רמטכ"ל צה"ל, רב אלוף אביב כוכבי, הפר ביום חמישי [24 באוקטובר] שתיקה ארוכה והזהיר מהתדרדרות אפשרית של ישראל למלחמה, העלולה להיות רב זירתית. "המצב מתוח ושברירי" אמר כוכבי בתדרוך לכתבים צבאיים, "אנחנו מתמודדים עם מספר רב של אויבים". הרמטכ"ל הוסיף ש"השקט מטעה", ומדבריו ניתן היה להבין כי התלקחות אפשרית עלולה להתרחש במהירות ובפתאומיות ולהדליק את הזירה כולה.

עד לאחרונה העריכו בצה"ל כי החזיתות השונות אינן קשורות או תלויות זו בזו, וכי עימות מול חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה לא אמור להקרין על החזית הצפונית, ולהיפך. כעת משתנה הערכת המצב הזו, וצה"ל נאלץ להיערך במהירות לאפשרות כי יום הקרב הבא בגזרה הצפונית ידליק כמעט מיד גם את הזירה הדרומית, ובאופן פוטנציאלי עלול לייצר זירות נוספות בזמן אמיתי: לא רק חיזבאללה, אלא גם סוריה ואיראן, ואולי אפילו הסניף הדרומי של דאע"ש בסיני או ניסיון לפיגוע ימי ממערב. אם נוסיף להערכה הזו את ההעזה האיראנית הגוברת ואת ההנחה הצה"לית שהתקיפה הבאה בשטח סוריה תגרור תגובה צבאית איראנית מיידית, נקבל את פעמוני האזהרה שהופעלו בקריה בתל אביב השבוע.

למרות כל זה, אסור לשכוח כי ישראל מתמודדת עם מספר רב של אויבים מיום הקמתה וכי המצב הביטחוני בישראל היה תמיד שברירי ומתוח. אז מה גרם לכוכבי להעלות את מפלס החרדה ולשגר אזהרה ביטחונית מהסוג ששיגר השבוע?

מי שנחשף לכוכבי בחודשים האחרונים יודע שהרמטכ"ל דרוך ומתוח באופן יוצא דופן. הסיבה העיקרית היא הבנתו של כוכבי שבשלב הזה הוא נותר לבד. אין לו טענות לדרג המדיני, אבל המציאות עושה את שלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בשלבים הקריטיים של קרב חייו וכל תשומותיו מושקעות במאבק הנואש שהוא מנהל נגד שני השעונים המתקתקים נגדו, הפוליטי והפלילי. שאר המערכת הפוליטית נמצאת במצב דומה: הרמטכ"לים של כחול לבן לא רלוונטיים, ועדיין ועסוקים במאמץ להבקיע את חומת נתניהו. הרמטכ"ל ה-19, גבי אשכנזי, מונה אמנם ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אבל סמכויותיו הן סמכויות פיקוח, לא ביצוע. הקבינט המדיני-ביטחוני משותק. גם כשהוא מתכנס לכינוס נדיר, מדובר באוסף ביזארי של שרים צעירים, זוטרים, שניסיונם הביטחוני דל והבנתם האסטרטגית מוגבלת.