ישראל פולס

בין חוק הלאום לשבועה גזענית בעפולה

p
המחבר
בקצרה
התופעות הגזעניות בעפולה לא החלו עם חקיקת חוק הלאום, אבל טיבם של חוקים כאלה שהם משפיעים במיוחד במקומות הרכים, אלה שכבר נוטים לכיוון מסוים נוכח בחירתו של ראש עיר מסית ומדיח, המקדם סדר יום אנטי ערבי.

גם השבוע, בימי חג החנוכה, צפוי הפארק העירוני בעפולה להיסגר בפני ערבים. בשבת האחרונה [24 בנובמבר] היה הפארק מחוץ לתחום לתושבי הכפרים הסמוכים, ורק תושבי עפולה (כלומר – יהודים) רשאים היו ליהנות מחוויה משפחתית ברחבי הגן. כעת זה יהיה החג הראשון ליהודים בלבד.

התופעות הגזעניות בעפולה לא החלו עם חקיקת חוק הלאום, אבל טיבם של חוקים כאלה שהם משפיעים במיוחד במקומות הרכים, אלה שכבר נוטים, בין כה וכה, לכיוון מסוים, וזוכים לטפיחת עידוד של הממסד. "בירת העמק" הוקמה ב-1925 כדי להיות מרכז שירותים ליישובים החקלאיים שהוקמו בעמק יזרעאל מאז ראשית המאה ה-20. סביבה כמה יישובים ערבים (כפר נין וכפר סולם, למשל), והיא קרובה לגדה המערבית וליישובים ערבים הנמצאים ממזרח ל"קו הירוק". פיגועים שהתרחשו בה בעשרות השנים האחרונות ואשר הגיעו מעבר לקו, לא הגבירו בקרב תושביה את האהבה לפלסטינים.

בשנים האחרונות, ערבים ישראלים שלא מצאו פתרונות דיור בכפריהם הסמוכים לעפולה וביקשו לגור בה, נתקלו בעוינות ובדחייה. ב-2015 פורסם מכרז לשיווק 45 יחידות דיור בעיר וכל הזוכים בו היו ערבים. התושבים (היהודים) עתרו לבית המשפט המחוזי בנצרת, שביטל את תוצאות המכרז על בסיס קביעה כי הקבוצות שהשתתפו במכרז תיאמו מחירים. שנה אחר כך [אוגוסט 2017] ביטל בית המשפט העליון את פסיקת המחוזי. פרשיה זו של ביטול תוצאות המכרז והחזרתן, גרמה להחרפת המתח בין הערבים המתגוררים בעיר ואלה שרצו להצטרף אליהם, לבין יהודי העיר.

כשהמתיחות הביטחונית רפתה, נרגעה מעט גם המתיחות הבין קהילתית. פרנסי העיר היו נבונים ופרגמטיים ;הם השכילו להלך בין הטיפות, להביע הבנה לחששות בצד היהודי ולא למתוח את החבל יתר על המידה בינם לבין הערבים. זה לא היה קל. קיימתי איתם שיחות לא מעטות בשנים האחרונות, ואני יכול להעיד עד כמה קשה היה מצבם בהקשר הזה. ברור היה כי מי שיגיע אל העיר עם גפרור, יוכל להצית תבערה גדולה.

הבחירות האחרונות לראשות העיר [אוקטובר 2018] סבו סביב שאלת ערביי המקום. אבי אלקבץ, שכבר כיהן כראש עיר זמן קצר לפני שנים אחדות, קידם סדר יום אנטי ערבי ללא ניסיון מצידו לכסות על כך. הוא ידע היטב מה הוא עושה. מניעת מגורים מערבים בעפולה והרחקת משפחות ערביות מהפארק שהוא בנה בהיותו ראש עיר, היו הנושאים הכמעט יחידים במסע הבחירות שלו.

במהלך הקמפיין אירעו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים על רקע מגורים. ביוני האחרון העז יהודי מעפולה למכור את דירתו לערבי. מיד עם היוודע הדבר התארגנה הפגנה נגד המוכר, בדרישה שיבטל את העסקה. המפגינים לא הניחו לאיש עד אשר הודיע כי ויתר על העסקה, אך הודעתו לא סיפקה את ההמון הזועם. הוא נדרש להופיע בפני הציבור ולהראות כי החוזה אכן בוטל. רק אז הירפו ממנו.

שלושה חודשים אחר כך, בספטמבר האחרון, בעיצומה של מערכת הבחירות, שבועות אחדים לאחר שעבר בכנסת חוק הלאום, רוססה דלתו של צעיר ערבי ישראלי שרכש דירה בעיר בכתובת נאצה "מוות לערבים". אחרי מעשה הסתבר כי מדובר בצעיר בן 25 ששירת בצה"ל בחטיבת גבעתי, השתתף במבצע "צוק איתן" ב-2014, ולאחר שחרורו ביקש לגור בגבעת המורה בעפולה. אבל עפולה מאמינה בשוויון ואיננה מפלה בין ערבי לערבי...

לאחרונה, עם בחירתו לראש עיריית עפולה, השביע אלקבץ את כל חברי מועצת העיר מהקואליציה ומהאופוזיציה [22 בנובמבר]. הם התחייבו, על פי החוק, לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה, אך הוא דרש מהם להוסיף לשבועה הזו התחייבות לשמירת הצביון היהודי של עפולה. למי שהרים גבה, הסביר ראש העיר החדש-ישן כי אין כל איסור על תוספת לשבועה הקבועה בחוק.

חמש פעמים הושבעתי לכנסת ושלוש פעמים לממשלה. בחלק מהטקסים הללו היו חברי כנסת (בעיקר מהסיעות החרדיות והערביות) שביקשו להוסיף מילה או שתיים לנוסח שהוכתב להם. בכל מקרה כזה הודיע יושב ראש הכנסת, כי כל מי שמוסיף או גורע כאילו לא התחייב כלל, ועד שלא ישתמש בנוסח המוכתב – לא יוכל להיכנס לתפקידו. פרשנות סבירה של החוק עשויה לבטל את ההמצאה של אלקבץ, אבל משנשאלה על כך עיריית עפולה על ידי עיתון הארץ, ניתנה תשובה כי תוספת מלל על ההתחייבות החוקית אינה פוגמת בהתחייבות החוקית של חבר המועצה. עוד הוסיפה העירייה, לחיזוק עמדתה, כי עמדה משפטית זו מגובה על ידי משרד הפנים. העיתון שאל לדעת משפטנים, והיו ביניהם שהשיבו כי ייתכן שחקיקתו של חוק הלאום תעניק גיבוי – שלא היה ניתן קודם לכן – להצהרה הנוספת.

אתם מבינים? בראש משרד הפנים עומד עבריין מורשע, המתכונן לחזור לבית המשפט, הפעם כשהוא מואשם בעבירות מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון, והוא מעניק גיבוי מוסרי לראש עיר שהגיע לתפקידו בהיותו מסית ומדיח. והשמש זורחת כאילו זו דרכו של עולם!

אלקבץ מיתמם: הוא ממש מזועזע כאשר מגדירים אותו כגזען. להיפך, הוא מסביר בשיחה עם אל-מוניטור. יש בעיר עובדים ערבים לא מעטים והיחסים איתם טובים. דירות לא צריך למכור לערבים כי יש בכך כדי לשנות את זהותה היהודית של העיר. ובאשר לסגירת הפארק בפני אזרחים ערבים – אין כאן שמץ של גזענות, משום שגם יהודים שאינם תושבי עפולה לא יורשו להיכנס למקום בשבתות וחגים. כל אדם יחויב להציג תעודת זהות בכניסה לגן, ואם יסתבר כי איננו עפולאי, יתכבד וישוב על עקבותיו...

כשממשלת נתניהו חוקקה את חוק הלאום הסבירו דובריה כי אין בו חידוש, אלא קיבוץ של סעיפים מכמה חוקים כדי להדגיש את זהותה היהודית של המדינה ואת זיקת היהודים אליה. הזעקה – כך נאמר – אין לה מקום, כי גם בתחום השפה הרשמית וגם בתחומים אחרים, זהו צילום של תמונת מצב, ותו לא. אבל עכשיו מסתבר, למי שלא הבין זאת קודם לכן ונתן את ידו לחוק גזעני זה – מה באמת משמעותו. 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept