קראו
אם היו שואלים את בנימין נתניהו כיצד הוא רוצה שההיסטוריה תזכור אותו, הוא לעולם לא ישיב "כמנהיג שהביא שלום לישראל", גם לא "כמי שיישב יהודים בארץ ישראל". קשה עדיין לדעת עד כמה עמוק נצרב בהכרה שלו האתגר החדש שצץ באחרונה בנאומיו - מניעת הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית. מכל מקום, לסכנת אובדן הרוב היהודי והאופי הדמוקרטי של ישראל, אין סיכוי להתחרות על המקום הראשון בטבלת החרדות של נתניהו: החרדה מפני "שואה גרעינית".
נתניהו רוצה שההיסטוריה תזכור אותו כמי שהציל את עמו מכליה. לא פחות. מכאן נגזרות כל העמדות המדיניות שלו, כל המהלכים הדיפלומטיים וכל התרגילים הפוליטיים הפנימיים. מכאן גם נגזר לוח הזמנים החופף של ערוץ המו"מ על הסדר הקבע עם הפלסטינים שחודש השבוע בוושינגטון [30 ביולי] , ושל ערוץ המו"מ על הסדר עם איראן שישים קץ לאיום הגרעיני על ישראל.
