ההערכה המודיעינית במערב, כפי שבאה לידי ביטוי בדבריהם של בכירים עיראקים לאחר כיבוש מוסול, היא כי התמוטטות הח'ליפות האסלאמית של דאע"ש היא בלתי נמנעת. על פי גורמי מודיעין, נפילת א-רקה תיקח זמן, אבל בסופו של דבר היא תתרחש ומה שייוותר מהכוח הלוחם בשטח של דאע"ש ינסה למצוא מקלט באזורים מרוחקים ונידחים יותר, ולהמשיך מהם את הג'יהאד העולמי, בעיקר מול מטרות מערביות באירופה ובארה"ב.

במצב הדברים, מתארגנים השחקנים השונים במזרח התיכון ל"יום שאחרי" הנוכחות הפיסית של דאע"ש בזירה. היום הזה יכול להתרחש בכל תאריך שהוא בשנה-שנתיים הקרובות. במילים אחרות, הוא מעבר לפינה.

"המזרח התיכון החדש הוא מוזר", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר המכיר את הזירה הצפונית, "נגמרו הימים של שחור ולבן, של אלה שצבועים כאויב, מול אלה ששייכים לברית. יש עכשיו שחקנים רבים שהם גם וגם, הכל תלוי בזווית הראיה ובזירה הרלוונטית ובאינטרסים של אותו הרגע".

כוונתו של הבכיר היא בראש ובראשונה לחיזבאללה, איראן, רוסיה וצבא לבנון. בישראל מודאגים מהיחס האמריקאי לצבא לבנון ומהעובדה שארה"ב ממשיכה לחמש את הצבא הזה במרץ. "האמריקאים רואים שצבא לבנון לוחם בדאע"ש בצפון המדינה, והם סימנו אותו ככוח חיובי, כלומר בתוך הברית האנטי-דאע"שית", אומר הבכיר הביטחוני, "אבל זו אשליה, כי הזהות בין צבא לבנון לבין חיזבאללה הולכת ומעמיקה ואת הנשק שהאמריקאים מספקים לצבא לבנון בצפון, אנחנו מזהים אחר כך בידי צבא לבנון וחיזבאללה בדרום, כלומר מולנו".