"בימים טעונים אלו, נראה שהמציאות הישראלית מחדדת ומבדילה בין אזרחיה ותושביה. בתוך מציאות זו, העיר חיפה ממשיכה להתאפיין כעיר שמנהלת אורח חיים סבלני עם ערכים של קיום משותף" –במילים אלה תיארו אנשי מרכז התרבות היהודי-ערבי "בית הגפן" שבחיפה את פסטיבל "סיפור חיפאי" השמיני בעיר המהווה דוגמה לדו-קיום [1-5 בנובמבר]. 

הפסטיבל השנה, בסימן ''אקטיביזם זהויות חיפאי'', היה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. תוכניתו כללה סיור בעקבות תולדות הקהילה הגאה בחיפה, הקרנת הסרט "חצוצרה בוואדי" על פי ספרו של הסופר סמי מיכאל, מפגש קולינרי שהוקדש למטבח האתיופי, ומופעים ואירועים, שאפשר להגדירם פוליטיים, העוסקים בשאלת זהויות, למשל "מי מפחד מזהות פלסטינית?".

בפרסומי הפסטיבל נכתב באופן בולט כי הוא מתקיים במימון המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומיועד לתושבי שכונות הפריפריה בעיר.

משרדי ממשלה שונים בישראל נוהגים להעניק תקציבים לאירועי תרבות ואמנות התואמים את פעילות משרדם. ההתחייבות לתקצובו של הפסטיבל, וכך גם אופיו ומגוון תוכניותיו, נקבעו חודשים לפני שיצא לדרך. אולם ביום שלפני פתיחת הפסטיבל [1 בנובמבר] הודיע המשרד לפיתוח הנגב והגליל לעיריית חיפה ולהנהלת הפסטיבל שתקצובו מבוטל. ב"הארץ" דווח כי הסיבה הרשמית שצוינה הייתה שהפסטיבל פתוח לקהל הרחב ואינו מיועד לתושבי הפריפריה בלבד. מנהלי הפסטיבל העדיפו לשתוק ולא למחות באופן פומבי על שלילת תקציבם, וקיימו את הפסטיבל במועדו.