למה בדיוק מצפה סודאן מישראל?

סודאן עושה מאמצים נואשים להסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות האמריקאיות ולהימחק מרשימת המדינות תומכות טרור. פרויקטים בנושאים כמו חקלאות, בריאות, מים, אנרגיה ותקשורת שיקדמו נורמליזציה עם ישראל כנראה פחות מעניינים אותה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

bilateral relations, chad, united nations, uganda, agriculture, high-tech, africa, israel-sudan relations

פבר 5, 2020

ב-2 בפברואר [2020] פורסם בסודאן כי ראש מועצת הריבונות של המדינה, הגנרל עבד אל־פתאח בורהאן הוזמן לביקור בוושינגטון. למחרת היום, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר באוגנדה ונפגש שם בחשאי עם אותו גנרל סודאני. מיד לאחר אותה פגישה, נתניהו הודיע קבל עם כי ישראל וסודאן, שתי מדינות אויב, החליטו לפעול יחדיו לטובת נרמול היחסים ביניהן. הודעה שפרסם משרדו ציינה כי ראש הממשלה ''מאמין שסודאן נעה בכיוון חדש וחיובי,'' וכך גם אמר למזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו. "בורהאן מעוניין לסייע למדינתו לעבור תהליך של מודרניזציה על ידי הוצאתה מבידוד והצבתה על מפת העולם", נאמר בהודעה.

אכן, הבליץ המדיני של נתניהו זכה למחמאות לא רק בירושלים אלא גם בוושינגטון. פומפאו שיבח את שתי המדינות ובירך את בורהאן על "מנהיגותו בנרמול היחסים עם ישראל". עם זאת, התמונה בסודאן הייתה מעט שונה והממשלה אף ציינה בזהירות כי הגנרל לא דיווח ולא התייעץ עם אף אחד טרם יציאתו לאוגנדה. ברור כי הדרך לנרמול היחסים בין חרטום לירושלים לא תהיה כה חלקה כפי שהציג אותה נתניהו באוגנדה.

יחסי ישראל וסודאן הם בעלי היסטוריה סוערת. העוינות בין שתי המדינות נובעת בעיקר משתי סוגיות – איראן והסכסוך עם הפלסטינים. בינואר 2009 תקפו מטוסי קרב עלומים שיירת נשק איראנית במדבר הסודאני. באפריל אותה שנה הוטבעה מול חופי סודאן ספינה עמוסת נשק מאיראן שהייתה בדרכה לרצועת עזה. חרטום חשדה כי ישראל אחראית לשתי המתקפות במטרה למנוע הברחות נשק לרצועה. הפלתו של נשיא סודאן עומר אל-בשיר כעבור עשור, באפריל 2019, שינתה את סדרי העדיפויות של המדינה האפריקאית. כעת מנהיגיה החדשים מרחיקים את עצמם מטהרן, אבל למה בדיוק מצפה הממשל הנוכחי מישראל?

בעשור האחרון מאז עלה לשלטון [2009], נתניהו השקיע מאמצים רבים בטיפוח יחסי ישראל עם מדינות אפריקה. או כפי שהוא עצמו הגדיר זאת, בהחזרת ישראל לאפריקה. הוא הכריז פעמים רבות כי לאפריקה מקום נכבד בסדרי העדיפות הדיפלומטיים של ישראל, ואף לא הסתיר את רצונו ותקוותו לשנות את מאזן הכוחות באו"ם באמצעות מערכה זו עם אפריקה. נתניהו טען כי ישראל זקוקה לתמיכתן של מדינות אפריקה במאבקיה נגד הפלסטינים במסגרת האו"ם, אך עם זאת הקפיד לציין כי מאמציו באפריקה משקפים את מחויבותה רבת השנים של ישראל לשתף עם מדינות אחרות את הפרקטיקות המיטביות והטכנולוגיות שפיתחה בתחומים כגון חקלאות, ניהול מקורות מים, טכנולוגיה עילית, חדשנות ברפואה, ועוד.  

נתניהו טורח למנות את מסעותיו ליבשת האפריקאית, את קשריו עם מנהיגים אפריקאים ואת חידוש היחסים במסגרת המדיניות הישראלית לקידום שיתוף פעולה בינלאומי. חשוב לו להראות כי מעורבותה של ישראל באפריקה אינה נוגעת (אך ורק) למכירות נשק או ייצוא שכירי חרב. אמנם עם התעצמותן של קבוצות אסלמיסטיות קיצוניות ביבשת, שיתוף פעולה ביטחוני הפך למרכיב מרכזי ביחסיה של ישראל עם מדינות רבות באפריקה. אבל הניסיונות והיוזמות הללו התכתבו היטב עם המאמצים הבינלאומיים לקדם פיתוח בר-קיימא באזור סהל השברירי.

ייתכן שחידוש היחסים עם צ'אד בינואר 2019 אותת לראשונה על השינוי בתפישתה של ישראל עצמה באשר ליחסיה עם אפריקה. ביולי אותה שנה אישרה הממשלה את מינויו של שגריר ישראל באתיופיה, רפאל מורב, לייצג את ישראל בצ'אד במעמד של שגריר שאינו תושב. מורב הוא שגריר חרוץ ומסור. מאז הגעתו לאדיס אבבה הוא ייסד קשרים מצוינים עם רשויות המדינה ועם גופים אזרחיים מקומיים. עם זאת, עמיתיו אומרים בשיחה עם אל-מוניטור כי הוא לא הצליח (שלא באשמתו כמובן) לקדם באופן רציני את יחסי ישראל-צ'אד. ההכרזה הדרמטית לפני שנה על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם המדינה המוסלמית לא תורגמה עד כה לפרויקטים משמעותיים בתחומים שבהם ישראל מצטיינת.

"ישנן סיבות רבות לתוכן הדל של היחסים עם צ'אד. למשרד החוץ אין תקציב לפעילות באופן כללי, וצ'אד עצמה רמזה כי היא מעוניינת בעיקר ביכולותיה של ישראל בתחום הביטחוני", אמר מקור מדיני לאל-מוניטור. "עם זאת, שוררת תחושה כי שיתוף פעולה בינלאומי אינו מהווה עוד בסיס ליחסים הבילטרליים של ישראל עם מדינות אפריקה. חלקן מעוניינות בישראל רק כדלת כניסה לארה"ב, ואילו מצדה של ישראל נתניהו אינו נלאה בחיפושיו אחר הזדמנויות להצטלם עם שועי עולם לקראת הבחירות".

ייתכן שסודאן היא דוגמה קלאסית בהקשר כפול זה. חרטום עושה מאמצים נואשים להסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות שהטילה עליה ארה"ב ולהימחק מרשימת המדינות תומכות טרור. שינוי המדיניות האמריקאית הוא מפתח להיחלצותה של סודאן מהבידוד הבינלאומי שנגזר עליה תחת שלטונו של אל-בשיר. המומחיות הישראלית בתחום החקלאות נדרשת מאוד באזורים בסודאן שבהם שורר רעב, אולם לא בטוח שזו הייתה סיבה מרכזית לפגישה בין נתניהו לבין בורהאן...

"נורמליזציה בקשרים עם סודאן היא חדשות נהדרות מבחינתה של ישראל וצעד משמעותי בבידוד עושי דברה של איראן. עם זאת, היינו מעדיפים שהתפתחות זו תתרחש מול גופים אזרחיים במדינה במקום מול בורהאן. אנו רוצים לעשות שלום ולבנות קשרים שימושיים עם העם הסודאני, לא עם צבאו", אמר לאל-מוניטור גורם דיפלומטי.

טרם הגעתו לאוגנדה, יועציו של נתניהו רמזו כי נשיא אוגנדה יוורי מוסווני מתכוון להודיע על פתיחת שגרירות של ארצו בירושלים, אולם לא כך היה.  מוסווני הסתפק באמירה על כך שהוא "לומד" את הסוגיה. בהעדר התחייבות מצדו, לנתניהו לא נותר אלא לדבר באופן כללי על חיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומים רבים, לרבות חקלאות, בריאות, מים, אנרגיה ותקשורת. עבור רבים במשרד החוץ, למילים האלה בדיוק הם ציפו מלכתחילה.

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020