מדינה בשיתוק: הנזק של שתי מערכות בחירות בשנה אחת
המשמעות של בחירות חדשות היא שהממשלה תהיה משותקת לתקופה של שנה במצטבר וכך גם הכנסת: זו לא הספיקה להיכנס אל מסלול עבודה שגרתי וכבר יוצאת לפגרה. הח"כים החדשים יאלצו לזנוח את כל החוקים שתכננו לקדם.
השפעותיו של הלילה שבו פיזרה כנסת ישראל את עצמה, כחודש לאחר השבעתה ובניגוד לכל היגיון, הולכות ומתבהרות. מעבר לנזקים הכלכליים של שתי מערכות בחירות בשנה אחת, המערכת השלטונית נכנסת לתקופה של חוסר יציבות.
מעולם לא היה בישראל מצב שבו מנהיג מפלגה שהיה בידיו רוב קואליציוני מובטח – כשל בהרכבת ממשלה. מעולם לא היה מנהיג מפלגה שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה וכשל, לא החזיר לנשיא את המנדט שקיבל אלא הוביל את המדינה לבחירות חוזרות. לפיכך הכנסת ה-21, שהושבעה ב-30 באפריל ופוזרה ביום רביעי השבוע [28 במאי], היא הקצרה ביותר בתולדות ישראל. למעשה היא מעולם לא החלה את עבודתה.
ביום שני בשבוע הבא [3 ביוני], לאחר שהכנסת תבחר את מבקר המדינה החדש, היא תצא לפגרת בחירות ארוכה. זו תסתיים עם השבעתה של הכנסת ה-22 לקראת סוף חודש ספטמבר. בינתיים הכנסת ה-21 לא הספיקה להיכנס אל מסלול עבודה שגרתי. מכיוון שלא הורכבה קואליציה אז גם יו"ר אופוזיציה אינו בנמצא. אין זו בעיה טכנית – מדובר בתפקיד רשמי, אחד מסמלי המדינה. יו"ר כחול לבן בני גנץ היה אמור להתמנות לתפקיד כמי שעומד בראש הסיעה הגדולה ביותר, אך כאמור ללא קואליציה אין אופוזיציה. לכן, לראש הממשלה אין צורך למלא אחר החובה בחוק לעדכן מדי תקופה את ראש האופוזיציה בעניינים ביטחוניים שוטפים או חריגים.
