משטרת ישראל עצרה בלילה שבין שלישי לרביעי [27 בפברואר] את מושל מחוז ירושלים ברשות הפלסטינית, עדנאן רית', על רקע התסיסה סביב מסגד אל-אקצא (הר הבית) ובהמשך למעצרם של בכירים אחרים. זאת אחרי שביום שישי האחרון [22 בפברואר] פרצו אלפי מתפללים מוסלמים למבנה באב אל רחמה (שער הרחמים) בעיר העתיקה וקיימו שם תפילה המונית.

המבנה נסגר ע"י ישראל בשנת 2003 בהוראת צו אלוף הפיקוד ובהמשך עפ"י צו מנהלי שהוציא בית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהפעילות בו קשורה לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שבינתיים הוצא מחוץ לחוק) ולגורמי חמאס. מאז, המבנה נעול וכניסת מתפללים אליו אסורה. סגירת המבנה בזמנו עברה ללא מחאה וכך גם היה במהומות הר הבית ב-2015 וב-2017.

בישראל משוכנעים שההשתלטות הפלסטינית כעת על מתחם שער הרחמים תוכננה מזה זמן רב ע"י מועצת הווקף, כנראה בידיעת הירדנים. הרכב הווקף הורחב לאחרונה מ-11 ל-18 נציגים בהוראת המלך עבדאללה, כאשר השבעה שנוספו הם אנשי הרשות הפלסטינית. השינוי בהרכב הוא חריג ומעיד על שינוי במדיניותה של ירדן, אשר מאז מלחמת העצמאות, בה הועברה אליה מהווקף השליטה על מסגד אל-אקצא, היא שומרת באדיקות על זכויותיה ואחריותה על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. עד כה ירדן לא אפשרה לשום גורם מרחב פעולה גדול מדי שיסכן את שליטתה המוחלטת בנעשה במתחם אל-אקצא.

אחד מחברי מועצת הווקף החדשים הוא פעיל הפת"ח חאתם עבד אל קאדר. בראיון שהעניק לתקשורת הפלסטינית (24 בפברואר) הוא ציין כי למועצת הווקף יש תוכנית אסטרטגית סדורה "לשמור על מסגד אל-אקצא וירושלים", וכי באב אל רחמה הוא אחד היעדים. לדבריו, שיתוף הפעולה ההדוק של הפלסטינים עם ירדן העמיד את ישראל במצב שעליה לקבל את המציאות שהוכתבה – כלומר לאפשר למתפללים לפרוץ למבנה באב אל רחמה. "לראייה, מנגנוני הביטחון הישראליים לא מנעו ביום שישי את כניסת המתפללים למתחם שער הרחמים", הוא אומר, והוא צודק. כל הסימנים היו בשטח, אבל צה"ל והמשטרה לא פעלו.