ישראל פולס

ישראל בסכנה להיות מורחקת ממשפחת העמים

p
המחבר
בקצרה
בעבר ראו ארצות הברית והאיחוד האירופי בכיבוש הישראלי רעה חולפת, אך לאחרונה נדמה שהוא נתפס בעיניהם כטבעה השני של ישראל.

"מעולם לא חוויתי מבול כזה של ביקורת כלפי מדיניות ישראל, כמו בתקופה שלאחר המלחמה". כך אמר לאל-מוניטור בכיר במשרד החוץ, שסיפר על חששו מבידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית.

ואכן, ישראל נתונה שוב תחת אש, אבל הפעם זו אש דיפלומטית. את הפצצה הגדולה ביותר הפיל הבית הלבן, מיד לאחר ביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבירת ארצות הברית [1 באוקטובר], בעקבות ההודעה על הרחבת ההתיישבות בשכונת גבעת המטוס שבירושלים.

ביקורת חריפה עוד יותר השמיע הבית הלבן בתגובה להאשמותיו של נתניהו, שהטיח בארצות הברית כי היא אינה מקיימת את הערכים שלה עצמה: " הערכים האמריקאיים הם הסיבה שבגללה ארה"ב תומכת בישראל באופן בלתי מתפשר, כמו במימון מערכת כיפת ברזל", אמר דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, בתגובה שכמוה כסטירה ורבלית כמעט על פניו של ראש הממשלה. זוהי כנראה נקודת השפל ביחסים שבין המשרד הסגלגל למשרדו של ראש הממשלה, מאז "מדיניות הקיפאון" של מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג'ר, ב-1975.

העמדה האירופית גרועה אף יותר מבחינתה של ישראל. שוודיה כבר הכריזה [3 באוקטובר] שתכיר במדינת פלסטין. ההכרזה הזו לוותה בהצבעה באותה הנימה גם בפרלמנט הבריטי [13 באוקטובר], ויש לשער שחברות נוספות באיחוד האירופי יצטרפו למגמה - אם דרך ממשלותיהן ואם באמצעות הצבעה בפרלמנט. דברי הביקורת והעמדות הללו הם רק תסמינים לשינוי מהותי יותר ביחס כלפי ישראל, שינוי שעלולות להיות לו השלכות מדיניות קשות בעתיד.

הקהילה הבינלאומית שאוהדת את ישראל (ארה"ב והאיחוד האירופי) מתוסכלת מההנהגה הישראלית וממדיניותה. כבר לא מדובר בויכוח טקטי על המדיניות בתהליך השלום. העמדות שמפגינות ממשלות המערב מתייחסות למהותה של ישראל או למה שהפכה להיות, על פי לתפיסתן.

במשך שנים העריץ המערב את ישראל על לידתה הדרמטית כאומה, על חוסנה הצבאי וכושר ההמצאה הטכנולוגי שלה, על היותה דמוקרטיה למרות המלחמות, על אנושיותה לאחר השואה. את כל זה מחליפה בהדרגה תפיסה שרואה בישראל מעצמה קולוניאליסטית עם נטייה לגזענות, קווי התנהגות תיאוקרטיים ומידה רבה של פרנויה וקסנופוביה. כמו כן, ישראל כבר לא נתפסת כמי שנמצאת בעמדת נחיתות בסכסוך; היא פשוט חזקה מדי.

אבל חשוב מזה, כיבושו של העם הפלסטיני, שנחשב בעבר רעה חולפת, נתפס כעת כטבעה השני של ישראל. הרחבת ההתנחלויות נחשבת בבירות אירופה סכנה לתהליך השלום לא פחות מהטרור הפלסטיני.

בזמן שהקהילה הבינלאומית נלחמת במדינה האיסלאמית (דאע"ש), גם ארצות הברית וגם האיחוד האירופי מצפים מישראל לפנות אל דעת הקהל בעולם הערבי בהפגנת עמדות מתונות כלפי הסוגיה הפלסטינית. מדיניות דוגמטית בסוגיה הפלסטינית רק מחלישה בעיניהם את הברית נגד דאע"ש. גורם בכיר במשרד החוץ של צרפת סיפר לאל-מוניטור שבקיי ד'אורסיי [משרד החוץ הצרפתי] נשמעים קולות הקוראים לנקוט יד קשה יותר כלפי ישראל, ובמיוחד להחרים מוצרים מההתנחלויות, ואף להפעיל סנקציות נגד חברות ישראליות שעושות עסקים מעבר לקו הירוק.

נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן נוטים להתייחס בביטול לסכנות שישראל עומדת בפניהן כתוצאה מהבידוד הזה, ואף מאשימים את העולם בצביעות ובמוסר כפול. תגובתם מהדהדת היטב בדיפלומטיה הציבורית - או "הסברה" כפי שהיא מכונה בישראל - אך איננה זוכה לביטוי בשינויי מדיניות. הם סומכים על כך שוושינגטון תחלץ את ישראל פעם אחר פעם, ואם הממשל של אובמה לא יעשה זאת, תמיד ישנם הרפובליקאים ואיפא"ק. הגישה הזאת נובעת מתוך אמונה שכל ביקורת כלפי ישראל היא אנטישמיות.

מצב שכזה מסוכן מאוד עבור מדינה התלויה כל כך במקומה בתוך משפחת העמים. ישראל תלויה אסטרטגית בארצות הברית ובמסחר שלה עם האיחוד האירופי. כמדינה קטנה בעולם גלובלי, אם אינך ''בפנים'', את ''בחוץ''. אם את לא דרום קוריאה - את צפון קוריאה. השער אל המדרון החלקלק שמוביל לחרמות ולסנקציות נפרץ עם קריסתו של תהליך השלום ועם בנייתן של 14 אלף יחידות דיור בגדה המערבית בזמן השיחות עם קרי (נובמבר 2013 - אפריל 2014). כיום נשמעים באירופה קולות שמדברים על "ישראל חדשה", ישראל של שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט. מאז 1967, ישראל מעולם לא הייתה מבודדת כל כך עקב עמדותיה המדיניות.

מקורות בצוות האמריקאי לשיחות השלום מספרים לאל-מוניטור שמזכיר המדינה ג'ון קרי מודאג מאוד מהאופן שבו נתפסת ישראל ברחבי העולם. אמריקה אינה מעוניינת להתעמת עם שותפותיה למלחמה בדאע"ש אם עם שותפותיה למשא ומתן מול איראן, רק כדי לבלום החלטות שמתקבלות באו"ם או לבלום אמצעי ענישה אחרים שמופעלים נגד המדיניות הישראלית של "התנחלויות תחילה".

אותם מקורות מביעים תקווה שאחרי בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית [4 בנובמבר], תשכיל ממשלת ישראל לקבל את ההצעה שהעלה קרי בפני נתניהו בביקורו האחרון בוושינגטון: להתניע מחדש תהליך שלום המבוסס על קווי 1967, כולל חילופי שטחים הדדיים והתחשבות בצורכי הביטחון של ישראל. תהליך שכזה לכל הפחות יעקב פעילות חד-צדדית של הפלסטינים לקידום מדינתם במועצת הביטחון של האו"ם ובעצרת הכללית. מצד שני, בקודש הקודשים של תהליך קבלת ההחלטות בישראל, קיימת התקווה השקטה שאחרי 4 בנובמבר יהפוך הנשיא ברק אובמה לברווז צולע, ושהרפובליקאים ישלטו בסנאט ובבית הנבחרים גם יחד.

כל עוד ישראל הרשמית אינה מסוגלת להגות ארבע ספרות, 1-9-6-7, היא קרובה מתמיד להפוך למדינת אפרטהייד נוסח דרום אפריקה. זה עשוי להפוך לנושא המרכזי במערכת הבחירות הבאה של ישראל; גם ישראלים שאינם מתעניינים כהוא זה בשתי מדינות לשני עמים, ודאי מתעניינים באיכות חייהם ובמקומם בקרב אומות העולם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us-israel relations, two-state solution, settlements, israeli lobby, israel, european union, boycott of israeli goods, benjamin netanyahu

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept