ישראל פולס

חלום בית המקדש

p
המחבר
בקצרה
12 קבוצות רשמיות, חלקן במימון המדינה, פועלות כעת בישראל למען הקמת בית המקדש השלישי, כולל הכשרה מדוקדקת של הכהנים ולימוד שחיטת כבשים על מזבח. את סוגיית מסגד אל אקצא הם משאירים לממשלה הקטנה.

ביום חמישי [10 באפריל], בשעה 17:00, יתכנסו מאות יהודים ברחבת תלמוד תורה ״מימון״ בקרית משה שבירושלים, ויחלו בשיעור הלכות הפסח. רבנים ומומחים, לרבות הרב ישראל אריאל, נשיא מכון המקדש בעיר העתיקה, הגוף המוביל בהכנות להקמת בית המקדש השלישי, ילמדו את הקהל דיני קרבן הפסח. לצד הרב אריאל ידבר השוחט הרב יהודה גיאת, שילמד את הקהל על המאפיינים הייחודיים בשחיטת קרבן הפסח. אחרי השיעורים יחל הדבר האמיתי: הדמיית קרבן הפסח.

מועד הכינוס אינו מקרי: זהו התאריך שבו נצטוו בני ישראל ליטול שה ולהקריבו, לפני יציאת מצרים. הטקס כעת יהיה, בעגה הצה"לית, "תרגול על רטוב". שחיטת כבשים, התזת דמם על המזבח בידי כהנים בבגדי כהונה כשרים וצליית הכבשים כולל ראשיהם, כרעיהם וקרבם. כמו שאלוהים התכוון.

זו לא הפעם הראשונה ש"המטה המשותף לתנועות המקדש" מקיים את הפעילות הזו, אבל השנה את מעמד תרגול והדמיית קרבן הפסח יבצעו אנשי בית המדרש לכהנים, נזר הקודש, שהחל לפעול השנה. "בית הספר לכהנים" נועד להכשיר את מאות הכהנים שיידרשו לעבודת בית המקדש השלישי, שלא מעט יהודים פועלים היום בישראל למען הקמתו.

עשרה תלמידים, שהגיעו לבית המדרש מפה לאוזן, שילמו 1,000 שקלים, סכום נמוך יחסית, תמורת שיעורים דו-שבועיים בני שלוש שעות כל אחד, המלמדים "כיצד להיות כהנים". בשנה הבאה, מקווה מנהל בית המדרש, הרב יהושע פרידמן, יעשו פרסום כמו שצריך ויגיעו יותר תלמידים. "חז"ל אומרים שהמינימום הוא 13 כהנים בבית המקדש כדי לעבוד את קרבן החובה. אם אתה מדבר על מקדש מתפקד בצורה מלאה, עם קורבנות אישיים שאנשים מביאים, זה מקום שבו עובדים מאות כהנים כל יום", הוא אומר, "בימי קדם, אבא וסבא לימדו את הנכד ואת הבן איך להיות כהן, מה המצוות וההלכות. היום צריך לעשות קורס. התפילה להקמת בית המקדש - אין לה משמעות אם לא מתכוננים אליה בפועל. תחשוב שמחר יש לך מקדש פועל ואין לך כהנים".

יש הרבה מאוד הלכות בית המקדש, שעם השנים חלקן נשכחו או היטשטשו: כיצד מקטירים קטורת, כיצד להדליק את המנורה הקדושה, כיצד לקדש ידיים ורגליים וכמובן כיצד להקריב קרבנות. "הכהנים עצמם באים עם בקשות ללמוד על נושא כזה או אחר. גם אנחנו לומדים תוך כדי תנועה כיצד הקורס צריך להיראות. התלמידים מאוד ענייניים וממוקדים", מסביר הרב פרידמן.

במכון המקדש יושבים חוקרים, שעובדים קשה כדי ללמוד מחדש את ההלכות לצד מחקר של הארכיטקטורה, המיקום והכלים הנדרשים. "אחד הדברים המיוחדים בקורס", אומר הרב פרידמן, "הוא התרגול המעשי. אצלי בקורס למדו על קרבן עופות אז הבאנו בובות של יונים, כדי שהכהנים ילמדו לאחוז אותן, לבצע את הפעולה. אנו מתרגלים עמידה מול המזבח כדי להמחיש את הפעולה, שייכנס להם לעורקים".

