דילוג לתוכן העיקרי

"מחצית מהחרדים חיים מתחת לקו העוני"

לבתו הבכורה של הרב עובדיה, עדינה בר-שלום, יש חלום: שיום אחד כל חרד וחרדית יוכלו לרכוש השכלה אקדמית ולהשתלב בשוק העבודה הישראלי, על בסיס מקצועיותם בלבד. כדי להגשים אותו, היא הקימה את המכללה החרדית ירושלים שפותחת בפני 1,250 תלמידיה מסלולי לימוד כלליים – ממדעי המחשב ועד פסיכולוגיה. לאחרונה היא גם קיבלה על כך תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון.
Ultra-Orthodox Jewish men sign documents at the offices of Israel's Administration for National Civil Service in Jerusalem January 6, 2013. For the first time since the August 1 expiration of the so-called Tal Law that exempted ultra-Orthodox seminary students from military conscription, dozens of scholars signed up on Sunday for alternative civilian service which, upon completion, will entitle them to avoid the draft. Some 1,300 seminary students are slated to join the program by August 2013, or until Isra

העימות האחרון בין אריה דרעי ליאיר לפיד בתוכנית הטלוויזיה של ניסים משעל ציער מאוד את עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף, ומייסדת המכללה החרדית ירושלים. "היה שם דו שיח של חרשים", היא אומרת, ואז מוסיפה לאחר מחשבה קצרה: "בכל ראיון אני אומרת שלמרות הזכות הגדולה שנפלה בחלקי להיות בתו של גדול הדור, אני לא אדם פוליטי, והנה אני מכניסה פוליטיקה לשיחה. זה נשמע ככה (וכאן היא פותחת בהמחזה חופשית של עימות מעין זה – ט.ח-ס) - יאיר לפיד אומר: 'אתם לא לומדים לימודי ליבה'; אריה דרעי עונה 'בבתי הספר של ש"ס יש קרוב למאה אחוז לימודי ליבה'; יאיר לפיד ממשיך: 'אתם מנציחים את הבערות'; דרעי מסביר ש'הדברים השתנו, אבל אין מי ששומע'". בשלב זה מתקשה בר-שלום להסתיר את תסכולה: "כאילו ב-15 השנים האחרונות לא חל מהפך של ממש במגזר החרדי, כאילו אין כבר אלפי סטודנטים ובוגרים חרדים שהבינו שללא השכלה אקדמית פשוט אי אפשר להתקדם. כאילו לא ברור גם לרוב הרבנים ששוק העבודה הוא הגורם שיגאל את המגזר החרדי מהעוני בתוכו הוא חי ולשם כך צריך להתקדם, וקידום – פירושו תואר. אני יכולה להבין מאיפה בא הכעס על המגזר החרדי", היא מסיימת בשטף, "ועוד יש לא מעט עבודה, אבל אפשר רק לבקש – תסתכלו, הדברים נראים היום אחרת. אפשר להעביר ביקורת, רק אל תהרסו".

זה 15 שנה עסוקה בר-שלום בשינוי המציאות. במכללה החרדית ירושלים, אותה ייסדה כבר ב-2001, לומדים השנה 1250 סטודנטים, 550 החלו שנה ראשונה, בלא פחות מ-14 מסלולי לימודים לתואר ראשון ושני, ממדעי המחשב עד פסיכולוגיה.

לסטודנטים, גברים ונשים כאחד, אין הנחות למעט העובדה שכולם מתחילים בשנת מכינה ולומדים, בין היתר, אנגלית ומתמטיקה ברמה של 4 יחידות. המרצים מגיעים מאוניברסיטאות כמו בן גוריון ובר אילן, מלמדים את אותם שיעורים שהם מלמדים באוניברסיטה, ומעבירים בחינות זהות. שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי וגם תנאי הקבלה דומים, מלבד הקלה מסוימת ברמת הפסיכומטרי. "על רמת הלימודים לא מתפשרים פה", אומרת בר-שלום, "חשוב לנו שיכירו באיכות הבוגרים".

אז מה בדיוק ההבדל ? למה לא ללמוד כבר באוניברסיטה?

"כי חרד או חרדית לא רוצים ללמוד בכיתות מעורבות או לפגוש אנשים בלבוש לא צנוע. אצלנו לומדים בנפרד. במקביל. המכללה הוקמה כשבראשה רב ורבנית המבארים סוגיות קשות לחרדים. לומדים בפסיכולוגיה סטיות חברתיות לכן צריכים לקבל גם פירושים מן המקורות. גם הרמב"ם עסק בנושאים האלה"

אז הלימודים כן מותאמים

"בשום אופן לא, וחשוב לי להדגיש את זה. מי שלומד פה עבודה סוציאלית לומד בדיוק את מה שלומדים באוניברסיטה, אבל יכול לקבל תוספות. בוגרים שלנו זהים ברמתם לבוגרי אוניברסיטאות".

ובכל זאת נדרשת מכינה

"נכון, על אף שהבנות לומדות בתיכונים שמעבירים לימודי ליבה. עם הבנים, איתם התחלנו כחמש שנים לאחר הבנות, זה מעט יותר קשה. למעלה מ-90% מהבנות ממשיכות מהמכינה היישר ללימודים, הבנים התחילו ב-50% והיום הגענו ל-65% המשך לימודים".

המכללה, כך בר-שלום, מייצרת עטיפה מחבקת ומכוונת הצלחה. התקציב עומד על 10 מיליון שקלים, אותם מקבלת המכללה מהמועצה להשכלה גבוהה. כאן המקום לציין שהתקציב אותו מקבלת המכללה מהמדינה, 10 מליון שקלים, בשכלול של תקציב פר-תלמיד נמצא בממוצע הנמוך עבור מוסד אקדמי מוכר.

25% מהסטודנטים לומדים בעזרת מלגות שמוענקות באמצעות תרומות. "רוב התרומות מחו"ל, אך בשנתיים האחרונות התחלנו לקבל גם מאנשים טובים בישראל, שמבינים את חשיבות המוסד", מספרת בר שלום. "אנחנו מלווים גם את הכניסה לשוק העבודה ומסייעים בהשמה. 94% מהבוגרים שלנו עובדים. זה מספר עצום!".

ויש גם תינוקיה. כ-60 סטודנטיות מביאות למכללה את ילדיהן הרכים ומשלמות 500 שקלים בחודש עבור גן (במקום 2,000 שקלים) . "לומדות פה אמהות שיש להן 6 וגם 10 ילדים בבית", מתמוגגת בר שלום "חלקן לתואר שני. אני מצדיעה להן בכל בוקר מחדש".

עם העליה ברמת ההשכלה, יורדת רמת הילודה. את חושבת שזה מה שיקרה גם במגזר החרדי?

"לא בהכרח. ילודה אצלנו היא מצווה, כך שאני לא משוכנעת שיהיה קשר בין הדברים".

אביך ייסד את ש"ס, המפלגה החרדית הספרדית. האם גם כאן מדובר במוסד לספרדים?

"לכאן מגיעים כולם. אשכנזים, ספרדים ליטאים, חסידים. הדלתות פה פתוחות. אף אחד לא שואל לאיזה זרם אתה שייך".

נשמע נפלא ובכל זאת, לא פשוט

"לגמרי לא פשוט. הקבוצה הראשונה איתה התחלנו, ב-2001, מנתה 23 נשים שהגיעו אחרי שפרסמתי מודעות על חשבוני עם מספר הטלפון הפרטי שלי. הרב המרכזי שתמך בי היה אבא שלי וזה נתן רוח גבית חזקה, אבל לא כולם הצטרפו. היום רוב הרבנים כבר לא מתנגדים. חלקם בשתיקה וחלקם ממש מעודדים נשים וגברים ללמוד באקדמיה".

למה בעצם?

"רוב הקהילה מבינה שאין ברירה. חסרים לנו אנשי מקצוע – פסיכולוגים, קלינאי תקשורת , עובדים סוציאליים, אנשי מחשבים. לא יעלה על הדעת שאדם חרדי ישלח את בנו בן ה15 המבולבל לפסיכולוג חילוני".

וכן ישלח לחרדי

"בעבר לא, מחשש לסטיגמה, אבל היום כן. גם חרדים הם בני אדם וכולנו מונעים מרגשות. בישראל פעילים 3-4 פסיכולוגים חרדים שלמדו בחו"ל. הם כל כך עסוקים שהם לא מספיקים לאכול במשך היום. העבודה שלהם היא שליחות ומצווה".

אז מה בעצם יצר את המהפך - צורכי השוק או הצורך לצאת ממעגל העוני?

"שניהם גם יחד. המשפחות שלנו גדולות, על פי דוח העוני האחרון, 50% מהן נמצאות מתחת לקו העוני. חייבים להיחלץ ממנו והשכלה אקדמית מאפשרת קידום. במקביל, חסרים אנשי מקצוע שיכולים לעבוד בתוך הקהילה. לא יכול להיות שחרדי לא יישב בדירקטוריון של חברה כי הוא לא בעל תואר עורך דין, או רואה חשבון. כשאבא שלי הבין את שני הנושאים האלה, הוא נתן מייד אישור להקמת המכללה".

ובכל זאת, חלפו שנים עד שרבנים אחרים הצטרפו

"נכון, כי עבור חרדים, 'חדש' הוא 'אסור' מן התורה. תקופת ההשכלה הייתה אותה תקופה בה נוצרה "חילוניזציה" של העם היהודי, לכן רבנים התעקשו על לימוד תורה. היום כבר ברור שפשוט אין ברירה אחרת"

מאז הקמת המכללה החרדית יש פריחה גדולה של אפשרויות לחרדים. לומדים משפטים ומנהל עסקים, יוצאים לשוק ומגלים שאין עבודה

"אז שלא ילמדו את הנושאים האלה. כמו במגזר החילוני, גם אצלנו חייב אדם להבין את האפשרויות העומדות בפניו, ולחשוב מה יעשה עם התואר. מבחינה זו אין הבדל"

את מביעה לא פעם חשש שהמוסד היפה והמצליח שהקמת ייהרס. למה בעצם?

"כי כבר יש קולות שמדברים על "שילוב", ולא מבינים שחרדים יצליחו ללמוד - לא אם יורידו את רמת הלימודים, מבחינה זו אין בעיה, אלא אם יאפשרו להם את התנאים הבסיסיים שמוסדות אחרים לא מאפשרים – לימודים בנפרד, שמירה על צניעות, אפשרות להיפגש עם רב ורבנית כדי ללבן קשיים. אותם קולות שקוראים לחיבור מוחלט בין הסטודנטים טועים. הם יכולים להרוס את מה שנבנה בעמל רב במהלך שנים, רק בגלל בורות. אפשר להעלות את רמת ההשכלה של חרדים באופן בו הם יכולים לקבל אותה. צריך לשמור על התהליך המצליח, במקום לנסות לפגוע בו".

עדינה בר שלום היא דוגמה לבתו של רב חרדי, שמצליחה לשנות דברים מבפנים. הוריה לא רצו שתלמד בבית ספר תיכון, בוודאי לא למעלה ממנו, וגם בעלה, לימים רב בבית הדין הגדול, לא הסכים שתצא ללימודים גבוהים. במקום להפוך למורה או לפסיכולוגית כמו שבאמת רצתה, הפכה לתופרת. שנים ארוכות החזיקה סלון מצליח. "הייתי, מה שמכנים היום, סטייליסטית", היא צוחקת. "אמרתי לנשים איך כדאי להתלבש".

לפני כ-17 שנה התחתנה בתה הצעירה ועזבה את הקן. בחתונה נכח גם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שנרצח שלושה ימים אחר כך. הרצח הכניס את בר-שלום לדין וחשבון נוקב. "חילונים שנאו חרדים, חרדים בזו לחילונים, הרגשתי שחייבים לעשות משהו כדי לקרב את שני הצדדים", היא אומרת. בר-שלום קיבלה, כאמור, אישור מאביה והחלה לפעול במרץ להקמת המכללה. במרץ 2001 החלו 23 בנות ללמוד עבודה סוציאלית במסגרת תואר של בר-אילן. והשאר הסטוריה,

אבל מבחינת בר-שלום, זה עדיין לא מספיק. "אם בירושלים יש 2,000 מסיימות תיכון ואלינו מגיעות 300, המספרים עוד קטנים", היא אומרת, "אני מעריכה שאם איש לא יפגע בנו, בתוך כמה שנים יבוא יום שתואר אקדמי יהפוך לחלק ממסלול חייהם של רוב החרדים, ממש כמו במגזר החילוני".

מה הקושי שעומד היום בפני בוגרים שלכם?

"מעסיקים שחוששים לקבל אותם לעבודה. הם רוצים לעבוד גם במגזר החילוני, המעסיקים חוששים שיתחילו לבקש מהם קפיטריה גלאט כושר".

הם צודקים?

"ממש לא. חרדים הם עובדים טובים ומסורים. חלקם זקוקים למתחמים מיוחדים, כמו שיש היום במטריקס, בטבע או בויזה כאל, אבל חלקם עובדים יפה באופן עצמאי כחלק מכלל העובדים. אני מציעה למעסיקים לנסות אותם ולראות שהם מקבלים ערך מוסף אמיתי"

כמה אבא שלך מעורב במכללה?

הוא מגיע לדבר עם הסטודנטים לקראת הימים הנוראים, וגם כל שנה בטקס חלוקת התעודות. התרומה שלו חשובה לי מאוד".

את מקבלת לא מעט פרסים והכרה על פועלך. נבחרת לאחד הממאה האנשים המשפיעים של עיתון TheMarker וממש לאחרונה קיבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון. אפשר לקרוא לך ד"ר בר-שלום?

"חלילה. שמחתי מאוד לקבל את התואר, כי הכרת האקדמיה במכללה מאוד חשובה לי, אבל מדובר בתואר לשם כבוד בלבד. לא עבדתי בשביל זה ברמה האקדמית. שימשיכו לקרוא לי עדינה בר-שלום".

 

More from Tali Heruti-Sover