שבעה שבועות של שקט יחסי עברו על גבול רצועת עזה-ישראל והם עומדים כפי הנראה להסתיים בקרוב. בסוף השבוע שעבר [22-21 בדצמבר] נהרגו מאש כוחות צה"ל ארבעה צעירים פלסטינים, אך בכירי הזרוע הצבאית של חמאס נשכו שפתיים והבליגו. בסבב האלים האחרון בין הצדדים היה זה בנימין נתניהו שהבליג על ירי מאות רקטות לעבר ישראל [נובמבר 2018] כי עיניו היו נשואות לדרום לבנון ומנהרות חיזבאללה. למרות מבקריו מבית, נתניהו החליט גם לתת עוד סיכוי להסדרה לפני ששוברים את הכלים. במציאות המאוד טעונה בדרום ועל רקע מפת אינטרסים מורכבת, נאלצים חמאס וישראל להבליג מדי פעם, אם כי לא תמיד זה מצליח.
בינתיים נפל דבר בישראל. ביום רביעי בלילה [26 בדצמבר] הכנסת פיזרה את עצמה והבחירות הוקדמו לאפריל 2019. מנהיגי חמאס מבינים כעת שתכנית ההסדרה שהייתה בנויה שלבים-שלבים, עלולה להתרסק. המציאות הפוליטית בישראל לא תאפשר לנתניהו להמשיך ב"עסקים כרגיל" עם חמאס, ובארגון נערכים לאתגר אותו במטרה שלא לחזור אחורה אחרי שורת ההישגים שרשמו.
עד כמה קבלת ההחלטות של חמאס מושפעת מהמציאות הפוליטית בישראל אוכל להעיד ממקור ראשון. ערב פרוץ מבצע "עופרת יצוקה" [דצמבר 2008], הצטרפתי לספינת סיוע קטנה שיצאה מחוף לימסול בקפריסין אל נמל עזה, למטרת סיקור עיתונאי. רוחות מלחמה כבר החלו לנשב מעל הרצועה, וכשהספינה עגנה בנמל עזה [20 בדצמבר 2008] הגיע אליי עבד הנייה, בנו הבכור של איסמעיל הנייה, אז ראש ממשלת חמאס והיום ראש הלשכה המדינית. עבד הנייה ביקש לשמוע מפי האם להערכתי פני ישראל למלחמה, שכן הבחירות לכנסת ה-18 עמדו להתקיים בתוך פחות מחודשיים, ב-10 בפברואר 2009.
"האם שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה אהוד אולמרט מתכננים מלחמה על עזה כדי לשפר את מעמדם בתוך מפלגותיהם?", הוא שאל. הנייה הבן גילה בקיאות רבה בנעשה בישראל וידע ששר הביטחון ברק, יו"ר מפלגת העבודה דאז, מפגר בסקרים. הוא העריך, כמו בכירים אחרים חמאס, כי ברק מעוניין לשפר את מעמדו באמצעות יציאה למלחמה שתשנה את סדר היום של מערכת הבחירות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
