דילוג לתוכן העיקרי

בן אליעזר: "הניצחון היה לנו בידיים, אבל החמצנו אותו"

שבוע לאחר הבחירות, זקן חברי הכנסת ממפלגת העבודה מסתכל אחורה בזעם ובתסכול. בראיון לאל מוניטור מדבר בנימין (פואד) בן אליעזר על הטעות הגדולה של יחימוביץ', על הפתעת הבחירות לפיד, ועל ההליכה לאופוזיציה.
Israeli Foreign Minister Benjamin Netanyahu (L), Haif Mayor Amram
Mitzna (C) and Labour party chairman Binyamin Ben-Eliezer attend a
funeral ceremony for former Israeli Foreign Minister Abba Eban in
Herzliya November 18, 2002. Mitzner and Ben-Eliezer will run as
candidates as the Labour party votes for it next leader tomorrow.
REUTERS/Ofer Vaknin

RKR - RTRE13S

תחושת החמצה ענקית מלווה את ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר מאז יום שלישי שעבר [22 בינואר].

זקן חברי הכנסת, שבגיל 77 חושיו הפוליטיים המפורסמים מחודדים מאי-פעם, האמין שבבחירות האלה העבודה יכולה להוביל למהפך, אך נאלץ לחרוק שיניים בתסכול, כשראה כיצד שלי יחימוביץ מאבדת במו ידיה את ההזדמנות, ומסיימת את קמפיין הבחירות עם 15 מנדטים.

תסכולו של בן אליעזר גדול במיוחד כי הוא ראה את זה קורה, אך כמו בטרגדיה יוונית לא יכול היה לעשות כלום לשנות את התמונה. בצהרי יום הבחירות, כשתמונת ההצבעה התערפלה, בשל אחוזי ההצבעה הגבוהים יחסית, התקשרתי לבן אליעזר. אם יש אדם שיכול לפענח באמצעות סיורים בקלפיות ואווירה את מגמות ההצבעה - הוא האיש.

"זה כמו ב-99'", צהל בן אליעזר, "השמאל-מרכז יוצא לרחוב, אבל אנחנו לא ניהנה מזה". "למה אתה מתכוון?", ניסיתי להבין את טיבה של ההשוואה, ובן אליעזר חזה בביטחון שיהיה שיוויון בין הגושים - תחזית שבלילה התבררה כמדוייקת, אך קודם לכן נחשבה להזויה. ואז הוסיף: "אם היה עומד עכשיו בראשנו מנהיג שהיה אלטרנטיבה לביבי - היה כאן הלילה מהפך מושלם."

שבוע קודם לכן, כשהסקרים עוד העניקו למפלגתו 18 מנדטים, ניבא בן אליעזר באוזני חברו לסיעה ח"כ איתן כבל, גם הוא מ"החיילים הוותיקים" של המפלגה, ש"הסיפור ייגמר בין 14 ל-15 מנדטים". כבל ענה לו שהוא "הזוי". יום למחרת הבחירות התקשר להתנצל.

ימים טעונים מאוד עוברים על מפלגת העבודה. הכשלון רשום אמנם על שמה של שלי יחימוביץ', שכעת מתברר – ואת זה פואד וחבריו הבינו הרבה קודם - טעתה בגדול כשהסתירה את הדגל המדיני, מתוך אמונה שכך תעביר אליה מצביעים מהליכוד.

תחת שרביטה, הועלם בן אליעזר - שר ביטחון לשעבר, יש להזכיר - מתשדירי הבחירות. בקמפיין כיכבה כמעט לבדה יחימוביץ'. אם בן אליעזר נעלב - הוא לא אמר מילה.

לפני כשנתיים, לאחר הפילוג בעבודה שאילץ אותו להתפטר מממשלת נתניהו, היה בן-אליעזר על סך מוות בעקבות סיבוך במחלת השפעת. כנגד כל הסיכויים הוא התאושש. זו גם הייתה תקופה בה כאב את כאבו של חברו הטוב חוסני מובארק, שהודח מכסאו במצרים ונכלא. מתוך כל השינויים הללו הוא המציא את עצמו מחדש והיעד הבא שלו: נשיאות המדינה, אחרי פרס.

בראיון ראשון אחרי הבחירות, הוא עורך את חשבון הנפש של המפלגה, וכואב את ההזדמנות שפוספסה.

בכל זאת ידעתושתקת. למה לא התרעת בזמן אמת מפני הכישלון?

''הייתי יו"ר הוועדה המדינית וכתבתי תוכנית מדינית, אבל בבחירות האלה יושבת הראש קבעה את הקו האסטרטגי. היא האמינה שהעיסוק הכמעט בלעדי בנושא הכלכלי-חברתי יביא מצביעים מכל קצווי הקשת הפוליטית. חשבתי שזו טעות גדולה, וניסיתי לשכנע בחשיבות הנושא בזמן אמת, אבל לצערי לא הצלחתי. חשוב לי להגיד שלא היה אף יושב ראש בתולדות מפלגת העבודה שקיבל מאיתנו גיבוי כזה - ואני לא מצטער על זה''.

מי שראה מקרוב כיצד עבדה יחימוביץ, יכול להבין על מה בן אליעזר מדבר. מנהיגת העבודה מידרה את כל בכיריה מהקמפיין. היא לא התייעצה איתם בנוגע להחלטות אסטרטגיות, ופעלה מתוך כוורת חיצונית למפלגה, שלה היו שותפים היועץ האמריקאי סטנלי גרינברג, מנהל הקמפיין שלום קיטל והיועצת האסטרטגית טל אלכסנדרוביץ שגב.

גם יאיר לפיד לא הניף את הדגל המדיני, ובכל זאת סיים עם 19 מנדטים. מדוע אתה חושב שזו הסיבה לכשלונכם?

"כשמפלגה כמו העבודה לא מדברת על הנושא המדיני, היא הולכת על חצי רגל. לפיד הוא מפלגת מרכז חדשה וטרנדית, ואנחנו מפלגה ותיקה שהנושא המדיני הוא חלק מהזהות שלה. אבל אצלנו רק התעסקו עם הטייקונים והתעלמו מהעניין המדיני, אנשים עזבו אותנו כי ציפו מאיתנו להשמיע גם את הקול הזה.

אני אוכל את הלב כי היה לנו ניצחון בידיים. זה כל כך מצער אותי.הרגשתי שאפשר לעשות את זה, וצדקתי, כי התברר שביבי הבלתי מנוצח הוא דווקא פגיע".

באמת האמנת ששלי יחימוביץ יכולה לנצח?

"תתפלאי לשמוע - היא יכולה הייתה להיות ראש ממשלה. חשבתי שהיא יכולה לעשות את זה. ברגע האחרון ממש ברחו לנו עשרה מנדטים, וזה כואב. אני לא בא בטענות לאף אחד עכשיו. שלי האמינה שהיא עושה הכי טוב. היא חשבה שהיא יכולה לעשות הכל לבד, וטעתה כשלא השתמשה בנסיון שלנו. היא לא הבליטה את הרשימה, ולא השתמשה בכל הכוחות המסורתיים של העבודה וחבל. מה שברור מהבחירות האלה הוא שהעם לא רצה את ביבי. עשרה מנדטים עפו לו למרות האיחוד עם ליברמן, ואם היה מישהו מולו הוא היה מאבד את ראשות הממשלה".

אז מה בעצם העם אמר?

"העם אמר דבר אחד פשוט: אתם כל הזמן מפמפמים אותי עם איראן, עם חיזבאללה ונסראללה, אבל לי אין עם מה להתחיל את החודש. העם אמר לנתניהו ולממשלה שלו: אתם לא תחסלו את מעמד הביניים''.

''בפועל ביבי עשה את ההפך. במקום להתייחס למשבר מעמד הביניים הוא חבר לליברמן, ויחד הם ניהלו מרדף אחרי נפתלי בנט. ביבי יכול היה להיות מנהיג שעושה דברים גדולים. אני האמנתי שהוא השתנה, ולכן שכנעתי את ברק להיכנס בזמנו לממשלתו, אך כאן גם אני טעיתי. נתניהו לא השתנה. הוא נצמד לימין במקום לנסות ולחבר אליו את הציבור במרכז. לציבור פשוט נמאס מביבי, אבל הוא תקוע איתו כי אין מישהו אחר ברקע".

העם לא רצה את נתניהו, אבל גם לא את שלי......

"זה נכון, לצערי. ברגע האחרון העם החליט לתת כוח ליאיר לפיד. הוא לא האמין לציפי לבני כי היא דיברה רק על הנושא המדיני והתעלמה ממצוקותיו, והוא זכר לה את זה שהיו לה הזדמנויות להקים ממשלה אבל היא פספסה את כולן. לדעתי, הבחירות האלה הן שירת הברבור שלה.זה נכון שגם אותנו לא רצו, לא כפי שקיווינו, ואני חוזר לעניין המדיני שהוא הבסיס של כל הפספוס הזה. אנחנו לא מפלגת נישה, אבל התנהגנו כאחת כזו, ועל זה שילמנו מחיר כבד''.

"למרות הפגיעה בנו, אני מסתכל על התמונה הכללית באופטימיות. אני רואה את העם הזה - בפעם הראשונה בהיסטוריה - אומר להנהגה שלו תפסיקו להפחיד אותי, כי לי אין איך להתחיל את החודש. בגלל שהבינו שאי אפשר להחליף את ביבי, שמו לידו את יאיר כדי שיתמודד עם הנושא החברתי וזו התוצאה של המחאה".

מנסיונך, מה אתה צופה ללפיד?

"יאיר קיבל הזדמנות של פעם חיים. העם נתן בו אמון ,ועכשיו מצפה שיוכיח שהוא ראוי לו. העם שלנו לא מגלה סלחנות, כפי שחוותה זאת ציפי לבני. לדעתי, אסור לו לקחת את תיק החוץ, כי זו תהיה התאבדות, כמו שקרה עם עמיר פרץ ותיק הביטחון (יו"ר העבודה לשעבר, שרץ לכנסת תחת דגל חברתי מובהק, כיהן בממשלת אולמרט כשר הביטחון, דבר שגרר ביקורות נזעמות כלפיו – מ.מ.). מי שבחר בו רוצה שהוא ייקח לידיים תיקים חברתיים, כמו החינוך או השיכון''.

אז מה עכשיו? תלכו בעקבות יחימוביץ' לאופוזיציה? או שאולי כדאי לכם להצטרף לממשלה ולהשפיע מפנים?

''מה שצריך לעשות עכשיו זה לקבל את גזר דין הבוחר. לארגן את המפלגה שוב, לבנות אותה בחזרה ולהחזיר לה את רוח הקרב. אנחנו צריכים לפעול כאופוזיציה לוחמת. יכול להיות שבתוך שנתיים יתקיימו בחירות נוספות ואנחנו צריכים לבוא מוכנים. כמובן שנצטרך לשקם את האמון מול מצביעינו, ולחזור להניף את הדגל המדיני. אמנם הציבור לא מתעניין רק בזה, אבל הטיפול בנושא המדיני הוא חלק מקשרי הגומלין שיוצרים חברה בריאה יותר''.

''ביבי פספס ארבע שנים. אלה הן שנים אבודות של קפאון מדיני, בהן הוא כל הזמן אמר שאבו מאזן לא מוכן לשבת איתנו, אבל זה לא היה ולא נברא. אני הייתי שם בחלק מהזמן.

מה קרה בינתיים? התחיל מהפך בעולם הערבי ומצאנו עצמנו במציאות של מרחב אסלמי-דתי שונא ישראל, כשהדרך היחידה שאפשר לבדל אותנו מההתרחשויות הללו זה להתחיל תהליך מדיני. כי אם מישהו חושב שהפלסטינים ימשיכו לשמור על שקט, הוא פשוט לא קורא נכון את השטח.

ההתרחשויות הן כבר מזמן לא מתחת לפני השטח. הן מעל האדמה ואנחנו דקה לפני אינתיפאדה שעלולה להיות חריפה מכל קודמותיה. זו ההזדמנות האחרונה של ביבי להתעשת''.

 

More from Mazal Mualem

Recommended Articles