כך הצילה החטיפה את נתניהו מהדשדוש הפוליטי

נתניהו חזר השבוע למשבצת הבטחונית ובינתיים זוכה לגיבוי גם מהאופוזיציה. האם הוא יצדיק גם הפעם את המוניטין שלו כמי שנוהג באיפוק בהפעלת כוח צבאי?

al-monitor .

נושאים מכוסים

kidnapping, israeli politics, israel, ehud barak, benjamin netanyahu

יונ 17, 2014

הטורים הפוליטיים של עיתוני סוף השבוע האחרון, שהכתירו את ראש הממשלה בנימין נתניהו כמפסיד הגדול מבחירתו של ראובן ריבלין לנשיא המדינה, תוך כדי תיאורים נרחבים על עוצמת הזעם כלפיו בליכוד, הפכו בתוך שעות ללא רלוונטים.

אירוע חטיפת שלושת הנערים שהחל להתגלגל ביום שישי בבוקר [13 ביוני], והותר לפרסום אחר הצהריים, השתלט בבת אחת על סדר היום התקשורתי והציבורי, ובאותה מהירות החזיר את נתניהו לעמדת המבוגר האחראי, ובעל הניסיון המדיני והביטחוני הגדול ביותר בממשלה ובקבינט.

אירוע החטיפה מחק ברגע אחד את זיכרונו של אחד השבועות הגרועים מבחינה פוליטית בקדנציה הנוכחית של נתניהו, אם לא הגרוע שבהם. תוכניתו הלא ממוקדת והאמוציונלית לטרפוד בחירתו של ריבלין, שנוא נפשו, התרסקה, והוא נאלץ לברך את הנשיא הנבחר בחוסר התלהבות. פרשנים פוליטיים מיהרו להציב את שר הפנים גדעון סער, ראש מטהו של ריבלין, כמנצח הגדול וכאיום ממשי לנתניהו בקרב הבא על ראשות הליכוד. ברקע גם הדהדו הצהרותיו המדיניות החדשות של יו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, שיצרו תחושה שהשותף הבכיר בממשלה מתחיל לשקול פרישה ממנה באין תהליך מדיני, מה שעשוי לסמן את תחילת הסוף של ממשלת נתניהו השלישית. ואם לא די בכך, גם השערורייה התורנית מצדה של שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה, תפסה נפח תקשורתי, ודובריו נאלצו להסביר מדוע רהיטי גן יוקרתיים שנקנו עבור מעונו הרשמי בירושלים נחתו בחצר ביתו הפרטי בקיסריה.

 אירוע החטיפה ניער את כל הצרות האלה מנתניהו, והחזיר אותו לאלמנט שלו: ראש ממשלה שהאג'נדה הבסיסית והכמעט יחידה שלו היא עצירת האיומים הביטחוניים הקרובים והרחוקים על ישראל. מי זוכר כעת את חמיצות פניו כשהתברר שריבלין הוא הנשיא הבא?

גם בזירה המדינית, חטיפת הנערים מעניקה לנתניהו מרחב נשימה ומעמידה את אבו מאזן בעמדה המתנצלת של מי שאמור לספק תשובות. אם לא היה מדובר בטרגדיה אנושית, הרי שנתניהו לא יכול היה לספק לעצמו תפאורה מתאימה יותר כדי להיחלץ מהשברים שריחפו מעל ראשו, הפוליטי והמדיני.

ציפי לבני ויאיר לפיד לא ידרשו את חידוש התהליך המדיני בימים כאלה, ואילו מהקואליציה והאופוזיציה (פרט לסיעות הערביות) הוא זוכה בינתיים לגיבוי. השקט שב אל הליכוד שתסס רק לפני רגע, ולעומת יריביו הפוטנציאלים והעתידיים כמו גדעון סער, לפיד ובנט, הוא נראה כמתאים ביותר לשבת בלשכת ראש הממשלה בעת הזו. שלא לדבר על שר החוץ אביגדור ליברמן, שמאז יום רביעי האחרון נמצא באפריקה ובולט בהעדרו על רקע האירועים.

בניגוד לשנים שבהן ניהל נתניהו את ענייני הביטחון לצדו של אהוד ברק, שר הביטחון הנוכחי, משה (בוגי) יעלון, אינו מאפיל עליו. מאז יום שישי השניים צמודים, אך ההיררכיה ברורה, גם כלפי חוץ. הבמה היא של נתניהו.

כך היה גם ביום שני אחר הצהריים, היום הרביעי לחטיפה, במסיבת עיתונאים מאולתרת במטה פיקוד המרכז. נתניהו ניצב מאחורי פודיום שהובא מלשכת ראש הממשלה, ברקע דגלי ישראל, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד - תפאורה מושלמת לשדר עוצמה ומנהיגות - שני המוטיבים המרכזיים של נתניהו בקמפיין הבחירות שלו. שני מוטיבים המשכיחים ברגע אחד את הבעיות הכלכליות והחברתיות שמעיבות על ימי שלטונו.   

גם הדברים הקצרים שנשא נתניהו מול התקשורת המקומית והבינלאומית שירתו את הנרטיב הפוליטי והמדיני. זה היה אמנם נאום קצר אבל היה בו הכל, החל מהאמירה ש"זה אירוע חמור שיהיו לו השלכות", דרך הטלת האחריות על אבו מאזן, וכלה במחמאה לג'ון קרי שדיבר על זכותה של ישראל להגן על עצמה ובנזיפה למנהיגי אירופה השותקים. "חלק מהם", אמר נתניהו, "ממהרים לגנות אותנו על כל בנייה או סגירת מרפסת בגילה ואני מצפה מהם לגנות באופן נחרץ את המעשה הנפשע והמתועב של חטיפת נערים".

הטקסטים הללו תואמים את האופן שבו נתניהו תופס את תפקידו. בשיחות סגורות הוא נוהג להכביר מילים  על האתגרים הביטחוניים איתם מתמודדת ישראל ובראשם כמובן האיום האיראני. לא אחת הוא שם את עצמו במשבצת של המנהיג היחיד שיודע לתת מענה לאתגרים הללו, בוודאי מול הפוליטיקאים החדשים, בנט ולפיד, המתכננים לרשת אותו.

השאלה כעת היא כיצד ימשיך נתניהו לנהל את המשבר הזה, שבנסיבות מסוימות עלול גם להתגלגל לכדי מבצע צבאי גדול, על כל המשתמע מכך, ולהפוך מבחינתו את הקערה על פיה במקרה של הסתבכות מדינית וצבאית. לראש הממשלה, בניגוד לאולמרט ושרון שיצאו למבצעים גדולים בשטחי הגדה ובעזה, אין את מרחב התמרון מצד הקהיליה הבנלאומית.

בינתיים במערכת הפוליטית, גם יריביו של נתניהו באופוזיציה משמאל, משבחים את אופן התנהלותו עד כה. חמישה ימים לתוך האירוע הקשה, ונתניהו מתנהל בינתיים באופן מדוד וזהיר בכל הנוגע להפעלת כוח צבאי. כמו כן, לנתניהו יש רזומה מוכח של איפוק בכל הנוגע ליציאה למלחמות ולמבצעים, מה שמקל על האופוזיציה משמאל להעניק לו גיבוי.

 בכיר בליכוד אומר שהאיפוק בהפעלת הכוח נובע אצל נתניהו מהבנה עמוקה וניסיון. לדבריו, "דו"ח וינוגרד על מחדלי הממשלה במלחמת לבנון השניה מאוד השפיע עליו. הוא מאוד נזהר".

גם נתניהו מעיד על עצמו שהוא אינו שש אלי קרב. ב-2007, בהיותו יו"ר האופוזיציה, הגיב בראיון חג למעריב על כך שראש הממשלה אהוד אולמרט מכנה אותו "פאניקר" ו"מתריען שווא", וענה: "לא אני הגבתי לחטיפת החיילים בתוך שלוש שעות ולא אני יצאתי למלחמה כאשר התברר בדיעבד ששום מערכת לא נערכה לכך. אני הייתי נערך אחרת ומנהל את העניין אחרת".

גם ערב הבחירות האחרונות [אוקטובר 2012] התייחס נתניהו לסוגיה בנאום בכנסת והתפאר בכך כי במשך שבע שנות כהונתו המצטברת כראש ממשלה, "ישראל לא יצאה למלחמות מיותרות."

כדי להבין עד כמה חזק הרושם הזה במערכת הפוליטית צריך לשמוע את יו"ר מרצ זהבה גלאון, שאמרה ביום שלישי לאל-מוניטור: "לאולמרט ולמנהיגים האחרים של מחנה השלום בעשור האחרון הייתה רטוריקה מתלהמת ופרקטיקה מתלהמת עוד יותר. הם אמנם דברו שלום אבל יצאו למלחמות ולמבצעים בחוסר שיקול דעת שגם לא הביאו לתועלת מדינית או ביטחונית. לנתניהו לעומתם, יש רטוריקה של תעמולה והתלהמות. אבל במבחן המציאות, למעט מבצע 'עמוד ענן', שגם היה מוגבל והגיע רק אחרי שישובי הדרום ספגו ירי קשה, הוא לא יצא להרפתקאות צבאיות. אז אפשר להגיד שהרטוריקה שלו מתלהמת אבל בפועל התנהלותו מדודה". ובכל זאת, גלאון ליוותה את דבריה בהערת אזהרה: "אני מאוד מקווה שגם הפעם הוא יפעל באופן מדוד ושקול, ולא יושפע מההתלהמויות של בנט והצעות הזויות של מערכת הביטחון".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020