ישראל פולס

הפתרון המסוכן של השר כץ לכביש 232

p
המחבר
בקצרה
החלטת שר התחבורה ישראל כץ להגביל נסיעת משאיות בכביש 232 – ציר התנועה היחיד כיום להכנסת מזון וסחורות לרצועה, עלולה לדרדר את האזור לעימות אלים נוסף. עדיף היה להפנות אחוז קטן מהיקף המסחר עם עזה לתקצוב הרחבת הכביש.

שר התחבורה ישראל כץ נכנע ללחץ תושבי יישובי אשכול בגזרת עוטף עזה, והחליט כי החל מה-2 במאי [2016] תיאסר בשעות הבוקר ואחר הצהריים נסיעת משאיות בכביש 232 – ציר התנועה היחיד כיום להכנסת מזון וסחורות לרצועה. החלטה זו צפויה להשפיע על פעילותו של מעבר כרם שלום – צינור החמצן היחיד של עזה לאחר שמצרים אטמה את רוב מנהרות ההברחה בגבולה המשותף עם הרצועה.

לפי גורם במנהל האזרחי, כ-1,000 משאיות אספקה נוסעות על כביש 232 מדי יום בדרכן למעבר כרם שלום, כשהיקף המסחר השנתי הוא כמעט חמישה מיליארד שקלים.

כביש 232, 80 ק"מ אורכו, נסלל בשנת 1951 כדי לחבר את יישובי הנגב המערבי למרכז הארץ. רוב שנותיו היה כביש 232 שומם כמעט בכל שעה. בעקבות השתלטות חמאס על עזה [2007] ומשיקולים ביטחוניים, ישראל התאימה והגדילה את מעבר כרם שלום לכניסת סחורות לרצועה, אך לא השכילה לפתח תשתית ראויה לתנועת המשאיות העצומה שהציפה את הכביש הישן והצר.

בשנים האחרונות כביש 232 מהווה סיוט מבחינת תושבי עוטף עזה. כמעט בכל יום מתרחשת בכביש הארוך, הצר והמסוכן תאונת דרכים, חלקן קטלניות.

בשבועות האחרונים נאבקים תושבי עוטף עזה בסכנת הכביש והמשאיות. את צעדי המחאה שלהם הפנו בעיקר למשרד התחבורה, והשר כץ כאמור נכנע ללחצם ואסר את נסיעת המשאיות בשעות 7:00 עד 9:00 בבוקר ו-15:00 עד 17:00 אחר הצהריים.

בהודעת משרד התחבורה לתקשורת [13 באפריל] צוין כי החלטת השר כץ התקבלה בעקבות נתונים שהוצגו בפניו ולאחר בדיקה שנערכה בנושא, תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם משטרת התנועה וראשי רשויות מקומיות בנגב.

הבעיה היא שכץ לא טרח, כך נדמה, להתייעץ גם עם מערכת הביטחון על ההשלכות החמורות של החלטתו. זו עלולה לדרדר את האזור לעימות אלים נוסף.

לדברי נהגי משאיות העובדים על קו האספקה לעזה, משמעות ההגבלה היא כי העברת מזון וחומרי גלם לרצועה תיפגע באופן משמעותי, וכ-1.8 מיליון תושביה (שני מיליון לפי המנהל האזרחי) יחושו מיד מחסור במזון, בביגוד, בתרופות, במוצרי גלם וכיוצ"ב.

"1,000 המשאיות לא יוכלו למלא את ייעודן בשש שעות פעילות בלבד. אף נהג משאית לא יחל את המסע שלו לכרם שלום בשעה 15:00 או 16:00", אומר לאל-מוניטור דויד אביסרור, נהג משאית הפועל בקו יותר מחמש שנים.

גורם ביטחוני ישראלי מסר השבוע [אפריל 2016] לאל-מוניטור, כי בצה"ל ובמנהל האזרחי הופתעו מאוד מההחלטה, ה"מהירה" לטענתו, שקיבל השר כץ.

"איך יתרגמו את ההחלטה ברצועת עזה?", תוהה הגורם, "אין לי ספק שהם יעריכו שישראל מקטינה את האספקה לעזה מתוך מטרה מובהקת להפעיל לחץ על חמאס, שעלול לראות בצמצום האספקה צעד מתגרה". לדבריו, כבר ביוני, כחודש לאחר שהגבלת נסיעת המשאיות תיכנס לתוקף, יורגש מחסור משמעותי של מזון בעזה "ואנו צפויים לקבל ירי קסאמים בתגובה".

העימותים האלימים האחרונים בין ישראל לחמאס החלו בטפטופי קסאמים על רקע של מצוקה כלכלית ברצועה. בדצמבר 2008, למשל, התדרדר האזור לעימות כולל (מבצע "עופרת יצוקה"), כי הנהגת חמאס האמינה שירי קסאמים מאסיבי לעבר ישראל יאלץ את ההנהגה הישראלית להסיר את המצור מעזה. גם מבצע "צוק איתן" [2014], שהביא לאובדן חיים רבים והרס אדיר, החל בהחלטה אסטרטגית של ההנהגה בעזה להסיר את הסגר המחניק שאיים על שלטונה. 

כעת, החלטה אחת, שולית לכאורה, של הגבלת נסיעת משאיות בכביש 232, עלולה להגביר את הלחץ על חמאס ולעורר גם את הארגונים האופוזיציוניים לחמאס. אלה עלולים לנסות לדרדר את ישראל וחמאס לכדי עימות בלתי נשלט.

עד כה מסרבת ישראל להתיר לחמאס להקים נמל ימי, שעשוי לשחרר את עזה מתלותה הכלכלית בישראל, ועומדת בתוקף על המשך הסגר תוך קבלת אספקה מישראל. עזה חיה את חייה הכלכליים היומיומיים על פי השוק הישראלי – חברות ישראליות גדולות כמו תנובה, אוסם, עילית ואחרות מנהלות עמה מסחר משגשג, אף שמדובר בישות עוינת לישראל. ההישענות על אספקה מישראל נמשכת בימי שגרה כמו גם בימי מלחמה. בצוק איתן למשל, מעבר כרם שלום המשיך בפעילות סדירה גם כאשר חמאס ירה רקטות לעבר ישראל. אנשי הארגון הקפידו לשמור על שקט בגזרת המעבר, שהבטיח את המשך פעילותו.

את תושבי עוטף עזה מטריד כביש הדמים הישן והעמוס. אין להלין כמובן על רצונם לשמור על חייהם. הם טוענים ובצדק, כי הם סובלים מירי קסאמים ומרגמות במשך שנים רבות, ואין להוסיף לכך גם את הסכנה האורבת להם ממשאיות הדוהרות בכביש 232 הרעוע.

במקום להורות על שיפור איכות הכביש והרחבתו, בחר השר כץ בדרך הקלה ביותר מבחינתו, והגביל את נסיעת משאיות האספקה לרצועת עזה. עדיף היה לו שר התחבורה היה מפנה אחוז קטן מהיקף המסחר עם עזה לתקצוב פתרון יעיל ובטוח יותר – הן לתושבי עוטף עזה והן לתושבי הרצועה, אשר נאלצים לחיות על צינור החמצן שמספקת להם ישראל. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: kerem shalom, israeli-palestinian conflict, israeli-gaza border, gaza strip, gaza blockade, food security

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept