ישראל פולס

האם התיאום הביטחוני עם הפלסטינים ישרוד את "דיל המאה"?

p
המחבר
בקצרה
אם נתניהו יחליט לאשר סיפוח עכשיו ומיד וההפגנות בגדה יסלימו ואבו מאזן יחוש סכנה למעמדו ושלטונו, אין זה בלתי סביר שיו"ר הרשות הפלסטינית ייכנע ללחצים מבית (לרבות של חמאס) ויבטל את התיאום הביטחוני עם ישראל.

למרות הזעם ברשות הפלסטינית מתוכנית טראמפ ודהירתו של נתניהו לספח את השטחים, אבו מאזן עדיין עומד בלחץ המופעל עליו מכל הכיוונים ואינו שש לבטל את התיאום הביטחוני עם ישראל. ההערכה היא שכל עוד לא תהיה התנגשות אלימה נרחבת בין צה"ל לפלסטינים, ואם בהפגנות הזעם הקרובות לא יהיו נפגעים רבים, הוא יוכל להדוף את הלוחצים עליו. כדי שזה יקרה, על ישראל לעשות מאמצים כבירים ולסייע לו.

יש פרדוקס עצום בין היחס של ישראל לאבו מאזן והרשות בכל הנוגע לתיאום הביטחוני, לבין היחס הרשמי ל"סרבן במוקטעה" כפי שמכנים אותו כמה גורמים ישראלים. אין להפריז בעוצמת התיעוב כלפיו מצד מנהיגי הימין – החל בראש הממשלה נתניהו, המשך בשר החוץ והביטחון לשעבר אביגדור ליברמן וכלה בשר הביטחון הנוכחי נפתלי בנט.

בנט הוא סיפור מעניין. תוכנית טראמפ הציבה אותו בדילמה פוליטית מבחינת הבייס שלו. בנט אינו יכול לתמוך בתכנית כיוון שהיא כוללת הקמת מדינה פלסטינית, אף שהגזרים לישראל – סיפוח שטחים והתנחלויות – מתוקים מאוד מבחינתו. מנגד, כשר הביטחון, הוא חייב לגבות את הגיבוי שנותנת מערכת הביטחון לאבו מאזן, כלומר לסייע למושא תיעובו כך שלא ייכנע ליריביו מבית – אלה שלוחצים עליו לעשות מעשה ולבטל את התיאום הביטחוני.

מהו אותו "גיבוי" שנותנת מערכת הביטחון לאבו מאזן? מקור ביטחוני ישראלי ששוחח עם אל-מוניטור אומר כי ל"גיבוי" יש הרבה מאפיינים. למשל צמצום משמעותי של נקודות חיכוך בין צה"ל לפלסטינים במחסומים בגדה; צמצום כמעט לאפס של כניסת כוחות צה"ל לשטחי A (בדרך כלל למצוד אחרי מבוקשים); והנחיה לכוחות צה"ל לפעול במשנה זהירות במהלך הפגנות פלסטינים.

הגיבוי הזה אינו מסתכם רק בצמצום פעילות בשטח שעלולה להוביל להסלמה. על פי מקור ביטחוני פלסטיני ששוחח עם אל-מוניטור, קצינים בצה"ל הממונים על התיאום הביטחוני העבירו השבוע מסרי הרגעה למקביליהם הפלסטינים, מתוך ידיעה וכוונה שאלה יגיעו גם למוקטעה. לדברי המקור, הקצינים הישראלים הסבירו שישראל אינה מתכוונת ליישם "מחר בבוקר" את תכנית טראמפ, כלומר לא נראה אישור בימים הקרובים של אלפי יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, וגם הצהרות הסיפוח של נתניהו הן בשלב זה רק הצהרות לצורך בחירות.

אבו מאזן כבר עמד בעבר בלחצים גדולים שהופעלו עליו לביטול התיאום הביטחוני. כך למשל לאחר העברת השגרירות האמריקאית לירושלים [2018] או במהלך גל האלימות של 2015. אפילו במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה [2014], כשמספר הנפגעים הפלסטינים הסתכם בלמעלה מ-2,000 הרוגים ולמעלה מ-10,000 פצועים, התיאום נמשך ביתר שאת ואפילו התהדק מחשש לתגובות זעם בגדה, שעלולות היו להיות מופנים גם נגדו. על אף חוסר האמון של אבו מאזן כלפי הפוליטיקאים הישראלים ובמיוחד כלפי נתניהו, מערכת יחסיו עם ראש השב"כ נדב ארגמן וקודמו יורם כהן בנויה על אמון הדדי והיא בעלת תפקיד חשוב בשרידותו של התיאום הביטחוני, למרות כל המהמורות שבדרך.

ובכל זאת, אל לה לישראל לקחת כמובן מאליו וכעובדה מוגמרת את עמידתו האיתנה של אבו מאזן בלחצים לבטל את התיאום הביטחוני, כאילו יתמיד בו לנצח. הכרזות הסיפוח הישראליות ועקירת חלום ירושלים ושיבת פליטים מעמידים את הפלסטינים בגדה ואת האיש שתמך כל חייו הפוליטיים במדיניות של אי אלימות בפני מציאות חדשה. תם חלום המדינה הפלסטינית כפי שהפלסטינים דמיינו אותה. עכשיו, לתפיסתם, מדברים עמם על "פירורים". מבחינתם אין אופק מדיני, אין תקווה ואין עוד במה להיאחז. במצב הזה, מה אבו מאזן יכול להבטיח לבני עמו? והרי יש בהם רבים הסבורים מזה זמן שעליו לפרוש מתפקידו ולתת למנהיג פלסטיני אחר להובילם.

אם נתניהו יחליט "למרוד" בעמדה האמריקאית ולאשר סיפוח עכשיו ומיד, אין זה בלתי סביר שאבו מאזן ייכנע ללחצים ויודיע כתגובה כי הסכמי אוסלו בטלים ומבוטלים, כי הכרת הרשות הפלסטינית בישראל אינה קיימת עוד וכי התיאום הביטחוני תם. לזה צריך להוסיף עוד פרמטר: לקראת הצגת "דיל המאה" בבית הלבן, התקשר מנהיג חמאס איסעיל הנייה לאבו מאזן כדי לסכל את התכנית. כן דווח כי אבו מאזן הזמין את הנהגת חמאס לדיון בתגובה לתכנית טראמפ. נדמה כי מאז ההפיכה של חמאס בעזה ב-2007 מעולם לא הייתה התקרבות כה אמיתית וכנה בין שתי התנועות היריבות.

חמאס היו שמחים לאחדות עם הרשות, שתחלץ אותם מהמצוקה בעזה, אבל להנייה יש תנאי בל יעבור:  שאבו מאזן יודיע מיד על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. אבו מאזן יודע כי מבחינת חמאס מדובר בתנאי הכרחי וכי בלעדיו אין על מה לדבר.

אם ההפגנות בשטח יסלימו ואבו מאזן יחוש בסכנה למעמדו ושלטונו, הלחץ עליו יגבר והוא יאלץ לבחור בין אחדות פנים פלסטינית לבין המשך תיאום ביטחוני עם ישראל. כאן טמון המלכוד שלו. ברשות הפלסטינית חוששים שחמאס ינצל את המצב כדי להשתלט על הגדה. שיתוף הפעולה הביטחוני ישראלי-פלסטיני סייע ב-13 השנים האחרונות, שבהן עזה והגדה מפוצלות, לחסל את  ניצני התארגנות של חמאס בגדה. אם אבו מאזן יוותר על התיאום, הוא מסתכן בהתחזקות הזרוע הצבאית של חמאס בגדה. ובל נשכח שבמשרד הביטחון נמצא בנט, שבעת בחירות עשוי לדחוף את אבו מאזן לקבל החלטה שעד כה הוא נמנע מלקבל אותה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: donald trump, benjamin netanyahu, idf, hamas, naftali bennett, mahmoud abbas, security coordination

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept