לבקר בקבר יוסף ולהשאיר את הפוליטיקה בבית

הברכות והגינויים על תכניתו של שר החינוך להרחיב את טיולי התלמידים לאתרי מורשת יהודיים בשטחים היו מוגזמים – מדובר במדיניות המיושמת במערכת החינוך כמעט עשור. השאלה היא, האם הנוער הישראלי יצליח לראות את האתרים הללו ללא הפריזמה הפוליטית?

al-monitor .

ספט 10, 2019

פרסום תכניתו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, להרחיב את טיולי התלמידים לאתרי מורשת יהודיים בשטחים [20 באוגוסט], חוללה סערה גדולה במשרד החינוך ובמערכת הפוליטית. לפי חזונו של השר, התלמידים יוכלו לבקר בקבר יוסף בשכם, בנחל שילה, בהר חרשה ובאתרים נוספים מעבר לקו הירוק. שמואל אבואב, מנכ"ל של משרד החינוך, טען כי לפרץ אין סמכות להחליט בנושא זה וכי אישור טיולים בשטחים נתון בידי כוחות הביטחון. תגובות הפוליטיקאים נעו בין ברכות "על ההחלטה ההיסטורית" (מצד ימין) לבין גינוי חריף (מצד שמאל).

בדיקה מגלה שהברכות והגינויים היו מעט מוגזמים, כיוון שמדובר במדיניות המיושמת במערכת החינוך מזה מספר שנים. השאלה הנשאלת היא, האם ביקורים בבמערת המכפלה בגיל 15 יהפכו את המבקר הצעיר לסרבן שלום בעתיד? האם הנוער הישראלי יצליח לראות את האתרים הללו ללא הפריזמה הפוליטית?

מעט אחרי שגדעון סער נכנס לתפקיד שר החינוך ב-2009, הוא הכריז על כוונתו "לחזק את הערכים היהודיים" ותרגם זאת בין היתר לטיולי תלמידים לעיר דוד בירושלים. מאז ביקרו שם אלפי תלמידים. ב-2011 יזם סער תכנית "נעלה לחברון" לביקורי תלמידים בחברון, לרבות במערת המכפלה, לפי בקשתו של מלאכי לווינגר, ראש מועצת קריית ארבע-חברון, שכצפוי בירך על כך ואמר כי מדובר ב"החלטה היסטורית". כשנה לאחר מכן, לאחר שסער הודיע על הוספת אתר בשומרון לטיולי התלמידים, חתמו כ-500 הורים על עצומה נגד טיולי תלמידים מעבר לקו הירוק וטענו שאסור לתת פן נורמלי לכיבוש.

ב-2016 פורסם כי צה"ל אישר פקודה צבאית חדשה שתאפשר לטייל בעשרות אתרים היסטוריים ביהודה ושומרון כמו סבסטיה, הר גריזים, נחל שילה וחרשה. מי שפעלה בעניין מאחורי הקלעים הייתה המועצה האזורית שומרון, מתוך מחשבה ש"תלמידי מערכת החינוך חייבים להגיע ולבקר במקום שממנו צמח עם ישראל."

שר החינוך פרץ אינו מסתיר את המטרה האמיתית של הטיולים הללו. "חשוב שהתלמידים יטיילו בשומרון כשהם בני 16 על מנת שיבואו לגור פה כשהם בני 30", הוא אמר בהשקת תכנית הדיור של רשימת ימינה [20 באוגוסט]. בזאת אישר השר פרץ את מה שרבים בימין ידעו ובשמאל חשדו מזמן: טיולי התלמידים בשטחים זה לא רק חיבור למורשת היהודית אלא חלק משמעותי באסטרטגיה של הימין המתנחלי.

יונתן מזרחי, ארכיאולוג ומנכ"ל הארגון "עמק שווה", חושש מאוד מפוליטיזציה של הטיולים הללו. בשיחה עם אל-מוניטור אמר מזרחי כי "אף אחד לא מתכחש לכך שיש בגדה אתרי מורשת יהודית, אך אין ספק שמדובר בצעד פוליטי. ההיסטוריה היהודית נמצאת לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בגליל, שם יש בתי כנסת היסטוריים, ובאתרים חשובים כמו ציפורי. יש גם את הממד הציוני. בעיניי, התלמידים צריכים להכיר את תולדות הארץ ולא רק את תולדות העם היהודי".

איזו השפעה יש לטיולים הללו על התלמידים? עדי כוכבי, בת 39 ממודיעין, סבורה שטיול אחד לחברון לא ישפיע על ילדיה המתבגרים, המודעים היטב, לדבריה, למצב זכויות האדם בשטחים. "אם בית הספר שלהם יזום טיול לקבר יוסף וזה יהיה בטיחותי – לא אתנגד לזה. להפך, הם יראו את המחסומים והפלסטינים, גם אם לא ידברו איתם על זה", אומרת כוכבי לאל-מוניטור.

לעומתה, אליעז כהן, משורר ופעיל שלום, מראשי המיזם "ארץ לכולם" המתגורר בגוש עציון, אומר לאל-מוניטור כי אינו מאמין שבהעדר הדרכה נאותה הילדים ייחשפו למציאות שבה חיים הפלסטינים. "במקום לומר שהארץ שייכת לעם, צריך לדבר על כך שהעם שייך לארץ וללמוד על כל הרבדים ההיסטוריים שלה. לא רק על ההיסטוריה היהודית, אלא גם על היסטוריה המוסלמית והנוצרית – אלה שהיו דומיננטיות פה במהלך 1,800 השנים האחרונות", אומר כהן.

מחקר שבחן בשנים 2016-2008 את שאלת הזהות והאוריינטציה הפוליטית של ישראלים צעירים, מצביע על כך שצעירים שמצביעים בפעם הראשונה בחייהם הם ימניים ודתיים יותר, גם ביחס לבני גילם בעבר. מתוצאות המחקר לא ניתן לקבוע האם הנתון הזה קשור במישרין לביקור בחברון או לשיעור מורשת בבית הספר.

הסערה התורנית בעניין טיולי תלמידים לקבר יוסף ואתרי מורשת אחרים בשטחים בוודאי תישכח לאחר הבחירות, אך ברור כי טיולים אלה ימשיכו כי בין מובילי היוזמה נמנים לא רק רפי פרץ ונפתלי בנט, למשל, אלא גם מנהיגי ימין חילוניים כגון גדעון סער.

גם במרכז-שמאל רואים את אתרי המורשת היהודיים בשטחים במשקפיים פוליטיות. המרכיב הרגשי וההיסטורי נעדר מתגובות ראשי וחברי המפלגות הללו, אולי כי הם אינם יודעים כיצד ניתן להתמודד עם סוגיית האתרים היהודיים החשובים בקונטקסט של שיח ההיפרדות ופתרון שתי המדינות. בעוד שהימין רואה בסמלים התנ"כיים הללו הצדקה לשליטה על חבל ארץ זה, בשמאל מתקשים להכיר בחשיבותם מחשש לקריסת האידאולוגיה התומכת בהיפרדות מהפלסטינים.

היכן נמצא שביל הזהב והאם הוא בכלל קיים במציאות הבלתי אפשרית של הסכסוך המתמשך? אליעז כהן סבור שאין סתירה בין אהבת הארץ כולה לבין רצון להידברות ופתרון הסכסוך. "גם אם האתרים הללו יהיו תחת הריבונות של עם אחר, צריך להכיר אותם ולבקר אותם", הוא אומר, "במקביל צריך שגם הפלסטינים יוכלו לבקר בחיפה ועכו. המדריכים שיבואו מידיעת הארץ ידברו על הנרטיבים של שני העמים ועל ההיסטוריה העשירה והמגוונת".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ישראל מעוניינת באבו מאזן חלש אבל שולט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
דין עזה אינו כדין הגדה: המשוואה המוטעית של בנט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 7, 2020
האם נתניהו ויתר על סיפוח לפני הבחירות?
דני זקן | הבחירות בישראל | פבר 10, 2020
"עסקת המאה" – פרס לטרור היהודי ומתכון לאלימות
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 4, 2020
הסיפוח נדחה: הטעות הפטאלית של נתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 3, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020