המתווך החשאי יוצא לאור

בימים אלה יצא לאור ספרו של ד"ר גרשון בסקין "לשחרר את גלעד- הערוץ החשאי"  (כנרת זמורה-ביתן).

"זה היה הדבר הגדול ביותר שעשיתי בחיי. אין לי ספק בכך", כותב בסקין בפתחו. ואכן הדבר נעשה כנגד כל הסיכויים ועל אף קיטונות החשדנות והלגלוג שנשפכו עליו מצד  האנשים שניהלו את המשא ומתן מטעם הממשלה. זאת, למעט אדם אחד, איש המוסד לשעבר דוד מידן, שידע לזהות את התועלת שטמונה באדם כמו בסקין ונעזר בו עד לרגע שבו  דרכו רגליו של החייל החטוף גלעד שליט על אדמת ישראל (18 באוקטובר 2011). "תודה שהיית טרחן בלתי נלאה", כתב לו מידן, במכתב תודה ששיגר לו לאחר ביצוע העסקה.

גרשון בסקין הצליח במקום שבו אחרים נכשלו. הוא הצליח ליצור ערוץ תקשורת חשאי  עם חמאס והביא לסיומה המוצלח של עסקת גלעד שליט אחרי כחמש שנים וארבעה חודשים בשבי, בתמורה לאלף אסירים פלסטינים.

את גרשון בסקין פגשתי לראשונה בשנת 2009, כשנתיים וחצי לפני החתימה על העסקה. הוא סיפר לי במשרדו בירושלים במכון איפקרי ( IPCRI), מכון ישראלי-פלסטיני לקידום פתרון שתי מדינות לשני עמים, על הקשר שיצר עם יועצו לשעבר של איסמעיל הנייה, ד"ר ראזי חמד, ועל המאמץ שהוא משקיע לשחרר את גלעד.

למען האמת, חשבתי שהוא נאיבי. לא הצלחתי להעלות על דעתי אפשרות שאיש השמאל  מירושלים יעשה זאת. לא האמנתי ששיתוף הפעולה עם חמד, שבאותו זמן לא היה בעל השפעה רבה בחמאס, יצליח להביא לתוצאה חיובית.

טעיתי. שני ה"אאוט-סיידרים" בסקין את חמד הצליחו לכונן ביניהם ערוץ ישיר והוכיחו שלא רק שאפשר לפתוח בדו-שיח בין חמאס לישראל - אלא גם ניתן להגיע להבנות, להסכים עליהן ולהוציאן לפועל.

בספר "לשחרר את גלעד", מספר בסקין כיצד החל את קשריו עם נציגי חמאס.

בסוף חודש אפריל 2006, עוד לפני החטיפה, הוא שהה בקהיר בסמינר של האו"ם, שעסק בקידום השלום במזרח התיכון. ידיד פלסטיני מעזה הציג בפניו את פרופסור מוחמד מקדד, מרצה לכלכלה באוניברסיטה האסלאמית בעזה.

"התברר", כותב בסקין, "שמקדד, איש חמאס, נסע מעזה לקהיר לאחר ששמע שישתתפו בסמינר גם ישראלים. הוא רצה להכיר אחד כזה, כי מעולם לפני כן לא שוחח עם יהודי או עם ישראלי".

ההיכרות עם מקדד הביאה אחר כך להיכרות גם עם ד"ר ראזי חמד, שהיה אז דוברו של ראש הממשלה הנייה, ובהמשך לחברות של ממש שהביאה לפתיחתו של ערוץ תקשורת חשוב מאין כמוהו בין הצדדים.

השניים הניחו בצד את משחקי הכבוד בין הצדדים וניגשו לדבר ביזנס. בלי מתווכים, בלי גורמים שלישיים. צריך לומר שהערוץ הזה לא היה הופך להיות פעיל אלמלא מינויו של דוד מידן לניהול המשא ומתן. מידן הרים את הכפפה שסירבו קודמיו המתווכים - חגי הדס ועופר דקל להרים, שלדברי בסקין רק אמרו לו כל העת דברים בנוסח "זוז הצידה, אתה רק מפריע".

בספר חושף בסקין את התכתובות המרתקות שהחליף עם ד"ר חמד במהלך השנים. אלה  עסקו לא רק במשא ומתן לשחרור שליט, אלא גם בהבנות על הפסקות אש בין הצדדים.

כך, למשל, אירע בסבב האלימות שהחל בקיץ 2011. במהלך מה שנראה אז כעוד התקדמות להשלמת עסקת שליט, חדרו מחבלים מסיני לכביש 12, מאילת למצפה רמון, ירו לעבר אוטובוס אגד והרגו שמונה ישראלים. בתגובה, החל צה"ל בתקיפות אוויריות ברצועה. באחת מהן חוסלו שישה פעילים של ועדות ההתנגדות העממית, ובהם מנהיגם, כמאל ניירב. במקביל לתקיפה האווירית, החל מטח של רקטות לנחות על יישובי הדרום.

להלן קטעים מהספר שפירסם בסקין, העוסקים באותם אירועים.

21 באוגוסט 2011 בשעה 9:08, ממני לראזי.

"ראזי בוקר טוב. נראה שהממשלה תחליט הבוקר כמה חזק לפגוע בחמאס - אני לוחץ למען הפסקת אש?"

בשעה 14:46, מראזי אליי.

"ראש הממשלה (הנייה) וג'עברי (אחמד ג'עברי) הורו לכולם להפסיק את הירי, אבל ישראל ממשיכה לתקוף. אנחנו עושים את כל המאמצים. חמאס לא יורה בכלל וגם ג'עברי רוצה הפסקת אש. אתה חייב לשכנע אותם לתת לנו להפסיק את הירי כאן" (הכוונה לירי מצד שאר הארגונים -  ש.א.)

בשעה 15:21 טלפן אליי השר מיכאל איתן ואמר:

"נפלו עכשיו ארבעה טילים באופקים, ראש הממשלה רוצה לדעת עכשיו איפה הפסקת האש?"

 "צלצלתי לראזי ושאלתי למה נופלים עוד טילים. הוא היה במשרד ראש הממשלה ונכחו שם גם אחמד ג'עברי וכול ראשי הפלגים. הוא אמר לי שג'עברי רוצה לשלוח את כוחותיו לאזור התפר ולכול אזורי השיגור כדי לאכוף את הפסקת האש, אבל הם פוחדים שצה"ל יפתח עליהם באש."

בסקין העביר את המסר לדוד מידן וכעבור 10 דקות קיבל תשובה: "תמסור לחמאס שהם יכולים לפרוס את כוחותיהם בשטח, ושצה"ל לא יפגע בהם, אם הם מפסיקים את הטילים.”

"וכך היה."

אבל כמובן, הדבר הגדול והחשוב בחייו של ד"ר גרשון בסקין היה שחרורו של גלעד שליט וסיומה המוצלח של העסקה, שבה שוחררו גם אלף אסירים פלסטינים.

למסיבת ההשקה של הספר שנערכה במשכנות שאננים בירושלים (6 ביוני), הגיעו גלעד שליט ובני משפחתו וכן דוד מידן, השליח שהעז להביט בפניו של בסקין ולזהות בו יותר מאשר "נודניק מקצועי" (כפי שבסקין מעיד על עצמו).

זו הייתה חגיגה צנועה של חופש. בסקין סיפר בראיון לתקשורת הישראלית, כי הקושי הכי גדול שבו נתקל היה לשכנע את הנהגת ישראל להסכים לדבר עם חמאס באופן ישיר.

 והרי כולם היו בטוחים אז שאין עם מי לדבר. ואין על מה. וששפת הכוח היא השפה המדוברת היחידה בין עזה לישראל. למעשה, גם היום - שנתיים כמעט מאז שוחרר גלעד שליט - יש המשוכנעים בכך. גרשון בסקין וראזי חמד הוכיחו אחרת ואולי הצליחו לפתוח  דף חדש - לא לבן, לא חלק, אבל כן חדש - בין ישראל לחמאס.

בסוף הספר כותב גלעד שליט, החייל ששוחרר משבי חמאס אחרי חמש שנים וארבעה חודשים, הקדשה לאיש שלא ויתר.

לגרשון,

מאז שחרורי, למושג חופש יש משמעות גדולה בחיי. אני לומד להעריך כל יום מחדש את הזכות שיש לי להיות אדם חופשי.... מאז שחרורי למדתי על "חצי הכוס המלאה" בחיים, כלומר תמיד לנסות לחשוב חיובי ולדעת להעריך את העובדה שאני אדם בריא וחופשי.