דילוג לתוכן העיקרי

הבריוניות של ועדי העובדים הגדולים

משכורות מנופחות, נפוטיזם, אטימות – אלה הן רק חלק מהתופעות שהפכו את ועדי העובדים הגדולים למכשול במאבק לצדק חברתי, כותב עידן גרינבאום.
Labour party leader Shelly Yachimovich gestures during a ceremony for Tu Bishvat, the Jewish arbor day, in Ben-Shemen forest, near the Israeli town of Modiin between Tel Aviv and Jerusalem January 20, 2013. Opinion polls have shown Labour, which ruled Israel for decades but now holds only eight seats in parliament, bouncing back to second place behind Likud under new leader Yachimovich. REUTERS/ Nir Elias (ISRAEL - Tags: POLITICS ELECTIONS) - RTR3COPJ

מי מאתנו לא רוצה חברה צודקת יותר? מי מאתנו אינו שואף שלכל עובד, בכל מקום, יינתנו תנאים הולמים, שכר הגון ואופק תעסוקתי? לו היינו עורכים סקר בין קוראי האתר היינו מקבלים, מן הסתם, מאה אחוזי תמיכה - הרי כולנו רוצים לחיות בעולם טוב יותר.

עכשיו נשנה במעט את השאלות בסקר וננסח אותן כך: מי מאתנו רוצה לחיות במדינה שבה לעובדים מעטים השולטים בשירותים חיוניים נתונה היכולת לעצור את אספקתם בכל יום נתון? ומי רוצה לחיות במדינה שבה יכולים מעטים, השולטים על משאבים ציבוריים השייכים לכולנו, לקחת לעצמם שכר בלתי הולם, לקבל לעבודה את מי שחפצה נפשם, להלך אימים על נבחרי הציבור ולעשות זאת לאורך שנים רבות? גם עכשיו מן הסתם היינו מקבלים כמעט מאה אחוזים לתשובה אחת ויחידה – אף אחד.

אלא שלצערנו התמונה העגומה שציירנו בסקר היא נחלתם של אזרחי מדינת ישראל כבר שנים ארוכות, ולא רק שהמצב אינו הולך ומשתפר, במקרים רבים הוא אף הולך ונהיה גרוע יותר.

הכוונה אינה כמובן לכל מאות אלפי העובדים המאורגנים באיגודים המקצועיים הפועלים בישראל, רבים מהם עושים עבודה חשובה בשמירה על זכויות חבריהם ומניעת בריונות ושלטון כוחני מדי של מנהלים. אלא שלצד אלה פועלת שורה לא ארוכה של ועדים חזקים, חזקים מדי, כולם מונופולים בחסות המדינה, כולם כאחד מוציאים שם רע לעבודה המאורגנת, וכולם מנהלים את העובדים והמנהלים בחברות ביד חזקה. וחשוב לא פחות מכך - כולם גם שלובים היטב במערכת הפוליטית הישראלית ובתוך מרכזי המפלגות השונים.

בין החברים הבולטים בקבוצה ניתן למצוא את העובדים בנמלי הים באשדוד וחיפה, בחברת החשמל, ברשות שדות התעופה, רכבת ישראל ועוד.

הנה כמה מספרים לצורך ההדגמה. השכר הממוצע בישראל בשנת 2011 עמד על 8,735 שקלים ברוטו בחודש, סכום נמוך לכל הדעות וללא שינוי ניכר מהשנה שלפניו. באותה שנה, על פי דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם לאחרונה, עמד שכרם הממוצע של עובדי נמל אשדוד על 38,900 שקל בחודש לעובד, אחרי שזינק תוך שנה ב-15.7%. שכרם הממוצע של עובדי נמל חיפה היה מעט נמוך יותר, והסתכם ב-34,000 שקל לחודש (עלייה של יותר מ-10% תוך שנה). עובדי חברת החשמל יכולים לחוש אי נוחות מסוימת לאחר ששכרם הממוצע עמד על 28,600 שקל לעובד בחודש עם עלייה צנועה של קצת פחות מ-5%. ואם מישהו תהה היכן באמת כדאי לעבוד בישראל, התשובה היא כנראה באחת החברות הממשלתיות, שהשכר הממוצע בכולן היה 24,200 שקל בחודש.

למשכורות הגבוהות בהרבה מהמקובל במשק מצטרפים בכל אחד מהוועדים החזקים עוד שלל תנאים מפנקים במיוחד, החל מחשמל חינם לעובדים בחברת החשמל, דרך טיסות חינם לעובדים בשדות התעופה ועד לארוחות במימון המדינה במסעדות לעובדי נמל אשדוד וזהו רק קצה הקרחון. וכשאלו התנאים וזהו השכר מה הפלא שרבים רוצים להתקבל לעבודה באחד מאותם מקומות יוקרתיים (רק לאחרונה התמודדו 3,000 איש על 45 משרות של סבלים) - רוצים, אך לא יכולים.

מדו"חות שונים שערך מבקר המדינה בשנים האחרונות התברר כי במקרים רבים הפכו אותם ועדי עובדים לעסקים משפחתיים - הלכה למעשה. כך, למשל, בנמל אשדוד התברר כי ל-44% מהעובדים יש קרובי משפחה העובדים בנמל (דו"ח מבקר המדינה מ-2007). בנמל חיפה המצב טוב יותר, ורק 25% היו יכולים להיתקל בקרוביהם על הרציפים. בחברת החשמל נמצא כי 3,551 עובדים הם קרובי משפחה של עובדים אחרים, ובסך הכל מדובר בשיעור מכובד של 27%. ברשות שדות התעופה המצב מעט יותר טוב עם 22%. תופעות דומות נרשמו גם בחברת הדואר, ברכבת ישראל ובחברת המים מקורות.

וכך חברו להם יחדיו משכורות מנופחות, נפוטיזם ועוד שלל תופעות רעות שלא כאן המקום להרחיב עליהן את הדיבור, והפכו את ועדי העובדים הללו לסדין אדום עבור רבים בציבוריות הישראלית. לכך מתווספת העובדה שבכל אחד מהוועדים יודעים היטב לנצל את כוחם המונופוליסטי כדי לקבל עוד ועוד. עובדי רשות שדות התעופה עצרו את ההמראות באחד מערבי החג לפני כמה שנים כדי לקבל תוספת שכר; עובדי נמל אשדוד פתחו בעיצומים ועיכבו עשרות אוניות בגלל מה שכונה "מרד הסינטה" (רצונו של משרד האוצר לבטל את ארוחות החינם של העובדים במסעדות הבשר היוקרתיות בעיר). עובדי חברת החשמל אינם מחברים בימים אלה תחנת כוח פרטית חדשה לרשת מחשש לפגיעה בכוחם, וגורמים למדינה לשלם פיצויים של מיליוני שקלים ליזמים. עובדי רכבת ישראל עצרו יותר מפעם אחת את הקטרים בין התחנות, ושלחו את הנוסעים לטיול רגלי בגלל מלחמות נגד הרפורמה המתוכננת - והיריעה עוד צרה מלהכיל.

במקום שכל אותם ועדים ישתמשו בכוחם האדיר כדי להפוך את ישראל לחברה צודקת יותר, או כדי לצמצם במעט את פערי השכר הבלתי נסבלים (ישראל מדורגת בצמרת מדינות ה-OECD בתחום זה), מקפידים עובדיהם להמשיך ולדאוג אך ורק לכיסם, לתנאי העבודה שלהם ולביצור שליטתם, כך שאיש לא יעז אפילו לחשוב ולהתעמת עמם.

השפעתם ההרסנית של ועדי העובדים החזקים חורגת מגבולות הארגונים עצמם, ויוצרת עיוותים בכל שוק העבודה הישראלי. האפקט המשמעותי ביותר של נושא זה הוא עובדי הקבלן, שלפי הערכות שונות מספרם מגיע לכמה מאות אלפים במשק כולו. עובדים אלה, שזכויותיהם ושכרם נמוכים בהרבה מאלה של העובדים הקבועים, סובלים מכך שהנהלות החברות אינן רוצות - ובמקרים אחדים אף אינן יכולות - לקלוט עוד עובדים קבועים בתנאים המופרזים להם אלה זוכים. מהצד השני טוענות ההנהלות, ובמידה רבה של צדק, שלאור הסכמי העבודה הכובלים את ידי המנהלים ומקבעים את חוסר היכולת לפטר או לנייד עובדים גרועים, הם מעדיפים לקלוט עובדים זמניים - שניתן יהיה לפטר ולנייד בכל עת. תופעה זו יצרה בלא מעט חברות מצב בלתי נסבל, שבו העובדים הקבועים והוותיקים זוכים לשכר ולתנאים מהטובים שיש, בעוד שבשולחן לידם יושבים עובדים צעירים, זמניים, עם שכר נמוך ועם תנאים מינימליים, שיכולים לאבד את משרתם בכל רגע מבלי שחבריהם ינידו עפעף.

גם הציפייה של חלקים רבים בציבוריות הישראלית כי הטיפול בוועדים החזקים יהפוך להיות נושא חוצה מפלגות ותפיסות פוליטיות במסגרת מערכת הבחירות האחרונה התבדתה, בעיקר לאחר שהתברר לנו כי משנתה הכלכלית הסוציאל-דמוקרטית של יושבת ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' מתחמקת לחלוטין מכל עיסוק בהשפעה ההרסנית שיש לכל אותם ועדים גדולים.

ובמציאות שכזו, אין זה פלא שמעת לעת עולים קולות התובעים לאסור בחוק שביתות או לסגור את בתי הדין לעבודה. בל נתפלא אם יום אחד הכנסת תחליט כי כך אי אפשר להמשיך יותר, והציבור יעמוד מנגד וימחא כפיים.

 

 

Join hundreds of Middle East professionals with Al-Monitor PRO.

Business and policy professionals use PRO to monitor the regional economy and improve their reports, memos and presentations. Try it for free and cancel anytime.

Free

The Middle East's Best Newsletters

Join over 50,000 readers who access our journalists dedicated newsletters, covering the top political, security, business and tech issues across the region each week.
Delivered straight to your inbox.

Free

What's included:
Our Expertise

Free newsletters available:

  • The Takeaway & Week in Review
  • Middle East Minute (AM)
  • Daily Briefing (PM)
  • Business & Tech Briefing
  • Security Briefing
  • Gulf Briefing
  • Israel Briefing
  • Palestine Briefing
  • Turkey Briefing
  • Iraq Briefing
Expert

Premium Membership

Join the Middle East's most notable experts for premium memos, trend reports, live video Q&A, and intimate in-person events, each detailing exclusive insights on business and geopolitical trends shaping the region.

$25.00 / month
billed annually

Become Member Start with 1-week free trial

We also offer team plans. Please send an email to pro.support@al-monitor.com and we'll onboard your team.

What's included:
Our Expertise AI-driven

Memos - premium analytical writing: actionable insights on markets and geopolitics.

Live Video Q&A - Hear from our top journalists and regional experts.

Special Events - Intimate in-person events with business & political VIPs.

Trend Reports - Deep dive analysis on market updates.

All premium Industry Newsletters - Monitor the Middle East's most important industries. Prioritize your target industries for weekly review:

  • Capital Markets & Private Equity
  • Venture Capital & Startups
  • Green Energy
  • Supply Chain
  • Sustainable Development
  • Leading Edge Technology
  • Oil & Gas
  • Real Estate & Construction
  • Banking

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial