ישראל פולס

הזדמנות חדשה להסדר עם הפלסטינים

p
המחבר
בקצרה
האפשרות שבני גנץ יהיה ראש הממשלה הבא ואביגדור ליברמן יהיה שר הביטחון שלו הופכת סבירה נוכח תוצאות הבחירות. ממשלה כזו תהיה חייבת לחדש את ההידברות עם אש"ף באשר להסכם קבע שיכלול גם את עזה, ולאפשר להנהגה העזתית להצטרף למימושו.

התהליך המדיני הקפוא בין ישראל לפלסטינים מאז "שיחות ג'ון קרי" שהסתיימו לפני כחמש שנים [2014], לא היה נושא מרכזי במערכת הבחירות האחרונה בישראל. רק האפשרות הנדחית של הצגת תכנית השלום של טראמפ ריחפה מעליה, ונתניהו אפילו ניצל אותה כדי לטעון כי רק הוא יכול לעמוד מול התכנית הזו. אך כיוון שפרטיה אינם ידועים – לא היוותה "עסקת המאה" סלע מחלוקת שעליו  התקיים דיון בין-מפלגתי.

לעומת זאת, שאלת ההתייחסות לירי הטילים מעזה חזרה על עצמה ויצרה חזיתות בלתי צפויות. בימין טענו כי מצד אחד נתניהו מטפל בחמאס בכפפות של משי ומאפשר את התשלומים החודשיים של הנציג הקטארי; אך מצד שני הוא אינו מאשר מבצע צבאי להבסת החמאס (זרוע "האחים המוסלמים" בעזה) והג'יהאד האסלאמי (זרוע איראן בעזה), משום שהוא חושש שעימות צבאי כזה יגרום לישראל אבדות רבות ואולי גם הישארות בעזה לאחר שזו תיכבש מחדש. לביקורת הימין הצטרפה ביקורתם של יו"ר כחול לבן בני גנץ ושל יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

גנץ היה הרמטכ"ל במבצע "צוק איתן" בעזה [2014]. בקמפיין הבחירות שלו באפריל הוא התגאה בכך שתחת פיקודו גרם צה"ל אבדות רבות לפלסטינים, וטען כי המבצע העניק לישראל כמה שנים של שקט. עכשיו הוא טוען שאי אפשר להשלים עם האלימות המופנית מעזה לישראל, וכי יש להביא להרגעת המצב באמצעות הרתעה או באמצעות פעולה צבאית שתגרום להרתעה.

ליברמן נושא על גבו ראיון שקיים לפני שנים אחדות [מאי 2016], שבו אמר כי לו היה שר ביטחון הוא היה מציג אולטימטום למנהיג חמאס איסמעיל הנייה – לשחרר בתוך 48 שעות את הישראלים המצויים בהחזקתו אחרת יחוסל. יומיים לאחר מכן, באופן מפתיע, מונה ליברמן לשר הביטחון, ומעולם לא הציג שוב אולטימטום שכזה... לימים [יוני 2017] הודה ליברמן כי הייתה זו הכרזה ריקה מתוכן, אך מאז התפטר מתפקידו כשר ביטחון [נובמבר 2018] הוא מטיח האשמות בנתניהו על כך שמנע ממנו לצאת לפעולה צבאית מקיפה ברצועת עזה.

על פי תוצאות כמעט סופיות של הבחירות השבוע בישראל [17 בספטמבר], האפשרות שגנץ יהיה ראש הממשלה הבא וליברמן יהיה שר הביטחון שלו הופכת לסבירה. אם אמנם כך יהיה הדבר, יהיה קשה לשניהם שלא להעלות את סוגיית עזה על סדר היום. יהיה להם גם קשה להמשיך את המצב הפתטי-משהו, שבו מגיע הנציג הקטארי בכל חודש עם מזוודות מזומנים לעזה, ומעביר כסף לשלטון החמאס על מנת לשלם משכורות וכספי סעד. אם אכן יחזיקו השניים בתפקידים הביטחוניים הרגישים ביותר ואם חמאס יבקש לבחון אותם, ייתכן שהסיכוי לעימות יגבר למרות שממשלת אחדות לאומית בראשות גנץ אמורה להיות מתונה יותר מקודמתה.

כאן נכנסת שאלת ההסכם העקיף עם חמאס, שעל פרטיו מתנהלים דיונים ממושכים עם מצרים. מדובר בשביתת נשק מוגבלת בזמן, שלצדה הבנות נוספות (בנוגע לאספקת מוצרים ואנרגיה, העסקת עובדים פלסטינים בישראל, אישורי מעבר לסוחרים, לסטודנטים המבקשים ללמוד בגדה המערבית, ולנזקקים לשירות רפואי בישראל, ועוד). במסגרת הסכמות רחבות עם חמאס ניתן יהיה לפתור את בעיית הישראלים הנמצאים בידי הארגון ואת שאלת חילופי גופות החללים משני הצדדים.

אם אכן תנוצל החלפת הממשלה בישראל למהלך חשוב זה, שיוכל להציל חיי ישראלים ופלסטינים, יהיה צורך לעשות זאת תוך מעורבות זהירה של הרשות הפלסטינית. כל מגע מדיני עם חמאס גורם לרמאללה לחשוד בעקיפתה – כלומר עקיפת הגורם הפלסטיני המתנגד לטרור ואשר איתו הגיעה ישראל להסכמים מחייבים. מנגד, אם תבקש הרשות מישראל להימנע מהסכם עם חמאס, אי אפשר יהיה להיענות לכך משום שאין בידי הרשות פתרון להמשך הירי מעזה, וגם אין נכונות של הרשות ליטול על עצמה את האחריות הביטחונית על הרצועה. כל מה שניתן יהיה לעשות הוא להתחשב בבקשות הרשות – אם יהיו כאלה – כדי שלא לפגוע באופן בלתי הכרחי באינטרסים שלה ברצועה.

במקביל לניסיון להגיע להסדר עם חמאס באשר לנעשה בעזה, כחול לבן תהיה חייבת לבוחריה ולעצמה את חידוש ההידברות עם אש"ף באשר להסכם קבע. בעבר, כאשר ליברמן כיהן כשר החוץ בממשלת נתניהו, הוא החליט שלא להתערב בשיחות שניהל מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, בניסיון להגיע לשלום ישראלי-פלסטיני. הוא אמר כי אינו מאמין שישנה אפשרות להגיע למכנה משותף בין הצדדים, ולא הפריע לו שהייתה זו דווקא שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, שניהלה את השיחות מול הגורם הפלסטיני (שיחות שבהן נתניהו עשה כל מה שיכול היה לעשות, באמצעות שליחו ו"משגיח הכשרות" שלו יצחק מולכו, כדי לטרפד את הצלחתן). אפשר לצפות שגם בניסיון הבא להגיע להסכם – והפעם, כך יש לקוות, שלא מתוך רצון להוכיח כי אין לנו פרטנר – ינהג ליברמן בדרך דומה. גנץ ימנה את מי שימנה כדי לעמוד בראש צוות המשא והמתן הישראלי, וליברמן, שינסה להסביר לו כי חבל על הזמן ועל האנרגיה, ייתן לנערים לשחק ולא יפריע למה שהוא מאמין כי איננו אלא מהלך סרק.

מטרת השיחות עם הפלסטינים תהיה להגיע להסכם שלם, שיכלול גם את עזה, ולאפשר להנהגה העזתית להצטרף למימושו של הסכם כזה (אולי לאחר קיומו של משאל עם פלסטיני, שהובטח על ידי עבאס בעבר). אסור שחמאס ימנע את האפשרות להגיע להסכם עם אש"ף, אבל אי אפשר יהיה לכפות על עזה את ההצטרפות להסכם. מצב שבו ישראל של גנץ מגיעה להסכם עם אש"ף ומממשת אותו בגדה המערבית, ואילו ברצועת עזה נותר הסכם ההודנה על כנו, עד שהנהגה מקומית אחרת תחליט להצטרף להסכם השלום, איננו אידיאלי, אבל הוא בוודאי עדיף בהרבה על הקיפאון במזרח והירי בדרום, ועל השעון הדמוגרפי המתקתק.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli government, israeli-palestinian conflict, hamas, benny gantz, avigdor liberman, palestinian authority, plo, gaza strip

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept