ישראל פולס

ח"כ עודה מיישר קו עם ראאד סאלח

p
המחבר
בקצרה
בעוד הציבור הערבי ישראלי נקרע בין הרצון להציל את הדו קיום עם החברה היהודית לבין תחושת העליהום של הימין הישראלי – חברי הרשימה המשותפת בחרו להתייצב דווקא לימינו של השייח' ראאד סאלח, למרות הסלידה מדרכו הבדלנית.

אלו לא ימים פשוטים ליושב ראש הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה. נדמה שכל צעד שלו וכל אמירה שהוא אומר מקוממים עליו רבים.

זה התחיל ביום ראשון [11 באוקטובר], כשצופי הטלוויזיה נדהמו לראות, בשידור חי, לראשונה, ביטוי למחלוקת הקשה בקרב ערביי ישראל נוכח גל הטרור השוטף כעת את המדינה. כפי שכתב כאן עמיתי בן כספית, התנפלותו של ראש עיריית נצרת עלי סאלם על ח"כ עודה בעת ביקור של האחרון בעיר, העידה על הפילוג והדילמה הקשה בקרב הציבור הערבי בישראל.

למחרת, ספגו עודה וחברי הרשימה המשותפת חבטה נוספת, הפעם מצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך נאומו בכנסת כינה נתניהו את חברי הרשימה הערבית "הנהגה מסיתה" ואת אנשי בל"ד כמי שמאחוריהם "שובל של דגלי דאע"ש". בימים אחרים, דעתו של עודה אינה נוחה ממעשיהם ודעותיהם של חברי בל"ד ברשימתו, והוא אף הודה בראיון לאל-מוניטור [יולי 2015] כי אינו מסכים לחלק מהדברים שאומרים חבריו לרשימה המשותפת. אבל הפעם מיהר עודה להגן עליהם, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי נתניהו יועמד לדין בגין הסתה.

מאז שנבחר לתפקיד הבלתי אפשרי – לאגד ברשימה אחת את כל הזרמים והפלגים במגזר הערבי ישראלי, שאין שום דבר כמעט המשותף להם למעט היותם אזרחים ישראלים, ביקש עודה להראות לציבור היהודי פנים אחרות. פנים של מנהיג המבקש לקרב בין הצדדים ולאחות את הקרעים והשסעים שנוצרו בשנים האחרונות בין יהודים לערבים.

גל הטרור הנוכחי מציב את האזרחים הערבים בישראל בפני דילמות גדולות. למשל שאלת השייח' ראאד סאלח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. האם סאלח ואנשיו הם האשמים העיקריים בהסלמה האחרונה, כפי שנטען בישראל, או שמא הם בגדר שעירים לעזאזל? המחלוקת בסוגיה הזו, שסוחפת כעת את המגזר הערבי ישראלי כולו, היא מפתיעה; זאת כיוון שרוב רובו של המגזר לא רק שאינו תומך באידיאולוגיה של הפלג הצפוני – בידול ערביי ישראל מהממסד הישראלי תוך קריאת תיגר וערעור על הלגיטימיות של מוסדותיה של מדינת ישראל, אלא אף מתנגד לה נחרצות.

במגזר הערבי יש המשוכנעים מעל לכל ספק כי מדובר בעלילה שפלה המוטחת על ידי הימין הישראלי ובראשו נתניהו כלפי סאלח, שבסך הכל יצא כאיש דת להגן על המקומות הקדושים לאסלאם; לעומתם יש רבים אחרים הסבורים, כי אנשי התנועה האסלאמית וסאלח בראשם דוחקים את ערביי ישראל לעבר תהום מסוכנת, ויוצרים קרע עמוק ביחסים המורכבים בין ערבים ליהודים – קרע שספק אם ניתן יהיה לאחות. אלו מציינים את העובדה שהמפגעים האחרונים כוללים גם ערבים ישראלים מאום אל פאחם ונצרת.

וכך, בשבועות האחרונים הציבור הערבי ישראלי חש כי הוא נגרר לעימות חזיתי אלים עם החברה היהודית, ולא בהכרח בגין נושאים שהעסיקו או הטרידו אותו במיוחד. על פני השטח עולות וצפות כעת סוגיות רגישות המודחקות בימי שגרה, כמו עירוב זהויות, לאומיות מבלבלת, נאמנות חצויה, דתיים וחילונים, חיקוי החברה הישראלית הליברלית אל מול האוריינטציה הערבית מוסלמית שמרנית, ועוד.

אבל בעוד הציבור הערבי ישראלי נחלק בדעתו ונקרע בין הרצון להציל בכוח את מה שנותר מהדו קיום עם החברה היהודית לבין תחושת העליהום של הימין הישראלי – חברי הרשימה המשותפת, חברי הכנסת הערבים כולם, בחרו להתייצב לימינו של מושא המחלוקת ראאד סאלח.

הרצון להציג אחדות הביא את חברי הרשימה המשותפת להופיע לצד סאלח בשני אירועים, על אף ולמרות הסלידה מדרכו הבדלנית והנטייה בדרך כלל שלא להופיע לצדו בפומבי. כך, למסיבת עיתונאים שכינסה התנועה האסלאמית על רקע איומי ראש הממשלה נתניהו להוציאה אל מחוץ לחוק [8 באוקטובר], הצטרפו חברי כנסת מהרשימה המשותפת. הם הציגו עמו עמדה אחידה, אף שמעולם לא היה ביניהם דבר מאחד.

באירוע נוסף, עצרת הזדהות שהתקיימה בסכנין [13 באוקטובר] ובה ראאד סאלח היה הנואם המרכזי, נאמו גם יו"ר חד"ש מוחמד ברכה ויו"ר בל"ד ואסל טהה.

בשני האירועים הללו לא נכח ח"כ עודה, אך בדף הפייסבוק שלו הוא המשיך באותו קו וטען כי מדובר בניסיון של נתניהו להפוך את ערביי ישראל לאויבים. וכך הוא כתב: "נתניהו, שנמצא היום בבידוד בינלאומי, ואחרי שהפסיד את קלף 'האיום האיראני', רוצה ליצור מחדש אויב בדמות הפלסטיני – שכוללת את הפלסטינים בישראל. זה אומר כי במיוחד עכשיו עלינו להמשיך במאבק מאורגן, בו אנחנו יודעים איפה אנו מתחילים ולאן אנו מכוונים להגיע. עלינו להשמיע את קולנו בבירור ובו בזמן עלינו להיזהר כי לא ניפול לתוך מלכודתו".

תמוה איך הרעיון הבסיסי של עודה, הדוגל לקרב בין יהודים לערבים, מתיישב עם הקו החדש שהוא נוקט בו, ואיך התייצבות כתף אל כתף עם ראאד סאלח, שאפילו בתוך הציבור הערבי בישראל יש לו יותר מתנגדים מתומכים, משרתת את רוב הציבור הדוגל בחיים משותפים לצד היהודים.

השבוע הצליח ראאד סאלח להוביל את ח"כ איימן עודה להתיישר על פי דרכו. כראש רשימה הכוללת בתוכה את כל הפלגים במגזר הערבי ישראלי, ח"כ עודה גילה חולשה וחוסר הבנה. כדאי שיקשיב לקולות הציבור שאותו הוא אמור לייצג. 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: knesset, joint list, israeli politics, israeli-palestinian conflict, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept