העתיד המעורפל של הכלכלה הישראלית

לצד נתוני שכר ותעסוקה מצוינים, אינפלציה נמוכה ודירוג אשראי גבוה, הגרעון בתקציב המדינה הולך וגדל ומחייב את הממשלה הבאה לקצץ בהוצאותיה ולהעלות מסים (או שניהם גם יחד). האם אחרי הבחירות נתניהו יידע להיות גורם מרסן לשותפות הקואליציוניות?

al-monitor .

יונ 13, 2019

המספרים של הכלכלה הישראלית מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד נתוני שכר ותעסוקה מצוינים, אינפלציה נמוכה ונשלטת ודירוג אשראי גבוה קבוע; מצד שני גרעון ממשלתי גבוה, שממשלת המעבר הנוכחית אינה יכולה לטפל בו. הוא יחייב את הממשלה הבאה – שהקמתה כידוע תהיה ודאי כרוכה בהבטחות קואליציוניות שמחירן רב – לקצץ בהוצאותיה או להעלות מסים (או שניהם גם יחד). כלומר על אף הבסיס האיתן, העתיד הכלכלי של ישראל הוא די מעורפל.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בישראל עמד בחודש מארס 2019 על 11,140 שקל בחודש – עלייה של 3% לעומת מארס 2018. עוד מראים הנתונים, כי בחודשים ינואר עד מארס 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בשיעור של 4.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.4% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2018.

גם בתחום התעסוקה הנתונים הם חיוביים. שוק העבודה גדל בקצב טוב של יותר משני אחוזים בשנה, והאבטלה היא מהנמוכות בין המדינות המפותחות ומגיעה לכ-4% בלבד. גם כאן הנתונים הם יציבים כבר תקופה ארוכה. קצב הצמיחה ל-2019 צפוי להיות 3.2%, קצב הנחשב גבוה יחסית.

בצד השלילי מופיע הגרעון הגדל והולך בתקציב המדינה. הגרעון השנה יגיע לכ-3.5%, ובשנה הבאה [2020] הוא צפוי להגיע ל-4% תוצר לפחות, כמעט 60 מיליארד שקל, אם הממשלה לא תנקוט צעדים לצמצומו. גרעון סביר הוא לא דבר רע במדינה צומחת כמו ישראל, הבעיה היא בחריגה מהיעד. בשנים האחרונות יעד הגרעון בישראל היה סביב 40 מיליארד שקלים מה שאומר ש"הבור" או גודל החריגה מהיעד, הוא בערך 20 מיליארד שקל. אם הממשלה הבאה לא תציג תוכניות רציניות לסגור את הבור הזה, דירוג האשראי של ישראל יעמוד בסכנה.

סוכנויות דירוג האשראי מעריכות כי הממשלה הבאה תדע לנקוט את הצעדים הדרושים. בהודעת עדכון מיוחדת למשקיעים שפורסמה בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת ועריכת בחירות חדשות [31 במאי], מבהירה סוכנות האשראי S&P כי אין מקום לשנות את דירוג האשראי של ישראל, שהועלה באוגוסט 2018 לשיא של כל הזמנים (AA מינוס). בהודעה ניכרת השקפה אופטימית, אולי אופטימית מדי, מצידה של S&P שמצפה שהממשלה הבאה, ללא קשר להרכבה, תנקוט מדיניות תקציבית מרסנת ותצליח להחזיר את הגירעון התקציבי למסגרת שנקבעה מראש.

סוכנות מודי'ס פרסמה השבוע [5 ביוני] הערכה אופטימית פחות, והזהירה כי ההתפתחויות הפוליטיות עשויות למנוע או להמעיט מהצעדים הנחוצים להורדת הגרעון, אך גם היא הותירה את דירוג האשראי החיובי על כנו.

הדרך להקטין את הגרעון היא פשוטה לכאורה: הקטנת הוצאות כלומר קיצוץ בתקציב, לצד הגדלת הכנסות כלומר העלאת מסים. לממשלת המעבר יש מעט יכולת ואפס רצון לעשות מהלכים לא פופולריים שכאלה, ולכן יהיה זה הימור סביר ששום דבר לא יקרה לפני השבעת ממשלה חדשה הצפויה בשלהי אוקטובר, כך שצעדים ממשיים לא צפויים להתחיל לפני 2020. גורם מקצועי בכיר במשרד האוצר אמר לאל-מוניטור, כי הדרג המקצועי באוצר וברשות המסים כבר הכין רשימה ארוכה של רעיונות לקיצוצים ולהעלאות מסים לפי הנחיית מנכ"ל המשרד שי באב"ד, אבל מי שיחליטו בסוף הם רק שניים: שר האוצר וראש הממשלה הבאים.

פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שהיה יועצו הכלכלי הבכיר של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ בתחילת העשור, טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון "בהתנהלות מופקרת הכניסו את ישראל לתוואי שאינו בר קיימא, הגדלת הוצאות חריפה ולעומת זאת אין עליה בגביית המסים". לדבריו, הגדלת ההוצאות נובעת בעיקר מהתחייבויות פופוליסטיות ובהן הסכם פנסיה נדיב עם השוטרים, תכנית דיור למשתכן שעלותה מיליארדים רבים ועוד. עוד הוא אומר, כי הממשלה הבאה תהיה חייבת לייצר יציבות כלכלית באמצעות הקטנת הגרעון באופן מבוקר, צמצום הדרגתי של ההוצאות והקטנה של ממש בכוח האדם במגזר הציבורי, אבל הוא מטיל ספק אם נתניהו, העסוק לדבריו רק בענייניו האישיים, ינקוט בצעדים הנחוצים.

נדמה כי שר האוצר כחלון לא מתרגש מהגרעון. בטקס במשרד האוצר בינואר השנה הוא אמר, בין השאר, כי המשק הישראלי הוא משק חזק, וכי למרות הכוחות החזקים המבקשים לעצור את המהפכה שהוא מוביל בכל תחומי החיים, הוא לא ישנה את מדיניותו. במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21 הציג כחלון עוד שתי רפורמות שעלותן התקציבית גבוהה, האחת לחינוך חינם מגיל שנה והשנייה לסיוע לגמלאים בעלי פנסיות נמוכות. בתשובה לשאלת אל-מוניטור, אמר כחלון כי הצמיחה הכלכלית בישראל תממן את ההוצאות הללו. 

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, מראשי כחול לבן, אמר במארס האחרון: "מדינת ישראל מוציאה הרבה מאד כסף (מיותר)...יש בלי סוף בורות שומן בתקציב המדינה...יצירת הגרעון זה מעשה חסר אחריות, צריך לסגור אותו". לפיד לא אמר שלא יהיה צורך להעלות מסים אלא רק קרא לצמצם את הוצאות הממשלה. 

איש המפתח הוא עדיין נתניהו. "מר כלכלה" הישראלי  בהיותו שר האוצר [2005-2003] הצליח, גם אם במחיר של פגיעה בשכבות החלשות באמצעות קיצוץ תשלומי רווחה, להפחית את הוצאות הממשלה ולהביא לצמיחה מהירה, לצמצום האבטלה ולהנחת יסודות כלכליים איתנים שסייעו לישראל לגבור בקלות יחסית על המשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008. אבל  דווקא הוא "הפקיר" בשתי הממשלות האחרונות את המשרד לשרים ממפלגות אחרות והתרחק מההחלטות הכלכליות. גם לפני הבחירות האחרונות [אפריל 2019] הוא הבטיח את התפקיד לכחלון בתמורה להצטרפותו לקואליציה. בינתיים כחלון חזר לליכוד וכעת לא ברור אם גם בממשלה הבאה יקבל את התפקיד.

כיצד יפעל נתניהו אחרי הבחירות? האם יידע להיות גורם מרסן שלא נכנע לכל דרישה תקציבית של השותפות הקואליציוניות, כפי שהיה עד כה, וימנה שר אוצר אחראי? או שמא יבקש להקים ממשלה בכל מחיר, גם על גבה של הכלכלה הישראלית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020