מבחינת אנשי בית המקדש, קורס הכהנים הוא שלב מתקדם אחרי השלמתם של לא מעט שלבים. בראש ובראשונה, השלב התודעתי. במשך שנים רבות, טוענים העוסקים בהקמת בית המקדש השלישי, פעלו הציונות הדתית ומדינת ישראל כדי למקד את הכמיהה היהודית בכותל המערבי.

"הכותל אינו מקום קדוש", מצהיר ארנון סגל, עיתונאי המסקר באדיקות את ההכנות להקמת בית המקדש, "הוא נועד להוציא את הר הבית מהראש היהודי. אופיום להמונים". סגל וחבריו עובדים בשנים האחרונות כדי לשנות תפיסה בקרב מקבלי החלטות: רבנים, חברי כנסת וישראלים משפיעים אחרים. הם גם מצליחים: הנוכחות היהודית בהר הבית הולכת ותופסת יותר ויותר מקום בשיח הישראלי-יהודי, חברי כנסת ורבנים עולים להר הבית יותר ויותר, וכיום כשליש מהציבור היהודי בישראל מאמין שבבוא היום בית המקדש צריך לקום. מספר הישראלים האלה הולך וגובר.

"לרוב הישראלים העניין הזה לא זר", אומר סגל, "הם מסורתיים ומחוברים לטקסטים של התפילה והלימוד של היהדות, המלאה רצון לכונן מחדש את המקדש. הפער בין תודעה להתגשמות אינו גדול".

לפי מחקר שערך העיתונאי והפעיל החברתי יזהר באר לפני כשנה עבור עמותת "עיר עמים", כ-12 קבוצות רשמיות פועלות בישראל למען הקמת בית המקדש. חלקן זוכות למימון בסך מאות אלפי שקלים ממדינת ישראל. אחת המרכזיות שבהן היא מכון המקדש.

במכון המקדש מבקרים אלפי אנשים בשנה, והוא מקיים הדרכות שונות שנועדו לחינוך ושינוי התודעה. אבל פועלים שם גם במישור פרגמטי: יש בו את המנורה הקדושה, מזבח מודולרי שניתן לפרק ולהקים מחדש בבית המקדש תוך זמן קצר, כיור הנחושת, שולחן לחם הפנים, ולא פחות מ-40 סטים של בגדי כהנים כשרים, שיהוו אב טיפוס לאלפי הסטים שייתפרו בעתיד. חז"ל פירטו 93 כלים שונים ששימשו בבית המקדש, וגם אליהם מתייחסים במכון המקדש. "זה מבוסס על מחקר מעמיק ביותר שנערך במגוון מקומות", מסביר סגל, "למשל בגדי הכהן הגדול - זהות האבנים שבחושן, כל נושא תכלת ארגמן ותולעת שני ושחזורם. זה מחקר שלם של 20 השנה האחרונות".

ישנה גם תוכנית ארכיטקטונית. "אני משווה את זה למכונית מדגם עכשווי ומכונית של לפני מאה שנה", מסביר הרב פרידמן, "יש חלקים שאי אפשר בלעדיהם ויש חלקים שמשתנים. גם לפני מאה שנה היה מנוע וגלגלים, אבל מסביב הרבה דברים משתנים. בית המקדש השלישי ייראה כמו בית המקדש השני באופן כללי, וקיימת תוכנית מסודרת ללשכת הגזית, מקום מושבה של הסנהדרין. אנו יודעים בבירור שתהיה מנורה, מזבח, שולחן לחם הפנים, קודש קודשים. אבל, למשל, במשכן לא יהיה מבוא כניסה, מה שנקרא אולם. זה כן היה בבית ראשון ובבית שני. הכיור השתנה הרבה לאורך הדורות ובגמרא מצוין שהוספו לו 12 ברזים. לא ידוע כמה היו לפני כן".

הרב פרידמן מסביר עוד, שהעת המודרנית תבוא לידי ביטוי בבית המקדש המתוכנן. "לכל דיין יהיה מחשב עם מאגרי מידע ופסקי הלכה. קורבנות מן הצומח, שבעבר לשו ביד כדי ליצור בלילה לקרבן, יהיה אפשר ללוש במיקסר. אני כתבתי הצעה לבנות תנור חשמלי לצליית קרבן פסח, לטובת הדור המודרני שלא בהכרח יודע כיצד לצלות היום טלה שלם", הוא אומר, אך מציין שהמודרנה עלולה להיתקל גם בקשיים: "המקדש התקיים בזכות מס מחצית השקל. הכסף הזה היה הופך קודש כשהועבר לבית המקדש. היום, כשתשלומים נעשים בהעברה בנקאית, אלה רק מספרים בחשבונות בנק ואין כסף ממשי מקודש. זה ניואנס שצריך לתת עליו את הדעת".

החילונים לא יתנגדו לתשלום המסים האלה כשיגיע היום, הוא בטוח. "כמו שחרדים משלמים מסים לתפקודו של הצבא", הוא אומר. דבר אחד בטוח: בבית המקדש השלישי יהיו מצלמות, שיעבירו את המתרחש בו לכל העולם. אגב, גם את הדמיית קרבן הפסח ביום חמישי אפשר יהיה לראות אונליין באתר מכון המקדש.

הכל כבר מוכן, אם כך, מלבד שני דברים קטנים נוספים. הקל שבהם, תופתעו, הוא ארון הברית. "גם בבית המקדש השני לא היה ארון", מזכיר סגל, והרב פרדימן מוסיף ש"יש עשרה מחקרים על מיקומו של ארון הברית. קראנו ולמדנו את כולם, והגענו למסקנה שהנכון הוא שהארון קבור במחילות מתחת להר הבית. כשיגיע היום נגיע אליו".

הסוגיה הבעייתית יותר היא מסגד אל אקצא, כיפת הסלע, שקצת מפריעה לתוכניות האדריכליות. "המקדש לא ייבנה באמצעות פעולות פרטיות ופיצוץ מסגדים", מדגיש סגל, "זה לא הכיוון. הכיוון הוא שינוי התודעה. ההכנות הן מנטאליות יותר מהכל". אחד המעורבים בהכנות, שביקש שלא לפרסם את שמו, מסביר: "אלמלא הבעיה של כיפת הסלע, היו בונים את המקדש כבר היום, והמקדש ייבנה שם. בית המקדש השלישי ייבנה על ידי ממשלת ישראל, לא על ידי אנשים פרטיים. אף אחד לא יעשה מעשים שלא ייעשו כמו פעולה מחתרתית לפיצוץ כיפת הסלע. האנשים שמסורים להקמת בית המקדש הם אנשים נורמטיביים והגיוניים, וכמו שהקמנו את מדינת ישראל כך גם יגיע היום שבו נקים, בצורה מסודרת מבחינה מדינית, את בית המקדש".

סגל מציין שאפשר להתחיל בקטן: "מיקום המזבח שבו מותר להקריב על הר הבית לא נמצא בתחום אל אקצא", הוא אומר, "אז לפחות שיתנו לנו להקריב קרבנות על הר הבית". אבל עוד לפני הקרבנות, נכון להיום מדינת ישראל ממעטת לאשר עלייה להר הבית, על אחת כמה וכמה תפילות שם.

[הערת העורך: גרסה קודמת של הכתבה ציינה בטעות שהארוע המוזכר בתחילתה נערך במרכז האקדמי שלם. אל-מוניטור מתנצל על הטעות.] 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: temple mount, palestinian-israeli conflict, mosques, kosher, jews, jewish culture, israel, al-aqsa

יובל אביבי, עיתונאי ומבקר ספרות, הוא כתב מגזין ב''פירמה'' של גלובס וב''טיימאאוט תל אביב''. אביבי שימש בעבר כסגן העורך של מוסף סוף השבוע של ישראל היום, ''שישבת'',  אחרי שמילא תפקידי עריכה שונים בעתון מאז יצא לאור ועד 2009. בעבר שימש כמבקר תרבות וספרות של אתר החדשות ''וואלה!'' ועורך חדשות באתר וכן פרסם ביקורות ספרות במגוון עיתונים, בהם ''הארץ'', ''העיר'', ''מקור ראשון'' ואחרים.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept