ידיעה שפורסמה לפני כשבועיים (29 במארס) בעיתון היהודי אלגמאנייר סיפרה על שיחת טלפון שסגן נשיא ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים האמריקאים, מלקולם הונליין, קיים עם הילרי קלינטון. הונליין דיווח שקלינטון אמרה לו כי "על כולנו לעבוד ביחד להחזרת היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל לבסיס קונסטרוקטיווי, כדי לטפל בדאגות ובאינטרסים המשותפים שלנו". אם תרצו, אפשר למצוא במשפט הזה ביקורת על מצבם הבעייתי של היחסים הללו במשמרת של הנשיא ברק אובמה, וצפירת הרגעה לעברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחסידיו בקהילה היהודית. אבל קלינטון לא עצרה כאן. על אף שהשיחה עם העסקן היהודי הבכיר התקיימה ימים ספורים בלבד קודם שהכריזה רשמית על התמודדותה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב - מירוץ שבו מועמדים מהלכים על קליפות ביצים בכל הנוגע לישראל - קלינטון שחררה את המשפט הנפיץ הבא: "עלינו להבטיח שישראל לא תהיה לעולם נושא מפלגתי".

לפוליטיקאית הוותיקה אין מן הסתם ציפיות שיריביה הרפובליקאים יוותרו על הקלף הישראלי במערכת הבחירות לנשיאות. קלינטון זוכרת בוודאי את המארב הירושלמי שהמועמד הרפובליקאי לנשיאות, בוב דול, ויו"ר בית הנבחרים, ניוט גינגריץ', הכינו בזמנו לבן זוגה, באמצעות חוק העברת שגרירות ארה"ב לירושלים "המאוחדת". יוזמת החקיקה הזאת שנתניהו, אז ראש האופוזיציה, משך בחוטיה בחשאי, אילצה את הנשיא ואת חברי המפלגה הדמוקרטית לבחור בין משבר בתהליך המדיני השברירי לבין משבר ביחסים עם השדולה הפרו-ישראלית החזקה, אייפא"ק. בימים אלה, נתניהו, בעזרת פטרונו איל ההון שלדון אדלסון, מושך בגלוי בחוטים של יזמות חקיקה רפובליקאיות נגד ההסכם עם איראן. בכך הוא מאלץ את הדמוקרטים, ובראשם המתמודדת קלינטון, לבחור בין משבר נוסף במזרח התיכון וביחסים עם שותפיה של ארה''ב לקבוצת ה-5+1, לבין הארגונים היהודים החזקים.

בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2012 התייצב הזוג נתניהו-אדלסון לימינו של המועמד הרפובליקאי מיט רומני. המיליארדר היהודי הצהיר אז כי יעשה כל אשר לאל ידו כדי לסלק את אובמה מהשלטון. היום הוא מייחד את כוחו והונו להרחקתה של קלינטון מהבית הלבן. נתניהו יהיה זה שיצטרך למצוא את שביל הזהב בין הרצון לרצות את האיש שהקים למענו עיתון רב תפוצה, באמצעות תמיכה במועמד הרפובליקאי הבא, לבין הרצון להימנע מהפיכתו לאויב של מי שעשויה להיות הנשיאה הבאה.

לפי שעה, לנתניהו אין סיבה להכריז מלחמה על קלינטון. בראיון המקיף שהעניקה מזכירת המדינה לשעבר לג'פרי גולדברג ממגזין אטלנטיק באוגוסט 2014, היא השמיעה דברים שהיו צולחים את מבחן הפרו-נתניהו של אדלסון. היא האשימה את הנשיאים יאסר ערפאת ומחמוד עבאס (אבו מאזן) בהכשלת שיחות השלום עם ישראל, ואף טענה כי "נתניהו זז מעמדתו נגד פתרון שתי המדינות". זאת אף זאת, קלינטון הזכירה כי בכהונתו הראשונה פעל נתניהו בכיוון מדינה פלסטינית, והוסיפה כי "למרות כל הקשיים הוא ויתר על שטח". בהמשך סיפרה שהיא שכנעה את נתניהו להסכים להקפאה חסרת תקדים של הבנייה בהתנחלויות למשך תשעה חודשים. קלינטון שכחה כנראה לספר שנתניהו ויתר על שליטה ישראלית בשטח זעיר בחברון רק לאחר שבעלה הנשיא הפעיל עליו מכבש לחצים, וכי "השכנוע" של נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות כלל כיפוף ידיו על ידי נשיא ארה"ב.