ישראל פולס

סודם הקטן של סוחרי השוק הגדול

p
המחבר
בקצרה
למוכרי התכשיטים בשוק ח'אן אל-ח'לילי בקהיר יש קוד סתרים שמקורו בשפה העברית, ובעזרתו הם מתמרנים את לקוחותיהם.

תייר ישראלי שיהלך בסמטאות השוק הגדול של קהיר, ח'אן אל-ח'לילי, עשוי לשמוע מלים מוכרות יוצאות מפי הסוחרים המצרים, במיוחד מוכרי התכשיטים. למשל, מחירים של מוצר זה או אחר, או תשבחות על איכותו. המלים האלה הן שפת סתרים שהסוחרים אימצו לעצמם כדי לתמרן את הלקוחות, גילה החוקר הישראלי פרופ' גבריאל מ'. רוזנבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

אחרי ששמע את סוחרי ח'אן אל-ח'לילי בפעם הראשונה מגלגלים על לשונם מלים בעברית, החליט פרופ' רוזנבאום לחקור את התופעה לעומק, ומצא עולם ומלואו. התברר לו כי מקור הקוד בסוחרי התכשיטים במצרים בימי הביניים, שרובם היו יהודים קראים.

"חזרתי לישראל והלכתי לחברים יהודים-מצרים ולישראלים בני העדה הקראית. יש עדויות לקיומו של קוד עברי בקרב גילדת הצורפים בקהיר כבר לפני אלף שנה. ביצעתי בדיקות שתי וערב בשוק ח'אן אל-ח'לילי ובאלכסנדריה, וגם יצאתי לרחובות הצורפים בשתי ערים בדלתא של הנילוס, טנטא ודמנהור. קראתי חומר על שפות סתרים, ולמדתי מושגים מתחום כלי עבודה של הצורפים."

סוחרי השוק ח'אן אל-ח'לילי בקהיר, ספטמבר 10, 2010.

כך למשל המילה יַפֶת (Yaffet) בשפת השוק היא "טוב" או "יפה", בדומה למשמעותה בעברית המודרנית. היא משמשת את הסוחרים לחלוק ביניהם מידע על לקוחות שנראים להם בעלי אמצעים, או כדי להביע את דעתם על מוצר טוב. "ההיפך מיפת זה אשפור (Ashfoor)," אומר פרופ' רוזנבאום, "מילה ששורשה אינו ברור, והיא איננה מזכירה מקבילה בעברית."

יש מבין הסוחרים שמשתמשים בזַהוּבּ (Zahub), שמקורה במילה העברית זהב, לציון לירה מצרית אחת. כשהם רוצים לרמוז לחברם שמוטב לו לסלק מעליו לקוח, אומרים לו הסוחרים "הַלַךְ" או "אַהְלַך". אחדים משתמשים בינם לבין עצמם במילה "אדמוּן" (Admoon). משמעותה כלי או תכשיט ישן שתוקן, והסוחר מירק אותו והציגו בחלון הראווה כחדש. מקורה במילה העברית קדמון, שפירושה עתיק או ישן. בלהג המצרי העממי, הקו"ף נהגית כאל"ף, וכך התגלגלה "קדמון" למושג אדמון בפי הסוחרים המצרים. גם מילת השייכות "של" שבה הם מסתייעים לקוחה מן העברית. "שלי" פירושו אצלי או לידי, "שְלַאְךְ" פירושו אצלך או לידך. אבל ההשפעה הגדולה ביותר היא מתחום המספרים. הסוחרים והצורפים בשוקי מצרים ממש סופרים בעברית: אחד, שניין, שלושה - וגם שלושין, שישין, שפעין, שמונין.

"לכל מיני קבוצות יש שפות סתרים," אומר פרופ' רוזנבאום, "לקבוצות דתיות, אתניות, לארגוני פשע, לספורטאים, לתלמידים. הורים מדברים בשפה זרה ליד הילדים כדי שהם לא יבינו אותם. ויש שפות שמפתחים לצרכים מסוימים, כמו שפת הגילדה המקצועית. אצל סוחרי מצרים המטרה היא לתאם מחירים או להעביר מידע מעל ראשו של הלקוח. מכיוון שהיא שימשה לתקשורת סודית בעל פה, היא לא הועלתה על הכתב."

הסוחרים, הוא מספר, לא שמחו לשתף אותו תחילה בשפת הקוד שלהם, אבל לאחר שהבינו כי עברית היא שפת אמו וכי הוא חשף את דבר קיומה אצלם, הם פתחו בפניו את סגור לבם. ידוע להם שהמלים המוזרות שהשתרבבו לשפתם לקוחות מן העברית, וכי מקורן בסוחרים היהודים. לכן הם מכנים את לשון הסתרים "עברית" או "שפת היהודים."

"כשמגיע תייר ישראלי הם לא משתמשים בשפה, כי הם מניחים שהוא יֵדע," אומר פרופ' רוזנבאום. ובכל זאת, לעתים מתרחשות תקלות בזיהוי. באחד מביקוריי בשוק ח'אן אל-ח'לילי פגשתי את נאדר, סוחר תכשיטים, שסיפר על קבוצת תיירים זרים שפקדה את חנותו הצנועה. "הם נראו לי לבנונים, ארמנים אולי, ודיברו ערבית," הוא נזכר. "אחת הנשים התקרבה ורצתה צעיף. אמרתי לשותף שלי – 'זה בשלושים'." את הסכום ביטא נאדר בעברית המוכרת לו. "הוא שמע ואמר לה, זה בתשעים לירות. היא ענתה, 'למה? הוא לא אמר לך בשלושים?' כולנו היינו המומים."

פרופ' רוזנבאום מצר על כך שזמן רב לא ביקר בשוק הגדול של קהיר, בשל המצב הביטחוני שם. לדבריו, החנויות נסגרות היום מוקדם מהרגיל, וחיי הלילה הידועים והתוססים של קהיר התקצרו. רוזנבאום, בן 65, שגדל בתל אביב, התגורר בשנים האחרונות בבירת מצרים והכיר אותה היטב, הודות לתפקידו כראש המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. התערערות מצב הביטחון שם השיבה אותו לישראל. הוא חזר למשרתו באוניברסיטה העברית והמשיך לעמוד בראש המרכז האקדמי בהתנדבות, כמנהל לא-תושב. פרופ' רוזנבאום מתמחה בחקר השפה, התיאטרון והפולקלור של מצרים המודרנית, וכן ביהודי מצרים. הוא תרגם לעברית שני מחזות מן הקלאסיקה המצרית: את הסאטירה "סעדון המשוגע" מאת לנין אלרמלי, שהועלתה כמה פעמים על הבימות בישראל, ואת "קומדיית אדיפוס" של עלי סאלם.

גילויה של נוכחות עברית בקרב הסוחרים הממולחים של השווקים בקהיר, באלכסנדריה ובערים אחרות מצטרף לעיסוק הרב בישראל ובשפה העברית שמתקיים בארץ הנילוס בעשורים האחרונים. אלפי סטודנטים מצרים לומדים עברית באוניברסיטאות ממשלתיות וכל עיתון מקומי שמכבד את עצמו מעסיק עיתונאי דובר עברית שיעקוב אחר המתרחש בישראל. ברשתות החברתיות אפשר למצוא היום פורומים תוססים של ישראלים ומצרים שמדברים ביניהם עברית, למשל "מדברים שלום."

בד בבד עם תחיית העברית במצרים מתחולל במדינה תהליך הפוך – התמעטות של ישראלים, בעיקר תיירים, והיכחדות איטית של יהודי מצרים מאדמתה. קהילה זו מונה כיום כמה עשרות נפשות בלבד. פרופ' רוזנבאום מציין כי ליהודי מצרים יש להג מדובר משלהם, אבל גם הוא ייעלם בעוד כמה שנים, עם הסתלקות האחרונים שבהם במצרים ומחוצה לה. "שפת הסתרים היתה במשך שנים שפתם של היהודים," הוא מסכם, "והנה כיום היא משתמרת דווקא בפיהם של לא-יהודים."

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: market, language, cairo

ג'קי חוגי הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה''ל. הוא בעל טור בעיתון גלובס, ושימש בעבר ככתב לענייני ערבים של מעריב. חוגי חיבר את הספר ''אלף לילה.קום'' (2011) – בנושא התמורות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות בחברה הערבית המודרנית.  בשנת 2007 זכה בפרס media award of the London Next Century Foundation על פעלו, ובשנת 2008 זכה בפרס בני-ברית על סיקורו את הקהילות היהודיות בעולם הערבי. הוא מתגורר בתל אביב ובעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept