחושבים שאנחנו צפרדעים. זה נכון שיש בינינו חילוקי דעות בנושא דת ומדינה, אבל חוץ מזה אין כמעט משהו אחר. יכול להיות שהם במרצ מאוד קיצוניים בתהליך מדיני, ואני פחות. אבל אני לא ליכוד." לדבריו, "אנחנו רואים עין בעין את הנושאים הכלכליים. שנינו הרבה שנים בכנסת. עכשיו במאבק על התקציב ניהלנו מאבק, כי הגיע שר אוצר שלא יודע כלום מהחיים שלו. יש לנו עוד שיתופי פעולה באופוזיציה, אבל עם זהבה יש יותר חיבור."

מה צופן שיתוף הפעולה הזה לעתיד? האם יהיה לו המשך גם בנושאים המדיניים? גפני לא שולל זאת על הסף. "אני בעד תהליך מדיני. אנחנו לא ימין, אבל יותר מהכל אני רוצה שהממשלה הזאת תעבור מן העולם. במערכת הפוליטית אתה עובד לפי יעדים, ולפי זה אתה קובע את שותפייך." מתשובתו ניתן להבין שבראש מעייניו של גפני עומדים תקציבי החרדים שהממשלה הנוכחית גדעה, והוא רוצה להשיבם, אולם אין לפסול את הסיכוי שבקרוב נראה את השניים מפעילים יחדיו לחץ על הממשלה גם בסוגיית המשא ומתן עם הפלסטינים.

More from Mazal Mualem