ישראל פולס

על ישראל לסיים את מדיניות הבידול בין עזה לגדה

p
המחבר
בקצרה
כדי שהמשא ומתן בקהיר יצליח, ישראל צריכה להיפרד מהאשליה שההתנתקות החד-צדדית מעזה הפרידה את הרצועה מהבעיה הפלסטינית ומפתרונה העתידי.

הפרתה של הפסקת האש בין ישראל לחמאס מעמידה בספק את סיכויי הצלחתו של המאמץ המצרי להביא את הצדדים ל"הסדרה" (מילה מכובסת ל"הסכם"). כישלון היוזמה המצרית נעוץ במידה רבה, אם לא מכרעת, בסירובם של הצדדים לקבל שתי החלטות אסטרטגיות: חמאס ושאר ארגוני האופוזיציה לפתח מתחמקים מההחלטה לקבל את מרותן של הרשות הפלסטינית, בראשותו של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן), ושל ממשלת הפיוס על רצועת עזה. הם מתקשים להתחייב לשתף פעולה עם מנגנוני הביטחון של הרשות בגדה המערבית, לאמץ את נוהליהם של אותם מנגנונים ולציית להוראות של מפקדיהם. במקביל, הצד הישראלי דבק באשליה שההתנתקות החד-צדדית מעזה הפרידה את הרצועה, על 1.8 מיליון תושביה, מהבעיה הפלסטינית ומפתרונה.

לאל-מוניטור נודע כי שעות ספורות לאחר פיצוץ השיחות בקהיר, ראש המשלחת הפלסטינית, עזאם אל-אחמד, אמר כי התעקשותה של ישראל על דרישתה לפירוז הרצועה היא הסיבה לכישלון המשא ומתן. גם אם פירוק חמאס מנשקו היא תנאי לגיטימי במשא ומתן, על ישראל להבין כי מי שדורש מהפלסטינים לכבד את הסעיף הביטחוני על פירוז הרצועה בהסכם אוסלו, חייב לכבד את הסעיף באותו הסכם שלפיו הגדה ורצועת עזה הם יחידה מדינית אחת. במלים אחרות, על ישראל להביע נכונות להתנתק באופן חד-צדדי ממה שמכונה "מדיניות הבידול" - מדיניות שהונהגה כבר בתקופת ממשלת אולמרט, וכישלונה הוכח בתקופת ממשלות נתניהו.

שר החוץ אביגדור ליברמן מתח קו בין שלטון חמאס בעזה לבין הרצף הטריטוריאלי בין הרצועה לגדה המערבית. בנאום שנשא במארס 2012 אמר ליברמן כי "כל עוד חמאס שולט ברצועת עזה, אין שום סיכוי שאנו נסכים למעבר בטוח, מעבר לא בטוח, מעבר עילית, מעבר תחתית או מעבר כלשהו". שר החוץ קבע אז כי הירי הנמשך מעזה "קובר כל אפשרות שאי פעם תהיה רציפות טריטוריאלית בין עזה ליהודה ושומרון". לדבריו, "הפלסטינים גזרו על עצמם ניתוק שבעת הזו נראה כי יימשך לדורות". מכאן שאם ההסכם עם חמאס יעביר את השלטון בעזה לרשות הפלסטינית ויבסס את הפסקת האש, לישראל לא תהיה עילה לשמר את מדיניות הסגר והבידול.   

כשישראל קיבלה את הסכם אוסלו והסכימה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, היא ויתרה למעשה באופן עקרוני על שליטתה בשטחים שנועדו לעבור לריבונותה של אותה מדינה. כך גם ישראל אינה יכולה לסגור לדוגמה את נמלי הים והאוויר של לבנון, למרות שאלה משמשים להכנסת חומרי לחימה לחיזבאללה. פתיחתם של נמלי ים ואוויר הפלסטיניים כלולה בכמה הסכמי ביניים, כולל הסכם וואי הנושא את חתימתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם הסדרת מעמד הקבע של השטחים הכבושים, ישראל לא תוכל לסגור בפני המדינה הפלסטינית את השער הימי והאווירי. לכל היותר, היא תוכל לתבוע כי בשנים הראשונות להקמתה של פלסטין יופעל מנגנון פיקוח ביטחוני בינלאומי בנמלי הים והאוויר שלה, כמו גם במעברי הגבול בין הגדה לרצועה.

אך עד אשר נגיע להסכם קבע, ואף בלי קשר להסדרה עם חמאס, ישראל צריכה לבחון מחדש את היקף הסגר על עזה ולשים קץ למדיניות הבידול. ראשית, הבידול לא הניב לישראל שום דיווידנדים מדיניים. המציאות טפחה על פניהם של אלה שהאמינו שההתנתקות החד-צדדית מעזה תנתק אותה גם מהגדה, תדלל את הבעיה הדמוגרפית ותקל על השגת הסדר. הקמתה של ממשלת הפיוס הפלסטינית מעידה כי הניתוק הפיזי, הקהילתי והכלכלי בין שני חלקי היישות הפלסטינית לא הביא לניתוק פוליטי ביניהן. חיזוק לכך ניתן בשיתוף הפעולה בין הפתח לחמאס והג'יהאד האיסלאמי במו"מ עם ישראל בקהיר.

שנית, הבידול בין עזה לגדה לא שיפר במאומה את מצבה הביטחוני של ישראל. האינטרס הביטחוני ארוך הטווח של ישראל אינו מתמצה במספר הרקטות ובכמויות המלט שנכנסות לעזה. יעידו על כך דבריו של לא אחר מראש הממשלה נתניהו. ביולי 2010 הוא הסביר כי  "דרך אחת להגביר את היציבות זה להמשיך במדיניות שאנחנו נוקטים זה שנתיים – לקדם את הפיתוח הכלכלי והצמיחה הכלכלית אצל הפלסטינים. זה טוב להם, זה טוב לנו. יש פה שורה של צעדים שמקדמים את היעד הזה".

הצעדים שעליהם דיבר נתניהו לא כללו עד היום היתר לתעשיינים ולחקלאים פלסטינים לשווק את תוצרתם בגדה ובישראל. בכך קוצץ היצוא מהרצועה בכ-85 אחוז לעומת היקפו בשנת 2000, ערב פרוץ האינתיפאדה השנייה. ההשלכות על התעסוקה באזור היו מידיות והרסניות. בדו"ח עמותת גישה נכתב כי בסוף 2011 עמד שיעור האבטלה ברצועה על 30 אחוז לעומת 16 אחוז ברבעון השלישי של שנת 2000. רמת האבטלה גבוהה במיוחד בקרב מחפשי עבודה צעירים בשכבת הגיל 15 עד 29 – 46 אחוז. לשכות התעסוקה לצעירים משכילים בעזה הן לשכות הגיוס המוצלחות ביותר של ארגוני הטרור וקנאי הדת. שורה של כלכלנים ישראלים ובינלאומיים בהם יצחק גל ופרופ' אפריים קליימן וכן אנשי הבנק העולמי, קבעו שהאיסור על שיווק סחורות לישראל ולגדה המערבית הוא חסם מרכזי לפיתוח כלכלי בר קיימא ברצועת עזה.

ביולי 2011 הוגש לראש הממשלה נתניהו דו"ח מטעם "הוועדה להסדרה, פיקוח ואכיפה של עבודת עובדים פלסטינים בישראל" בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר צבי אקשטיין. נציגים של מערכת הביטחון המצוטטים בדו"ח קבעו כי "ככל שחלקים נרחבים יותר באוכלוסייה הפלסטינית שרויים בחוסר מעש, כך גדלה ההשפעה של תנועות איסלמיות קיצוניות... על החברה הפלסטינית. פנייה לאיסלאם הקיצוני הנובעת משיעורי אבטלה גבוהים ומעוני מגדילה את יכולתם של ארגוני הטרור השונים לפעול מתוך האוכלוסייה האזרחית ומגדילה את מספר הפרטים הזמינים ונכונים להשתתף בפעילות עוינת".

הדברים הללו נפלו על אוזניים אטומות. "בידול עזה מאיו"ש היא תפישה חשובה ביותר מבחינה ביטחונית", העיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט, בפני ועדת טירקל שחקרה את פרשת המשט הטורקי על אוניית המרמרה. האלוף הוסיף כי למדיניות הזאת "יש נסיבות מבוססות מוכחות". במאי 2012 דווח כי דנגוט אמר בדיון ביטחוני-פנימי כי מדיניות הבידול נועדה ללחוץ על שלטון החמאס ולסייע לרשות הפלסטינית בגדה המערבית. אמנם, הלחץ הכלכלי על שלטון חמאס בעזה היה אחד הגורמים המרכזיים שהביאו את הארגון להכפיף עצמו לממשלת הרשות ברמאללה.

כעת הגיע הזמן לסייע לרשות לשקם את יישובי הרצועה ואת אמונם של תושביה בהסכם לכינונן של שתי מדינות בין הים לירדן. הסכם, לא הסדרה. שתי מדינות, לא שלוש.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, palestinian authority, oslo accord, israel, hamas, gaza, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept