ישראל פולס

אכזבה קשה באירופה ממדיניות נתניהו בגדה

p
המחבר
בקצרה
בעקבות הפקעת האדמות הישראלית בגדה המערבית, אירופה עשויה לגבות מהלך נוסף של הנשיא מחמוד עבאס באו"ם, וממשל אובמה יתקשה להטיל על כך וטו.

ישראל תקעה לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס סכין בגב - כך אומרים גורמים במשרד החוץ האיטלקי המקורבים לפדריקה מוגריני שרת החוץ. מוגריני עתידה להתחיל בקרוב את כהונתה כנציבה העליונה הבאה של האיחוד האירופי ליחסי חוץ ובטחון. הגורמים מדברים על עימות חסר תקדים בין אירופה לישראל כעת, לאחר המלחמה בעזה. אמנם מוגריני תנסה לשמור על חזות של עמדה מאוזנת בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך למעשה שורר ברומא – וגם במטה האיחוד בבריסל - כעס רב כלפי ממשלת נתניהו.

הנהגת אירופה נחרדה מהחלטת ממשלת ישראל [31 באוגוסט] להפקיע קרוב ל-4,000 דונם קרקע בגדה המערבית, בין ירושלים לגוש עציון. צעד זה נתפס כמהלומה בהיקף אסטרטגי באשר לסיכויים להתממשותו של פתרון שתי המדינות: מדובר במעין סיפוח, המוציא מכלל אפשרות כל רציפות קרקעית של מדינה פלסטינית באזור ירושלים.

גם בברלין, בפאריז ובלונדון גוברת החשדנות כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזאת בלשון המעטה. המדינות המובילות באירופה העניקו לישראל את הגיבוי הדרוש למבצע בעזה, מנימוקים של הגנה עצמית ובמטרה לחזק את עבאס על חשבון החמאס. הצעד המשמעותי שעשתה ישראל להרחבת ההתנחלויות מיד אחרי המלחמה נתפס כפגיעה באינטרסים האירופיים באזור. כפי שאמר לאל-מוניטור פקיד בבריסל: "נתניהו יורק לנו בפרצוף". ומה שחמור מכך הוא, שהנהגת האיחוד האירופי רואה בטקטיקה כזאת שינוי מדיניות בוטה של ישראל והתרחקות מפתרון מציאותי של שתי מדינות, וכפועל יוצא מכך החלשה של המתונים ומתנה אמיתית לחמאס. ידידי ישראל בברלין מספרים לאל-מוניטור שהקנצלרית אנגלה מרקל מודאגת מאוד ושהיא שיתפה את וושינגטון בחששותיה.

התפתחות זו מגיעה בתקופה שבה ארצות הברית והאיחוד האירופי מתאמים ביניהם מדיניות למלחמה באיסלאם הקיצוני. מרכיב חשוב באסטרטגיה שהם מגבשים הוא חיזוק של קואליציית המדינות הפרגמטיות בעולם הערבי, שבהן מצרים, סעודיה, פלסטין וירדן. לאור האווירה הפרו-פלסטינית ברחוב הערבי, לנשיא עבאס יש תפקיד חשוב בציר הזה.

עבאס התפקח לחלוטין. מעולם לא היו לו תקוות גדולות באשר לנתניהו, אבל אפילו הוא הופתע מסדר הגודל של ההחלטה הישראלית. הגינויים בעל-פה מוושינגטון ומאירופה לא סיפקו לו אפילו פרס ניחומים. לדברי בכירים המקורבים אליו, הוא הגיע למסקנה שהוא מבודד ושעליו לנקוט עכשיו פעולה חד צדדית. זו הסיבה ליוזמת המדיניות הפלסטינית החדשה, הדורשת בתוקף לקבוע תאריך יעד לסיום הכיבוש בגדה המערבית. עמיתיו של עבאס מתרשמים שהוא נחוש ותקיף מאי פעם בהחלטתו לתבוע ולהשיג התקדמות ממשית לקראת מדינה.

בשבת ב-13 בספטמבר צוינו 21 שנים מאז חתם עבאס, לצד הנשיא לשעבר שמעון פרס, על הסכמי אוסלו בבית הלבן. בהסכמים אכן נקבע תאריך יעד להסדר הקבע – חמש שנים אחרי ההסכם על עזה ויריחו, כלומר מאי 1999. אנחנו מאחרים ב-15 שנה, ועבאס לא רוצה ''לחכות לגודו'' לעד.

ברמאללה כבר מכינים קמפיין דיפלומטי מלא. עבאס תיאם לאחרונה את המהלך עם הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי ועם מזכ"ל הליגה הערבית נביל אל-ערבי. אם לא ייקבע לוח זמנים ברור להקמת מדינה, עבאס מאיים לא רק להצטרף לכל הסוכנויות המיוחדות של האו"ם ולבית הדין הפלילי הבינלאומי, אלא גם לפרק את הרשות הפלסטינית. כפי שביטא זאת מקורבו של עבאס: "אם הישראלים רוצים את הכיבוש, שייקחו את כל החבילה. גמרנו עם כיבוש דה-לוקס".

המטרה המיידית של הקמפיין הפלסטיני היא לבודד את ישראל ואת ארה"ב מכלל הקהילה הבינלאומית.

בדיוניו עם בירות אירופיות רבות עבאס טוען כי הוא גילה גמישות ונכונות לוויתורים למען פתרון שתי המדינות. הוא הסכים לחילופי שטחים, לפיקוח בינלאומי על הפירוז הפלסטיני ולגמישות בעניין זכות השיבה. בתמורה הוא לא ראה אפילו מפה ישראלית אחת של הגבולות העתידיים, אלא רק עוד התנחלויות שנבנות על המפות.

האיומים שלו אינם חדשים, אבל עכשיו מתייחסים אליהם ביתר רצינות בארה"ב ובאיחוד האירופי.

חילופי דברים רבים מתקיימים בנושא בין וושינגטון, בריסל, לונדון, פאריז וממשלת נתניהו. זהו דיאלוג מתוח, רווי בחשדנות הדדית. נתניהו, לדברי פקידים רמי דרג במחלקת המדינה, רמז למזכיר המדינה ג'ון קרי שבימים אלה הוא אינו שש לדון בחידוש תהליך השלום.

המנהיגות האירופית אמרה לאנשי נתניהו שהיא תתקשה לעצור את התפשטותו של החרם הצפוי על סחורות המיוצרות בהתנחלויות, וגם האטה בשיתוף הפעולה עם בנקים ישראליים וחברות הממוקמות מעבר לקו הירוק.

בימים אלה של בניית הקואליציה החדשה במזרח התיכון, הדבר האחרון שנחוץ לממשל אובמה הוא להטיל וטו על החלטה של מועצת הביטחון בנושא הפלסטיני בניגוד לעמדתם של יתר השותפים בקואליציה.

כדי למנוע את החרפת העימות הבינלאומי עם ישראל, פקידים רמי דרג במחלקת המדינה מחפשים דרכים לחדש את שיחות השלום במזרח התיכון בתחילת שנת 2015 על בסיס הנוסחה הקודמת – שחרור אסירים והקפאה חלקית של הבנייה בהתנחלויות. אבל אפילו כשמדובר בתרחיש השלום המינימליסטי הזה, הם מתקשים להאמין שנתניהו יאפשר להם להציל אותו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, united states, mahmoud abbas, israeli-palestinian conflict, israel, european union, boycott, benjamin netanyahu

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept