ישראל פולס

הרוקחים של המדינה

p
המחבר
בקצרה
רוב הרוקחים והרוקחות בישראל הם ערבים. הלקוחות היהודים פוגשים אותם כמעט בכל בית מרקחת בארץ, מצפון ועד דרום, גם בתפקידי ניהול, אבל את תקרת הזכוכית של עיסוק במחקר ופיתוח או רוקחות קלינית עדיין לא הצליחו לשבור.

הציבור הישראלי מכיר היטב את הרוקחת הערבייה סלמה. היא מקצועית בתחומה, אדיבה, נעימת מראה, דוברת עברית צחה ומוכנה תמיד לעזור ללקוחותיה היהודים המבקשים את עצתה הרפואית. אבל סלמה אינה רוקחת אמיתית, היא דמות שמגלמת השחקנית ליאת הר לב בתוכנית הסאטירית "ארץ נהדרת".

כותבי הסאטירה המצליחה יצרו את דמותה של סלמה כדי להמחיש, בין השאר, את העובדה שרבים מהרוקחים והרוקחות היום [2015] בישראל הם צעירים ערבים ישראלים. וכמו ב"ארץ נהדרת" כך גם במציאות, המפגש בבית המרקחת בין הלקוחות היהודים לרוקחים הערבים, בני דמותה של סלמה, הוא ייחודי, לעתים משעשע, כאשר יהודים פוגשים לראשונה צעיר ערבי או צעירה ערבייה שאינם תואמים את הסטריאוטיפים המוכרים והנוחים.

"זה יוצר גשר טוב בין יהודים לערבים", אומר לאל-מוניטור האני דהוד, יו"ר הסתדרות הרוקחים בצפון. "אני לא מתכוון ליהודים המתגוררים סמוך ליישובים ערבים ומכירים ערבים. אני מתכוון ליהודים שהערבים היחידים שהם ראו זה בטלוויזיה, מתעמתים עם המשטרה או חיילי צה"ל. הם לא מכירים את הערבים המלומדים, המשכילים, אלה שהסתובבו בעולם, בעלי יכולות ואינטליגנציה גבוהה, שהם אדיבים מאוד ומעניקים כבוד לאחרים. ואז הם מופתעים ונדהמים. לעתים הם משנים עליהם את דעתם".

"פתאום הערבייה עם המטפחת על הראש כבר לא מפחידה", אומרת בציניות הוזאן יונס מכפר עארה בצפון. יונס, דוקטורנטית ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת ת"א, חקרה בעבודת התזה שלה את שלבי פיתוח הקריירה בקרב אקדמאיות ערביות בישראל. הממצאים שגילתה הפתיעו אותה. 

"מבחינת הערבים אזרחי הארץ, במיוחד אלה המתגוררים ביישובים ערביים, זה לא מובן מאליו שהם יכולים פתאום למצוא עבודה בראשון לציון או תל אביב – מקומות שאתה לא מוצא בהם ערבים", היא אומרת לאל-מוניטור, "אם תיכנס לבית מרקחת ברמת אביב, יש סיכוי גבוה שתמצא שם רוקחת ערבייה עם מטפחת. כששאלתי מהי הסיבה לכך, גיליתי שבתחום הזה יש היררכיה מקצועית. ברשתות הפארם צריכים את הערבים, כי הרוקחים היהודים שסיימו את לימודיהם באים לבתי המרקחת, עושים סטאז', צוברים ניסיון ואז עוברים לרוקחות האמיתית. ומהי הרוקחות האמיתית? מחקר ופיתוח או רוקחות קלינית בבתי חולים. תפקידים אלה עדיין סגורים לרוב הרוקחים הערבים".

יונס מספרת כי כשאמרה לרוקחות שראיינה "הנה התקדמתן, מצאתן עבודה, ויש אפילו ערבים בתפקידי ניהול ברשתות הפארם הגדולות", הן השיבו לה: "עזבי, התחרות היא מקסימום בין ערבי לרוסי.'' זה משפט שמשקף לדעת יונס את המציאות הקשה בארץ.

פרופ' ריאד אגבריה, מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ותושב אום אל פאחם, אומר לאל-מוניטור כי במקצוע הרוקחות מתקיימים לכאורה שני פרמטרים חשובים מבחינת צעיר ערבי בישראל החולם להתפרנס בכבוד: מציאת עבודה במהרה ובמקום קרוב לבית. לדבריו, אין אפליה בקליטת ערבים בתחום כיוון שבדרך כלל קיים מחסור כוח-אדם במקצועות הבריאות. בנוסף הוא מציין, מדובר במקצוע עם כבוד.

"האימא הערבייה היא בדיוק כמו האימא היהודייה", מחייך פרופ' אגבריה, "גם היא רוצה שהבן שלה יהיה רופא. האימא הערבייה מספרת לכולם בגאווה שבנה הוא רוקח ואפילו מצא עבודה יוקרתית בין יהודים".

לפי נתונים שאסף פרופ' אגבריה מרישומי משרד הבריאות, שני שליש מקרב בעלי הרישיון לעסוק ברוקחות מתחת לגיל 30 הם ערבים ישראלים. "בשנים האחרונות הרבה יהודים עזבו את מקצוע הרוקחות כי כלכלית המקצוע הפך ללא כדאי, ואז הערבים נכנסו", הוא מסביר, "מספר הסטודנטים הערבים הנרשמים ללימודי רוקחות בישראל הוא כשישים אחוז מכלל הנרשמים. במקצוע הרפואה זה להיפך. מתוך כאלפיים נרשמים בשנה רק ארבע מאות מהם הם ערבים".

פרופ' אגבריה מציין, כי לפחות שני שליש מהנרשמים הערבים ללימודי רוקחות חלמו על לימודי רפואה, אך נאלצו להסתפק ברוקחות כי משך הלימודים הוא קצר יותר (ארבע שנים לעומת שבע שנים ועוד התמחויות נדרשות), ובהתאמה יורדת גם המעמסה הכלכלית הנופלת על כתפי הצעירים הערבים ובני משפחותיהם.

פרופ' אגבריה מוסיף כי למערך השיקולים בבחירת מקצוע הרוקחות יש פן נוסף, ייחודי לצעירים הערבים. "נוסף לזה שמדובר במקצוע מכובד המבטיח תעסוקה", הוא מסביר, "מתווסף הרצון לכך שבסיום הלימודים והסטאז' יוכלו הצעירים להקים בית מרקחת עצמאי ביישובם ולא להיות תלויים במעסיקים יהודים שעלולים להפלותם. אבל עכשיו זה משתנה. חלה הצפה בשוק, ובית מרקחת עצמאי הוא כבר לא עסק כלכלי משתלם".

הסיבה להצפת המקצוע, לדבריו, היא הנהירה הגדולה של צעירים ערבים ישראלים ללימודי רוקחות בירדן. מאז הסכם השלום עם ישראל [1994], יוצאים צעירים וצעירות ערבים רבים ללמוד בירדן את מקצועות הבריאות. במקצוע הרוקחות, שלא כמו ברפואה, אין מכסת הרשמה.

"כיו"ר הסתדרות הרוקחים", מעיד דהוד כאשר הוא נשאל על הצפת המקצוע, "יש לי מאות סטודנטים הממתינים לסטאז'. הם מחכים, שנה, שנה וחצי, שנתיים. וכשנקרית בידם הזדמנות, אפילו אם היא רחוקה מהבית, הם מיד קופצים עליה".

למשל קרימה חזאן מכפר יאסיף שבצפון. כבר שנתיים וחצי היא עובדת כרוקחת באילת. "ברגע שהזמינו אותי לעבוד, לא חשבתי פעמיים", היא מספרת לאל-מוניטור, "באותו לילה נסעתי לשם". חזאן חוזרת לכפרה פעם בחודש או חודשיים, וחולמת להתקדם למחקר ופיתוח תרופות. לדבריה, הלקוחות האילתים, חלקם נופשים, "אוהבים אותי. אני עוזרת להם בכיף ומכל הלב. אף פעם לא היו קריאות גזעניות. הכל הולך בסדר".

את ההתלהבות מצנן פרופ' אגבריה. "תראה, אני באוניברסיטה כבר 20 שנה ואני מכיר את היהודים לפעמים יותר משהם מכירים את עצמם. היהודים חיים בתוך בועה. רוב הסטודנטים הלא ערבים לא רואים בי מנהל בית ספר, פרופסור, המחנך שלהם. הם רוצים לזכור אותי בתור הערבי".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tel aviv, medicine, jordan, israeli-arabs, employment, education, discrimination, arab-israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept