ישראל פולס

חשש בישראל: אירופה מגיבה באיטיות לאיום הטרור של דאע"ש

p
המחבר
בקצרה
גורמים במשרד החוץ בירושלים מתריעים כי ארגוני הביון הרבים הפועלים באיחוד האירופי אינם מתואמים מספיק במאבקם נגד איום הטרור החדש ביבשת.

בשבועות האחרונים נכנסתי ויצאתי כמה פעמים מתחומי האיחוד האירופי כשאני משתמש בדרכון אירופי שאת הזכות לקבל אותו מימשתי לפני שנים אחדות. בכל המקרים הביט פקיד ביקורת הגבולות באדישות בכריכת הדרכון, מהסוג הישן שאינו נושא מידע ביומטרי, והחזיר לי אותו במהירות. נראה שלא טרח לבדוק או לאמת פרט כלשהו במסמך, שאפשר לי להסתובב אחר כך ללא הפרעה ב-28 מדינות - מרבית שטחה של יבשת אירופה. תחושת ה״מעבר החופשי״ הזו בולטת במיוחד נוכח החוויה המקבילה בנתב"ג. כל מפגש עם פקידי משטרת הגבולות בישראל מלווה במבטים חוזרים ונשנים מהדרכון ואלי ובחזרה, בתקתוקי מחשב ובדפדוף מתמשך בין הדפים. נוהל הכניסה הזה הוא עוד שכבה ברשת סבוכה ומורכבת של אמצעי איתור ומניעה שפיתחו גופי הביטחון של מדינת ישראל, בתהליך ארוך ולפעמים כואב של ניסוי וטעייה במאבק המוחות עם ארגוני הטרור.

שיטות הסינון והאיתור שישראל מפעילה כדי לסכל פיגועים בתעופה האזרחית, וכדי למנוע מפעילי טרור להיכנס לתחומה, מעלים לא אחת את חמתם של גופים ממשלתיים שונים ופעילי זכויות אדם הטוענים לפגיעה חמורה בזכויות הפרט. אלא שמאז שמדינות המערב בכלל והאיחוד האירופי בפרט זיהו את האיום הגלום ב״צבא הזרים של דאע"ש״, בירושלים מקבלים פניות מגופי המודיעין במדינות האלה, שרוצים ללמוד וליישם את הידע הרב שנצבר ופותח כאן בתחום.

כבר בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים בסוריה הבחינו במודיעין הישראלי בתנועה הולכת וגוברת של מוסלמים חדורי אמונה משיחית, שכירי חרב ג׳יהאדיסטים, מאירופה לאזורי הקרבות.

מטיפים ומסיתים שפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות במערב מזהים את הצעירים בעלי פוטנציאל ההתגייסות לשורות ארגוני הג׳יהאד, ומציעים להם אלטרנטיבה קוסמת לחיים מנוכרים ורוויי תסכול באירופה.  ברוב המקרים מדובר בצעירים שחשים מנודים בחברה, חלקם נשים או ילדים מתחת לגיל 18, שמוצאים את דרכם ליחידות המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה.

גורמים במשרד החוץ בירושלים אמרו לאל-מוניטור שכבר בתחילת התהליך זיהו בישראל את הסכנה כי אחרי שיעברו הכשרה ואימונים בשורות דאע"ש, הלוחמים הזרים האלה יהוו איום גם על מטרות יהודיות וישראליות באירופה. לכן השקיעו בישראל משאבים רבים במעקב אחריהם, ופתחו בקשר עם ארצות מוצאם בנוגע לסוגייה זו. המסלול המקובל של הצעירים היה ועודו טיסה בינלאומית רגילה לאיסטנבול, וחבירה שם לנציגי הארגונים האיסלאמיסטיים. אנשי הקשר מבריחים אותם בקלות דרך הגבול הארוך מטורקיה, ומציבים אותם לפי הצרכים ביחידות הלוחמות בסוריה או בעיראק. התנועה הזאת, שהחלה בטפטוף של בודדים ואחר כך הפכה לעשרות, ממשיכה לצבור תאוצה. לפי הערכות אחרונות של ה-CIA [ספטמבר 2014], בשורות המדינה האיסלאמית בלבד לוחמים כעת יותר מאלפיים ״מתנדבי ג׳יהאד״ ממדינות המערב (בעיקר אירופה אך גם ארצות הברית, אוסטרליה ואפילו ניו זילנד). יש גם הערכות על פיהן מדובר במספר כפול.

גורם ישראלי שעוסק בתחום במשך תקופה ארוכה מציין שירושלים מיהרה להצביע על התופעה במדינות המוצא של אותם לוחמים מתנדבים, ואף הזהירה כי יש להיערך לכך שאותם פעילים יחזרו לארצותיהם כשהם שטופי אידאולוגיה, מיומנות ומוטיבציה, כדי לבצע פעולות טרור. זאת, תוך ניצול העובדה שכאזרחים המחזיקים בדרכונים חוקיים ותקפים הם לא נתונים לתהליך בדיקה או סינון מיוחדים כשהם חוזרים לאירופה.

