ישראל פולס

החטיפה שמביכה את חמאס

p
המחבר
בקצרה
פעילי חמאס בחברון אינם סרים למרות ההנהגה המדינית של התנועה, ופועלים לעתים בניגוד לאינטרסים הקיומיים שלה, כמו הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. כך גם הפעם, אם יתברר שידם בחטיפת שלושת הנערים.

"הבוקר אני יכול לומר את מה שנמנעתי מלומר לפני גל המעצרים הנרחב של אנשי החמאס ביהודה ושומרון. מי שביצע את חטיפת הנערים שלנו אלה הם אנשי החמאס...לזה יש השלכות חמורות". כך פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את ישיבת הממשלה השבועית [15 ביוני] ושפך מעט אור על חטיפת שלושת נערי הישיבה נפתלי פרנקל, אייל יפתח וגיל-עד שער, בסוף השבוע האחרון.

אם אכן חמאס ביצעה את החטיפה, תהיה זו הפעם הרביעית שאנשי הזרוע הצבאית שלה קובעים את דרכה של התנועה, ומאלצים את מנהיגיה הפוליטיים ליישר עמם קו. וזאת, שבועיים בלבד אחרי שהוקמה בעזה וברמאללה ממשלת אחדות פת"ח-חמאס.

תנועת חמאס, בעיקר מאז ניצחונה בבחירות לרשות הפלסטינית [2006], מבקשת להוכיח לכולם שהיא תנועה פוליטית לגיטימית. אבל שלא כמו כל תנועה פוליטית שראשיה ומנהיגיה הם שסוללים את דרכה, חמאס היא התנועה שחמושיה מאלצים את מנהיגיה לסטות מהדרך כל פעם מחדש, בעיקר כשהתנועה מצויה על פרשת דרכים.

באמצע חודש יוני 2003, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, כשיאסר ערפאת היה עדיין נצור במוקאטעה ברמאללה, הוכרזה בפעם הראשונה "הודנא" בין כל הארגונים הפלסטינים החמושים לבין ישראל, לרבות תנועת חמאס, מובילת האינתיפאדה השנייה. השייח' אחמד יאסין, מנהיגה ומייסדה של חמאס, נתן אז את ברכתו להפסקת אש ועצירת פיגועי מתאבדים כנגד התחייבות ישראלית להפסקת התקיפות על עזה והגדה, ואף הסביר למי שתהה לסיבת הסכמתו: "מותר לעשות הודנא לשם מנוחה וכדי לצבור כוח מחדש".

שושבין ההודנא היה אז ראש ממשלת הרשות, אבו מאזן. שני שליחיו באותם ימים, פארס כדורה ואחמד ע'נים, נשלחו לדמשק כדי לנהל מגעים עם ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ועם עבדאללה רמדן שלח, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי. ההודנא נכנסה לתוקפה ולכולם, בעיקר לציבור הפלסטיני, נדמה היה שהאינתיפאדה הסתיימה ואפשר לנשום לרווחה.

52 ימים לאחר כניסת ההודנא לתוקפה, ב-19 באוגוסט אותה שנה, פוצץ עצמו פעיל חמאס מחברון באוטובוס קו 2 בירושלים והרג 23 ישראלים. את הפיגוע שבו נהרגו ילדים ונערים ששבו מחגיגת בר מצווה בכותל המערבי, תכננו בני משפחת קוואסמה מחברון, המהווים את התשתית העיקרית של חמאס בעיר, כנקמה על חיסולו של בן המשפחה עבדאאלה קוואסמה, שנשא אז את התואר ראש הזרוע הצבאית של עז א-דין אל-קסאם בעיר. 

משפחת קוואסמה היא אחת משלוש החמולות הגדולות בחברון. לפחות 15 מבניה נהרגו בשנות האינתיפאדה - בעימותים עם צה"ל או על ידי ביצוע פיגועי התאבדות. כוחה של החמולה הזו בחברון היה, ועודנו, רב כל כך, שהם אינם סרים  לקו הכללי שהנהגת חמאס מתווה, אפילו לא למייסד התנועה השייח' אחמד יאסין, שתמך כאמור בשעתו באותה הודנא. קריסתה של ההודנא על ידי משפחת קוואסמה הביאה, בסופו של דבר, גם לחיסול מנהיגי התנועה בעזה.

שבעה חודשים אחר כך, במהלך בליץ החיסולים של ראשי חמאס, לרבות יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי, הציע ראש הלשכה המדינית ח'אלד משעל לראש הממשלה אריאל שרון, בתיווכו של שר המודיעין המצרי עומאר סולימן, הפסקת אש. חמאס התחייבה לעצור את הפיגועים נגד ישראל, וישראל בתמורה תפסיק את חיסולי ההנהגה המדינית.

ההבנות שהושגו בין הצדדים החזיקו מעמד חצי שנה בדיוק. ב-31 באוגוסט 2004 שיגר עימאד קוואסמה שני מחבלים מתאבדים מחברון, אחד מהם היה בן דודו, אחמד, לבצע פיגוע התאבדות בבאר שבע שבו נהרגו 16 ישראלים, רובם בני נוער שבילו את היום האחרון של החופש הגדול בעיר הדרומית. משעל נאלץ אז להסביר לשר המודיעין המצרי שזו הייתה התארגנות מקומית עצמאית, וכי הנהגת חמאס המדינית תעשה כל שביכולתה כדי להטיל מעתה את מרותה על הזרוע הצבאית ובכלל זה התארגנויות מקומיות חמושות. זה לא קרה מעולם.

שלושה חודשים בלבד לאחר שהוקמה הממשלה בעזה בראשותו של איסמעיל הנייה, ובעוד ראשי התנועה מבקשים להוכיח לעולם כי הם אינם ארגון טרור אלא תנועה פוליטית לגיטימית נבחרת, חבר ראש הזרוע הצבאית בעזה, אחמד ג'עברי, למנהיג ועדות ההתנגדות העממית ג'מאל אבו סמהדאנה, ויחד הם ביצעו את הפיגוע בכרם שלום שבו נחטף החייל גלעד שליט. להנהגה המדינית בדמשק ובעזה לא היה מושג על תכנוניו ותככיו של ג'עברי, שנעשו במחתרת ומאחורי גבם. וכך, ניסיונותיהם של משעל וחברי הלשכה המדינית להכשיר את ממשלת חמאס בקרב הקהילה הבינלאומית לא רק נדונו לכישלון, הם נאלצו ללכת בדרך חתחתים שסלל להם ג'עברי, בניגוד לדעתם. באחד מצמתי הדרכים הקריטיים של התנועה, לאחר ניצחון חמאס בבחירות לרשות הפלסטינית והקמת ממשלה ראשונה בתולדותיה, הובילו אנשי הזרוע הצבאית את חמאס לדרך מסוכנת שהשלכותיה היו חמורות. במשך יותר מחמש שנים נהרגו מאות פלסטינים ואלפים נפצעו בשורה של מבצעים צבאיים ברצועת עזה בצל חטיפתו של שליט.

אם  מאחורי חטיפת שלושת נערי הישיבה עומדת שוב תשתית חמאס בחברון, הרי הם עשו זאת שוב. שבועיים בלבד לאחר הקמתה של ממשלת אחדות פלסטינית, כשהפיוס עם פת"ח מבטיח לחמאס חבל הצלה מהלחץ האדיר בו נתונה התנועה, תשתית חברון חורצת כנראה את גורל ממשלת האחדות עם אבו מאזן, שזה עתה זכתה להכרה בינלאומית.

פארס כדורה, ראש מועדון האסיר הפלסטיני בגדה ומראשי תנועת הפת"ח, מודה בראיון לאל-מוניטור כי חטיפת הנערים טרפה את הקלפים וקבעה כללי משחק חדשים, דווקא בזמן ששביתת הרעב של האסירים הפלסטינים תפסה תאוצה וזכתה להתעניינות ציבורית בינלאומית.

אל-מוניטור: אם זו אכן חוליה של חמאס, הפעם לא רק חמאס בבעיה. גם הרשות ואבו מאזן בבעיה.

כדורה: אם אבו מאזן מסתבך, זה לא אומר שנתניהו לא מסתבך. כולם בתסבוכת גדולה עכשיו. צריך לחשוב איך לצאת מזה במהירות ולא איך לסבך את אבו מאזן עוד יותר. מה זה יעזור לנתניהו אם אבו מאזן מסתבך, לאן זה יוביל?

אל-מוניטור: כאסיר לשעבר, מנהיג שטח, איך אתה מפרש את התגובה ברחוב הפלסטיני לחטיפה?

כדורה: הרחוב מתוסכל ומיואש מהמצב, ולכן כל דבר שמרגיז את ישראל מקבל ביטוי נגדי. אנשים חושבים מהבטן, לא מהראש. יחד עם זאת אני יכול להגיד לך שיש דאגה רבה לקראת העתיד וחשש גדול ממה שעומד להתרחש.

אל-מוניטור: אנשים מאמינים שישראל תשחרר אסירים בתמורה לשלושת הנערים כמו בעסקת שליט?

כדורה: אם אכן הם נמצאים בגדה המערבית, ישראל לעולם לא תסכים להחלפת שבויים. אם יצליחו להוציא אותם החוצה זה כבר משהו אחר. ישראל לא תבצע החלפת שבויים כל עוד הם נמצאים בשטח הריבוני שלה. אני חושב שאת זה יודעים כולם.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: prisoners deal, palestinian prisoners, palestinian authority, kidnapping, hamas, gaza

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept