למה הישראלים כל כך אוהבים לשנוא את חנין זועבי
ישראלים רבים קיבלו בצהלות שמחה את החלטת ועדת הבחירות המרכזית מהשבוע שעבר לפסול את מועמדותה של ח"כ חנין זועבי לכנסת הבאה. אחרים זעו בחוסר נוחות בכורסתם, אבל גם הם, מסתבר, לא הצטערו. מה יש בה, בחברת הכנסת מבל"ד, שמעורר כלפיה אנטגוניזם כה רב בקרב הציבור הישראלי, ולא רק מהצד הימני שלו? מדוע כל כך הרבה אנשים בישראל אוהבים לשנוא אותה?
"הבעיה היא לא שאני טרוריסטית", אמרה זועבי לאחר פסילתה, "אולי הבעיה היא שאני דמוקרטית מדי. הבעיה עם תנועת בל"ד ועם חברי הכנסת הערבים היא שאנחנו דמוקרטים באווירה שלא מאמינה בדמוקרטיה".
נראה שחברת הכנסת זועבי קוממה על עצמה לאורך דרכה הפוליטית, לא רק ח"כים כמו אנסטסיה מיכאלי, שכמעט ותקפה אותה פיזית מעל דוכן הנואמים בכנסת, או כמו מירי רגב, שכינתה אותה מעל אותו דוכן בכינויי גנאי שאפילו הנייר אינו סובל, אלא גם את תמיכת האנשים שדמוקרטיה היא נר לרגליהם.
הסיבה הברורה והמיידית לכך היא השתתפותה במשט הספינה הטורקית מאווי מרמרה של ארגון ה-IHH , שהחל כמשט סיוע הומניטארי לעזה והפך למסע דמים אלים ופרובוקטיבי. חנין נתפסה כמשתפת פעולה עם גורמים עויינים ודבר זה, בקרב הציבור הישראלי, הוא אות קלון בלתי נסלח.