זה בדיוק היה מסלול המוות של מהדי נמוש, שחשוד בביצוע הירי במוזיאון היהודי בבריסל וברצח ארבעה אנשים [24 במאי]. נמוש, אזרח צרפתי בן מהגרים, ריצה בצרפת שורה של עונשי מאסר בגין עבירות רכוש. במשפחתו טוענים שלאידאולוגיה הג'יהאדיסטית נחשף בבית הסוהר הצרפתי. כשהשתחרר יצא לטורקיה בלי שעורר את תשומת לבם של שירותי הביטחון הצרפתיים. שם עלה על שיירה שהובילה סיוע הומניטארי לסוריה וחבר ללוחמים בשורות דאע״ש. חטופים צרפתים ששוחררו לאחרונה זיהו אותו, והעידו על עינויים שבהם היה מעורב. בתום כשנה בסוריה חזר נמוש ליבשת שממנה יצא למסעו. את דרכונו הצרפתי הראה לשוטרי ההגירה בנמל התעופה של פרנקפורט גרמניה, ומאז נע בחופשיות בתחומי האיחוד האירופי במשך יותר מחודשיים. הוא עבר לבלגיה שם ביצע את משימתו הרצחנית, והמשיך לצרפת שם נתפס במקרה.

גורמים ישראלים שפועלים מול הרשויות במדינות אירופה ובמטה האיחוד בבריסל מתריעים כי באזור הפתוח לתנועה ביבשת פועלים ארגוני ביון רבים ללא מנגנון ראוי לתיאום ולשיתוף והזרמת מידע ביניהם. אלא שהבעיה לא מסתכמת בשיתוף הבין-מדינתי. בחלק מהמקרים היא קיימת גם בתוך המדינות פנימה. בגרמניה, לדוגמה, שבה נחת מהדי נמוש כששב מסוריה, פועלים 16 ארגוני ביון - כמספר המדינות הפדראליות שמרכיבות את הפדרציה הגרמנית. דיפלומט שמעורה בפרטים מציין כי בברלין מודעים היטב לאיום האיסלאם הקיצוני שמרחף מעל גרמניה, ומשרד הפנים הפדראלי פועל להקמת מנגנוני שיתוף פעולה הדוקים. אלא שכל מהלך שירצה לקדם שר הפנים בממשלתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, דורש את הסכמתם של 16 שרי פנים פדראליים בממשלות של מדינות המחוז.

וזו רק גרמניה. במטה האיחוד האירופי בבריסל יודעים שאותם לוחמים הם פצצה מתקתקת שמאיימת על היבשת כולה. ז׳יל דה-קרצ׳וב, מתאם הפעילות נגד טרור בבריסל, פועל עכשיו להידוק קשרי המודיעין בין המדינות החברות באיחוד, וכן לגיבוש נהלים להידוק הבקרה על כניסה ויציאה מתחומי אירופה ואפילו על התנועה בתוכה.

כל המהלכים האלה דורשים, לדברי המומחים הישראלים עמם שוחחתי, שינויים בהסכמי שנגן המאפשרים את חופש התנועה שהאירופים כל כך גאים בו, כמו גם שינויי חקיקה בסוגיות האזנה, מעצר חשודים וחיפושים. ״דרוש הסכם שנגן מודיעיני״, אומר לאל-מוניטור גורם במשרד החוץ בירושלים.

בישראל, שדווקא משופעת בחוקים ופקודות מגבילות נגד טרור, קידמו בשבועות האחרונים עוד מהלכים כדי להקל עוד על סיכול האידאולוגיה של דאע״ש. שר הביטחון משה יעלון מיהר להכריז על המדינה האיסלאמית כארגון בלתי חוקי, ושרת המשפטים ציפי לבני הגישה הצעת חוק שתהפוך את עצם החברות בארגון, גם בתוך מדינת ישראל, לעבירה פלילית. 

אירופה מתנהלת הרבה יותר לאט, גם אם המדינות פועלות כל אחת בתחומן. דיפלומט ישראלי בכיר בבירה אירופאית גדולה מייחס זאת לזיכרון טראומת השלטון הנאצי והדיקטטורות שבאו אחריו במזרח, ולחשש מהענקת כוח יתר למדינה שתפגע בחירויות הפרט.  יש הבנה, כוונות טובות ורצון אמיתי לפעול, מציין הדיפלומט הישראלי, אלא שעד שתגיע אותה מכת טרור בלתי נמנעת בלב לבו של האיחוד, השינויים הנדרשים יקודמו בעצלתיים. וכל הזמן הזה, התור לבעלי הדרכון האירופי בביקורת הגבולות בנמלי התעופה ביבשת ימשיך להתנהל במהירות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: terrorism, israel, islamic state, european union, europe, borders

ערד ניר משמש כראש מחלקת חדשות החוץ וככתב חדשות החוץ של ערוץ 2. הוא סיקר נושאי חוץ ודיפלומטיה ועימותים אתניים ברחבי העולם, וראיין מנהיגים ומקבלי החלטות רבים.
הוא מלמד עיתונות וטלוויזיה במכללה הבינתחומית בהרצליה ובמכללת נתניה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept