נאומו המתוכנן של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני שני בתי הקונגרס בארה"ב הפיק אין ספור תגובות נגד השימוש שהוא עושה בפוליטיקה האמריקאית לקידום צרכיו הפוליטיים, ערב הבחירות לכנסת ב-17 במארס. חסידיו, לעומת זאת, טוענים שבמאבק נגד הגרעין האיראני, זה שלדבריהם מאיים על עצם קיומה של ישראל, המטרה מקדשת את כל האמצעים. גם כשהאמצעי הוא עימות ישיר עם נשיא ארה"ב. מנהיג שמאמין כי מדינתו הקטנה נלחמת על חייה, לא רק זכאי להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי למנוע את האסון, הוא חייב לעשות זאת. ומן הראוי שגם כל פוליטיקאי אמריקאי שנושא את התואר "ידיד ישראל" יתייצב בשעת מבחן מעין זו לצדה של ישראל.
אך האם התנהגותה של ההנהגה הרפובליקאית בכל הנוגע לישראל בכלל, ולנאום בפרט, מזכה אותה בתואר הזה? יתרה מכך, האם בית הנבחרים האמריקאי, בלי הבדל מפלגה, דת ומין - הוא באמת אגודת ידידות ארה"ב-ישראל? מי ראוי להיות חבר באגודה הזאת ומי נושא את שמה לשווא?
