מדוע הציונות הדתית מוכנה לוותר על נתניהו?

עוד ועוד מובילי דעה ורבנים בציונות הדתית קוראים לנתניהו לפרוש מתפקידו כדי שניתן יהיה להקים ממשלה עם גוש הימין, ואפילו מציעים מתן חנינה תמורת פרישה. מה מפחיד את הציונות הדתית בבחירות שלישיות?

al-monitor .

דצמ 5, 2019

ביום שישי האחרון [29 בנובמבר], בגיליון סוף השבוע של מקור ראשון – העיתון המרכזי של הציונות הדתית, פרסם העורך חגי סגל טור שכותרתו "עת לפרוש". "הימין לא יכול לחכות, הזמן פועל לרעתו באופן מבהיל", כתב סגל בין היתר, "אויביו (של נתניהו) הצליחו להכריע אותו, ואם אינו רוצה שיכריעו את הימין כולו, נגזר עליו להרים ידיים במקום לגרור אותנו לבחירות חדשות".

סגל, ממובילי הדעה הבכירים בציונות הדתית ובקרב המתנחלים, מצטרף לקבוצה גדלה והולכת מהמחנה הזה הסבורה כי לאור המצב הפוליטי הנוכחי ולמרות תמיכתה הבלתי מסויגת בנתניהו, עליו לסיים את תפקידו כדי לאפשר הקמת ממשלה עם גוש הימין.

כך הרב יגאל אריאל, שבטור שכתב לאתר "סרוגים" [27 בנובמבר] הוא מתח ביקורת על התייצבות חלק מרבני הציונות הדתית בהפגנות למען נתניהו, וטען כי בחירות שלישיות יהוו אסון: "בחירות אלה ימיטו עלינו, על המדינה, אסון חברתי, מדיני וכלכלי. ניכנס למערכה מרה, שתבעיר את המדינה באש זרה. ומה יישאר אחריהן? תישאר רק אדמה חרוכה. איך נמשיך לחיות כאן יחד אחר כך?"

ועוד הוא כתב: "ביבי לא יקים את הממשלה הבאה. מחנה הימין ניגש לבחירות הללו חבול, הציונות הדתית מפולגת, הסיכוי לזכות להכרעה ברורה לטובתו קלושים ודמיוניים. אסור להמר על כל הקופה, להקריב את כל הישגינו ולהפסיד את מטרותינו. אנחנו איננו צריכים ליפול על חרבנו עם נתניהו ולהתאבד יחד איתו". הרב אריאל קרא להתחברות עם כחול לבן אפילו בממשלה צרה בלי הליכוד.

כבר בתחילת אוקטובר [2019] היה זה דודו סעדה, הבעלים והמוציא לאור של השבועון "בשבע", גם הוא מוביל דעה בציבור הציוני-דתי, שקרא לנתניהו לפרוש. סעדה הסביר אז לאל-מוניטור: "אני חושב שנתניהו הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה למדינת ישראל ולא יודע אם יהיה כמוהו עוד, אבל דווקא בגלל שהוא כזה ונעליו גדולות במיוחד, הוא חייב למנות לעצמו מחליף". סעדה הסביר עוד כי אחת הסיבות לקריאתו זו היא הקרע בעם, ורמז לתרומתו של נתניהו לקרע הזה.

חלק מקריאות הנוכחיות אינן קריאות ישירות לפרישת נתניהו, אלא רומזות על כך בעקיפין. כמו זו של יוסי דגן, ראש מועצה האזורית שומרון ואחד האנשים החזקים כיום בליכוד, שהביע תמיכה בקיום פריימריז להנהגת הליכוד כפי שרוצה גדעון סער, בניגוד לעמדת נתניהו.

את הקריאה המעניינת ביותר – חנינה תמורת פרישה – שיגרו ארבעה רבנים מהזרם המתון של הציונות הדתית אל נשיא המדינה ראובן ריבלין [26 בנובמבר]. המדובר ברב יעקב מדן (החתום על אמנת גביזון-מדן, לסטטוס קוו חדש בענייני דת ומדינה), הרב אמיתי פורת, הרב חיים נבון והרב עמיחי גורדין, שכתבו לנשיא: "המערכת הפוליטית בישראל נמצאת בימים אלו במשבר פוליטי ומשפטי חסר תקדים ומסוכן. משבר זה מאיים על יכולתה של המערכת הפוליטית לתת מענה לאתגרים הקשים הניצבים בפני מדינת ישראל. אנו מפצירים בך להציע לראש הממשלה חנינה מלאה, ובמקביל פרישה מתפקידו. מהלך כזה, שאין בו קביעה של אשמה או של זיכוי, נראה לנו כמוצא היחיד מהמצב שאנו נתונים בו".

מה מפחיד את הציונות הדתית בבחירות שלישיות? ראשית חשש מעוד נפילה במספר המנדטים של המפלגות המייצגות את המגזר הזה. בבחירות באפריל לא הצליחה מפלגת הימין החדש לעבור את אחוז החסימה בגלל מאות קולות. לו הייתה עוברת, נתניהו היה מצליח להקים ממשלת ימין. בבחירות בספטמבר רשימת ימינה (איחוד של הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש) קיבלה רק שבעה מנדטים, אבל מחנה הימין-חרדים קטן ל-55 מנדטים.

שנית, כחול לבן לא נתפסת כשמאל בעיני הציונות הדתית. לא היו"ר בני גנץ שבהצהרותיו מאגף לעתים את ראש הממשלה מימין, ובוודאי לא משה יעלון, צבי האוזר ויועז הנדל הנחשבים לניצים מדיניים. הם לא נמצאים בליכוד רק בגלל היריבות האישית שלהם עם נתניהו. שר הביטחון נפתלי בנט, שרוב קולות מפלגתו מקורם בימין הדתי, הגיע לתפקיד הזה רק לאחר שהתברר לנתניהו כי הוא במגעים עם כחול לבן להקמת ממשלה. נתניהו נאלץ לפתות את בנט בתפקיד היוקרתי שחשק בו כדי למנוע מגנץ להקים ממשלה. אפילו שר החינוך רפי פרץ, יו"ר סיעת הבית היהודי, לא חוסך תשבחות מגנץ, שתחת שירותו כרמטכ"ל פרץ היה הרב הראשי לצה"ל ואף נפגש עמו במהלך שירותו כטייס בחיל האוויר. בין השאר אמר על גנץ במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21: "אנחנו חברים בלב ובנפש. אני בוודאי לא פוסל אותו. אנחנו נחשוב ונדבר ונראה אם יש בינינו קווי מתאר מחברים, וכמו שאני מכיר אותו – יש" [10 בפברואר].

לכן, ממשלת אחדות היא מבחינת הציונות הדתית האפשרות הטובה ביותר. ממשלה כזו, שלמעשה תהיה ממשלת ימין עם מעט שמאל מתון ממפלגת יש עתיד, תוכל לקדם את חיזוק ההתנחלויות – ובהסכמה פוליטית רחבה יותר לעומת ממשלת ימין צרה. נתניהו, מבחינת הציונות הדתית, לא עשה מספיק לטובת ההתנחלויות בשל החשש שלו מהתנגדות פוליטית ובינלאומית. בממשלה רחבה תהיה לגיטימציה גדולה יותר למהלכים כמו החלת ריבונות.

בימים שנותרו עד לתום המנדט של הכנסת (ב-11 בדצמבר בחצות) ופיזורה האוטומטי במקרה של אי הקמת ממשלה כלשהי, נדמה כי הלחצים על נתניהו מצדה הימני של המפה הפוליטית רק יגברו.

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020