ישראל פולס

לבקר בקבר יוסף ולהשאיר את הפוליטיקה בבית

p
המחבר
בקצרה
הברכות והגינויים על תכניתו של שר החינוך להרחיב את טיולי התלמידים לאתרי מורשת יהודיים בשטחים היו מוגזמים – מדובר במדיניות המיושמת במערכת החינוך כמעט עשור. השאלה היא, האם הנוער הישראלי יצליח לראות את האתרים הללו ללא הפריזמה הפוליטית?

פרסום תכניתו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, להרחיב את טיולי התלמידים לאתרי מורשת יהודיים בשטחים [20 באוגוסט], חוללה סערה גדולה במשרד החינוך ובמערכת הפוליטית. לפי חזונו של השר, התלמידים יוכלו לבקר בקבר יוסף בשכם, בנחל שילה, בהר חרשה ובאתרים נוספים מעבר לקו הירוק. שמואל אבואב, מנכ"ל של משרד החינוך, טען כי לפרץ אין סמכות להחליט בנושא זה וכי אישור טיולים בשטחים נתון בידי כוחות הביטחון. תגובות הפוליטיקאים נעו בין ברכות "על ההחלטה ההיסטורית" (מצד ימין) לבין גינוי חריף (מצד שמאל).

בדיקה מגלה שהברכות והגינויים היו מעט מוגזמים, כיוון שמדובר במדיניות המיושמת במערכת החינוך מזה מספר שנים. השאלה הנשאלת היא, האם ביקורים בבמערת המכפלה בגיל 15 יהפכו את המבקר הצעיר לסרבן שלום בעתיד? האם הנוער הישראלי יצליח לראות את האתרים הללו ללא הפריזמה הפוליטית?

מעט אחרי שגדעון סער נכנס לתפקיד שר החינוך ב-2009, הוא הכריז על כוונתו "לחזק את הערכים היהודיים" ותרגם זאת בין היתר לטיולי תלמידים לעיר דוד בירושלים. מאז ביקרו שם אלפי תלמידים. ב-2011 יזם סער תכנית "נעלה לחברון" לביקורי תלמידים בחברון, לרבות במערת המכפלה, לפי בקשתו של מלאכי לווינגר, ראש מועצת קריית ארבע-חברון, שכצפוי בירך על כך ואמר כי מדובר ב"החלטה היסטורית". כשנה לאחר מכן, לאחר שסער הודיע על הוספת אתר בשומרון לטיולי התלמידים, חתמו כ-500 הורים על עצומה נגד טיולי תלמידים מעבר לקו הירוק וטענו שאסור לתת פן נורמלי לכיבוש.

ב-2016 פורסם כי צה"ל אישר פקודה צבאית חדשה שתאפשר לטייל בעשרות אתרים היסטוריים ביהודה ושומרון כמו סבסטיה, הר גריזים, נחל שילה וחרשה. מי שפעלה בעניין מאחורי הקלעים הייתה המועצה האזורית שומרון, מתוך מחשבה ש"תלמידי מערכת החינוך חייבים להגיע ולבקר במקום שממנו צמח עם ישראל."

שר החינוך פרץ אינו מסתיר את המטרה האמיתית של הטיולים הללו. "חשוב שהתלמידים יטיילו בשומרון כשהם בני 16 על מנת שיבואו לגור פה כשהם בני 30", הוא אמר בהשקת תכנית הדיור של רשימת ימינה [20 באוגוסט]. בזאת אישר השר פרץ את מה שרבים בימין ידעו ובשמאל חשדו מזמן: טיולי התלמידים בשטחים זה לא רק חיבור למורשת היהודית אלא חלק משמעותי באסטרטגיה של הימין המתנחלי.

יונתן מזרחי, ארכיאולוג ומנכ"ל הארגון "עמק שווה", חושש מאוד מפוליטיזציה של הטיולים הללו. בשיחה עם אל-מוניטור אמר מזרחי כי "אף אחד לא מתכחש לכך שיש בגדה אתרי מורשת יהודית, אך אין ספק שמדובר בצעד פוליטי. ההיסטוריה היהודית נמצאת לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בגליל, שם יש בתי כנסת היסטוריים, ובאתרים חשובים כמו ציפורי. יש גם את הממד הציוני. בעיניי, התלמידים צריכים להכיר את תולדות הארץ ולא רק את תולדות העם היהודי".

איזו השפעה יש לטיולים הללו על התלמידים? עדי כוכבי, בת 39 ממודיעין, סבורה שטיול אחד לחברון לא ישפיע על ילדיה המתבגרים, המודעים היטב, לדבריה, למצב זכויות האדם בשטחים. "אם בית הספר שלהם יזום טיול לקבר יוסף וזה יהיה בטיחותי – לא אתנגד לזה. להפך, הם יראו את המחסומים והפלסטינים, גם אם לא ידברו איתם על זה", אומרת כוכבי לאל-מוניטור.

לעומתה, אליעז כהן, משורר ופעיל שלום, מראשי המיזם "ארץ לכולם" המתגורר בגוש עציון, אומר לאל-מוניטור כי אינו מאמין שבהעדר הדרכה נאותה הילדים ייחשפו למציאות שבה חיים הפלסטינים. "במקום לומר שהארץ שייכת לעם, צריך לדבר על כך שהעם שייך לארץ וללמוד על כל הרבדים ההיסטוריים שלה. לא רק על ההיסטוריה היהודית, אלא גם על היסטוריה המוסלמית והנוצרית – אלה שהיו דומיננטיות פה במהלך 1,800 השנים האחרונות", אומר כהן.

מחקר שבחן בשנים 2016-2008 את שאלת הזהות והאוריינטציה הפוליטית של ישראלים צעירים, מצביע על כך שצעירים שמצביעים בפעם הראשונה בחייהם הם ימניים ודתיים יותר, גם ביחס לבני גילם בעבר. מתוצאות המחקר לא ניתן לקבוע האם הנתון הזה קשור במישרין לביקור בחברון או לשיעור מורשת בבית הספר.

הסערה התורנית בעניין טיולי תלמידים לקבר יוסף ואתרי מורשת אחרים בשטחים בוודאי תישכח לאחר הבחירות, אך ברור כי טיולים אלה ימשיכו כי בין מובילי היוזמה נמנים לא רק רפי פרץ ונפתלי בנט, למשל, אלא גם מנהיגי ימין חילוניים כגון גדעון סער.

גם במרכז-שמאל רואים את אתרי המורשת היהודיים בשטחים במשקפיים פוליטיות. המרכיב הרגשי וההיסטורי נעדר מתגובות ראשי וחברי המפלגות הללו, אולי כי הם אינם יודעים כיצד ניתן להתמודד עם סוגיית האתרים היהודיים החשובים בקונטקסט של שיח ההיפרדות ופתרון שתי המדינות. בעוד שהימין רואה בסמלים התנ"כיים הללו הצדקה לשליטה על חבל ארץ זה, בשמאל מתקשים להכיר בחשיבותם מחשש לקריסת האידאולוגיה התומכת בהיפרדות מהפלסטינים.

היכן נמצא שביל הזהב והאם הוא בכלל קיים במציאות הבלתי אפשרית של הסכסוך המתמשך? אליעז כהן סבור שאין סתירה בין אהבת הארץ כולה לבין רצון להידברות ופתרון הסכסוך. "גם אם האתרים הללו יהיו תחת הריבונות של עם אחר, צריך להכיר אותם ולבקר אותם", הוא אומר, "במקביל צריך שגם הפלסטינים יוכלו לבקר בחיפה ועכו. המדריכים שיבואו מידיעת הארץ ידברו על הנרטיבים של שני העמים ועל ההיסטוריה העשירה והמגוונת".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

קסניה סבטלובה שימשה בתור פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. היא סיקרה את הגדה המערבית ואת רצועת עזה והביאה תחקירים ודיווחים מיוחדים מסוריה, לבנון, לוב, מצרים, תוניסיה ומדינות המפרץ הפרסי. קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה, השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני במזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היא דוברת אנגלית, עברית, רוסית וערבית. בכנסת ה20 שימשה כחברת כנסת מטעם מפלגת התנועה והייתה חברה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept