ישראל פולס

האם התקשורת הישראלית תפסיק להתעלם מהאזרחים הערבים?

p
המחבר
בקצרה
מיזם חדש מפרסם מי העיתונאים שמדירים מרואיינים ערבים מהתוכניות שלהם. היוזמים מקווים שהפומביות של הנתונים תגביר את ייצוג הערבים מכמעט אפס כיום לשיעורם באוכלוסייה, שעומד על 20 אחוז.

הם מבריזים כרוניים, גרים רחוק ומתקשים להגיע לאולפנים, הם לא עונים לטלפון, מסרבים לדבר בעברית, מסרבים להופיע בכלי תקשורת יהודיים, הם מורידים רייטינג - אלה הם התירוצים העיקריים שישמיעו עיתונאים יהודים מדוע אין כמעט מרואיינים ערבים בכלי התקשורת המרכזיים בעברית, אף ששיעורם באוכלוסייה הוא קרוב ל-20%.

למעשה, צרכני התוכניות המשודרות יכולים להתרשם בעצמם מהיעדר הערבים על המסך, אבל מדד הייצוג של ערבים בתקשורת, שמפרסמת עמותת "סיכוי" בחודשים האחרונים נותנת לו תוקף.

 "ערכנו בדיקה מקדמית בינואר-פברואר, וגילינו שכבר הרבה שנים הייצוג לא השתנה. הנתונים שמצאנו דומים למחקרים שנערכו ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו", מספר עידן רינג, שמרכז את המדד. על פי המחקרים שהזכיר, ב-2003 השתתפו 3% דוברים ערבים בשידורים בעברית ובשנים 2005 ו-2011 חלה ירידה חדה בשיעור ההשתתפות שלהם בשידורים {עמוד 26}.

"חברה ששכרנו עוקבת ומגישה לנו דו"ח על מספר המרואיינים השתתפו בכל תוכנית, כמה מתוכם ערבים, ועל איזה נושאים דיברו. בדרך כלל כשכבר מבקשים מערבי להתראיין זה על 'ערביותו', ולא על נושא אזרחי או על תחום מומחיות", מספר רינג.

במארס החלה סיכוי, בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, לפרסם באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" את מדד הייצוג של ערבים ב-19 תוכניות אקטואליה מובילות בטלוויזיה וברדיו. המדד מתפרסם  ומהדהד במסגרות של הברנז'ה. לדברי רינג, הכוונה היא לשנות את תפיסת העבודה של מערכות התוכניות. "פעם ניסו לעשות את זה בצורה פוזיטיבית. להזמין עיתונאים לסיורים בחברה הערבית, להראות שיש נושאים ואנשים מעניינים, לשכנע שיש מגוון מומחים לדבר איתם. אבל אני מגיע מיחסי-ציבור ומכיר את המגבלות ולחץ הזמן שעובדים בו בתוכניות, והבנתי שאם לא ירגישו חובה ולחץ, זה לא יקרה. החלטנו לייצר מוטיבציה בעזרת תחרות ומתן פומביות להדרה. כשמתפרסם שם של תוכנית שחודשיים לא היה בה מרואיין ערבי וכולם יודעים מי המגיש ומי העורך שלה - זה משפיע".

רינג איתר נכונה את נקודת התורפה של העיתונאים הישראלים. לדברי דרור זרסקי, העורך הראשי של "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 – מאז שהחל המדד להתפרסם, הוא הרבה יותר עירני לנושא, למרות שתוכניתו מדורגת ראשונה כמעט בכל שבוע  - החל מהמדד הראשון שפורסם בהפתעה - עם שיעור שנע בין עשרה ל-15 אחוז משתתפים ערבים.

"עשינו את זה קודם, אבל המדד דוחף אותי, וזה משתלב היטב עם העובדה שאני קצת פחות כפוף לשיקולי רייטינג ולענייני היום הבוערים. כשאנחנו מעלים לעמוד הפייסבוק של  התוכנית אייטם עם משתתף ערבי יש ירידה בצפיות, אבל מכיוון שקהל היעד שלי יחסית מוגדר אני פחות במרוץ הזה ולכן קל לנו יותר מלתוכניות אחרות".

זרסקי גם מודע למגבלות. למשל – איתור הדוברים המתאימים. "אנחנו צוות מצומצם, וזה בא על חשבון עוד משימה חברתית חשובה, של חיזוק מספר הנשים המרואיינות. כרגע אני יותר משקיע במדד, כי הוא הכניס אותי למוטיבציה" מעבר לכך, ישנם באמת קשיים אובייקטיביים. "אנחנו משדרים מהמרכז, והם צריכים להגיע מהצפון ומהדרום. יש את החששות שלהם מהתגובות שיקבלו - אם אני מחפש למשל דובר שיגיד משהו פרו-ישראלי בנושא שרוב המגזר חושב אחרת. יש גם מעטים שמסרבים להתראיין לתקשורת יהודית".

אבל האמת היא שרובם פשוט לא מקבלים פניות, כי התקשורת העברית אינה מכירה אותם, או שאינה מתאמצת מספיק לגייס אותם.

כדי להתגבר על המשוכה הזאת, הקימה עמותת "אנו" את A-LIST - מאגר מומחים ערבים-ישראלים מקוון, שמציג את  תחומי המומחיות של המופיעים בו, ואת דרכי יצירת הקשר עמם.

"המאגר מכיל כבר כ-140 מומחים ומומחיות, ובכל שבוע מתווספים עוד. עד פברואר נגיע לכ-400 איש", מבטיחה מקבולה נאסאר, שדרנית ברדיו א-שמס המשדר למגזר הערבי, ובלוגרית שמרכזת את רשימת המומחים. לדבריה היא מזהה בקרב המומחים מוטיבציה גבוהה להשתתף ולהתאמץ כדי להופיע בתקשורת העברית. "המאגר עורר התלהבות בחברה הערבית, כי חשפנו בו אנשים שמחזיקים בעמדות מפתח ברמות הגבוהות ביותר. אנשים אצלנו הופתעו לגלות איזה וכמה אנשים מוצלחים יש במגזר והם הפכו למקור לגאווה. בשנים האחרונות החברה הערבית בישראל עסוקה בהידרדרותה ובאלימות שבתוכה, ופתאום מגיעה חשיפה שמעניקה לאנשים תקווה. כשיש כתבה בתקשורת העברית שמציגה 'ערבי מצליח,' בכלל הגאווה גדולה", היא מספרת.

לדברי נאסאר, במגזר צורכים ומושפעים מאוד מהתקשורת ומבינים כי הדרך להשפיע על מקבלי ההחלטות היא התקשורת העברית. לדבריה, היא מרגישה את תרומתו של המאגר, יחד עם מדד הייצוג, לשיח בתקשורת העברית - "מתקשרים אלי ונעזרים בי כדי לאתר מרואיינים. נכון שבהתחלה זה יותר מגיע מהעורכים ומהמגישים שממילא עולם הערכים שלהם כזה, אבל יש גם תוכניות חדשות שמתעניינות. אני לא מתכוונת להתחשבן, אני אופטימית".

לדברי רינג, השינוי באחוזים קיים אך אינו גבוה. אולם "אם קודם ספרנו 30 מרואיינים ערבים בסך-הכל בשבוע, והיום יש 50 - זה הרבה" (כלומר בין 3 ל-4 אחוזים מכלל המרואיינים). האם זה בכלל ישפיע על החברה הישראלית? לדברי זרסקי, "אני רואה כמה השפעה מייחסים לתקשורת ברשתות החברתיות. ואם הצלחתי לגעת איכשהו בצופה כלשהו - דיינו. אנחנו לא משנים את המציאות, אבל אולי תורמים לעידונה". 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: television, radio, media bias, israeli arabs, interview, discrimination, communications

נורית קנטי היא העורכת הראשית של תכנית האקטואליה המובילה "מה בוער" בתחנת הרדיו גלי צה"ל. היא חברה בצוות המגישים של התכנית "רצועת הביטחון", וכותבת מאמרי דעה בעיתונות המודפסת. בעבר שימשה ככתבת לענייני משטרה וכתבת לענייני רווחה בקול ישראל, ובהמשך מונתה לכתבת החינוך בערוץ 10 בטלויזיה. קנטי היא ממייסדי ומובילי ארגון העיתונאים בישראל, ובעלת תואר ראשון בספרות ובהיסטוריה, תואר ראשון במשפטים והסמכה לעריכת-דין, וכמו כן תואר שני במדיניות ציבורית. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept