דילוג לתוכן העיקרי

חידוש המו"מ – רגע האמת של לבני

עם מפלגה קטנה בקואליציה ימנית, ליו"ר "התנועה" יש רק שתי אפשרויות אם ברצונה לשרוד בחיים הפוליטיים: לוודא שנתניהו מנהל את השיחות עם הפלסטינים בתום לב – או לפרוש מהממשלה.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu (2nd L), flanked by Tzipi Livni (L), Israel's chief negotiator with the Palestinians, National Security Adviser Yaakov Amidror (3rd L) and Military Secretary Eyal Zamir, speaks with U.S. Secretary of State John Kerry (not pictured) during a meeting in Jerusalem June 29, 2013. Kerry extended his Middle East peace mission on Saturday, shuttling between Jerusalem and Amman for more talks with Israeli and Palestinian leaders on reviving their stalled negotiations. REUT

חמש שנים לאחר שניהלה את השיחות עם הפלסטינים בשליחותו של ראש הממשלה אז אהוד אולמרט, ציפי לבני תחזור ביום שלישי [30 ביולי] אל שולחן המשא ומתן בוושינגטון. בסיבוב הקודם היא היתה שרת חוץ מטעם מפלגת שלטון גדולה ועוצמתית, היום היא שרת משפטים ויו"ר מפלגה קטנה הכלואה בתוך קואליציית הימין של בנימין נתניהו. האם בתנאים הפחות טובים האלה תצליח לבני להוכיח, שבשונה מאהוד ברק בממשלת נתניהו הקודמת, היא אינה רק עלה תאנה מדיני?

לצערה של לבני, הדבר אינו תלוי רק בה. מידת הצלחתן של השיחות תוכרע על ידי אחרים, כפי שהתנעתן היתה פועל יוצא של מאמציו העיקשים של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. עתידו של המו"מ תלוי בעיקר בנתניהו ואבו מאזן, ובכוחם הפוליטי והציבורי להגיע להסכם שלום היסטורי. ליו"ר התנועה אין יכולת להוביל מהלך עצמאי, כשלוושינגטון היא תגיע עם עו"ד יצחק מולכו, מקורבו ושליחו האישי של נתניהו לשיחות.

אף על פי כן, אחרי ארבע שנים מתסכלות באופוזיציה, לבני להוטה לשוב לעיסוק במו"מ המדיני - נושא שהיא רואה בו את עיקר שליחותה הציבורית. לבני תמכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים כבר מימיה בליכוד, וגם היום היא רואה בו את הדרך היחידה לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. זו הסיבה, כך סיפרה במערכת הבחירות האחרונה, שעזבה את קדימה והקימה את מפלגת "התנועה".

בשיחות עם חבריה לתנועה טוענת לבני, כי היא מאמינה שכוונותיו של נתניהו כלפי השיחות עם הפלסטינים הן כנות. למרות זאת, בשלב זה היא עדיין חשודה שהסתפקה באמירות כלליות של ראש הממשלה על מחויבותו למו"מ, רק כי היתה מבועתת מהמחשבה שתבלה עוד כמה שנים באופוזיציה. כך גם הבליגה על כניסתה לממשלה של מפלגת הבית היהודי הימנית-קיצונית, שהעומד בראשה - נפתלי בנט - מתנגד בחריפות לחלוקת הארץ.

לפני ארבע שנים, עם 28 מנדטים בראשות קדימה, לבני סירבה להצעה מנתניהו לעשות רוטציה בראשות הממשלה, כולל הבטחה שתכהן כשרת החוץ ותוביל את המו"מ עם הרשות. היא האמינה אז שבתוך זמן קצר היא תזכה בתפקיד ראש הממשלה מבלי שתצטרך לחלוק אותו. במקום זאת, היא חוותה מאז התרסקות ציבורית כואבת, ונותרה נטולת כוח פוליטי ממשי. באשר לנתניהו, בליכוד מעריכים שהוא לא עבר שינוי אידיאולוגי עמוק, אלא נגרר לשולחן המו"מ בלחץ אמריקאי ואירופי ומחשש לאובדן הלגיטימציה של ישראל בעולם.

ולמרות כל האמור, ללבני יש תפקיד חשוב במו"מ המתחדש. היא אמנם לא תוביל אותו, אבל היא תוכל לוודא שהוא אכן מתקיים, ושראש הממשלה פועל בו בתום לב ואינו משתמש בו רק כדי למשוך זמן.

לבני תחזור השבוע אל חדרי הדיונים ושולחנות המו"מ האהובים עליה. היא תנהל שיחות חשאיות, תיסע ותחזור ותוכל לחוש את הדופק הפלסטיני מקרוב. היא הרי כבר צברה מאות שעות של "שיחות שלום" בתקופת ממשלת אולמרט, כך שתדע ודאי להבחין במידת רצינותם של אבו מאזן ונתניהו. לכן חובתה המוסרית כלפי בוחריה – כמעט 200 אלף אזרחים שהצביעו עבורה רק בשל מחויבותה לתהליך המדיני - היא לפקח על השיחות מקרוב, ולהיות כנה מספיק כדי להודות לעצמה ולהתריע לציבור אם תגלה שאינן מתנהלות בקצב המתאים או ברצינות הנדרשת.

בעיניי נתניהו וליברמן, לבני אינה שחקן מרכזי בממשלה הנוכחית. אין לה את הכוח הפוליטי שיש ליאיר לפיד עם "יש עתיד", ואפילו לא את זה של נפתלי בנט עם "הבית היהודי". היא אינה יכולה לאיים איום ממשי על איש מהם, ומעולם לא היתה להם הערכה גדולה אליה או לפועלה בתחום המדיני. אם כבר, הם נטו לזלזל בה.

לבני יושבת היום בממשלה כי נתניהו רצה את ששת המנדטים של התנועה, והעניק לה בתמורה את הזכות לנהל מו"מ שטיבו טרם ברור. היא ניצלה מהיעלמות פוליטית מוחלטת לאחר עוד כמה שנים באופוזיציה במפלגת אינסטנט חסרת בסיס ערכי ורעיוני, והוא ביסס את הקואליציה שלו. השותפות הלא-טבעית הזאת יסודה בשיקולים פוליטיים, ולא בכמיהתו של ראש הממשלה לחידוש התהליך המדיני.

כך גם ישב שר הביטחון לשעבר אהוד ברק בממשלתו הקודמת של נתניהו. ברק, שהתיימר להיות ראש מחנה השלום, מצא את עצמו בממשלת קיפאון מדיני במשך ארבע שנים, חסר יכולת להגיע להישגים. בסופו של דבר הוא פרש מהחיים הפוליטיים, לא לפני שהביא לפילוג במפלגת העבודה שעמד אז בראשה. מזה בדיוק לבני צריכה להיזהר. עליה להציב לעצמה קווים אדומים ולהיות אמיצה מספיק גם לפרוש מהממשלה אם תיווכח שהמו"מ לא מתקדם לשום מקום, כפי שאמר בראיון לאל-מוניטור שותפה לסיעה ח"כ עמרם מצנע. אחרת גם היא עשויה למצוא את עצמה עם חצי מפלגה.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles