ישראל פולס

כמו באמריקה: המיזם שהגדיל את שיעור ההצבעה ביישובים ערביים

p
המחבר
בקצרה
לצד קלפיות לבחירות לכנסת ה-22, הוצבו בתשעה יישובים ערביים גם קלפיות עירוניות בהן התבקשו התושבים להצביע על סוגיות מקומיות הרות גורל: החל מהקמת יחידות שיטור קהילתיות וכלה בשינוי שיטת רישום לבית ספר. המיזם הוכתר כהצלחה גדולה.

בבחירות בחודש אפריל האחרון [2019] התדרדר שיעור ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים לפחות מ-50%. הסיבות לכך היו שונות ונבעו, בין היתר, מפיצולה של הרשימה המשותפת ותחושת היעדר ההשפעה. כלומר המצביע הערבי חש, שגם אם יממש את זכותו להצביע הרי שלהצבעתו לא תהיה השפעה ממשית, שכן מצד אחד המפלגות הערביות אינן מצטרפות לקואליציה, ומצד שני המפלגות הציוניות לא ממש פועלות למען החברה הערבית.

לקראת הבחירות האחרונות ב-17 בספטמבר חיפשו גורמים שונים בחברה הערבית דרכים להגדיל את שיעור ההצבעה של אזרחי ישראל הערבים. "פרויקט הקלפיות המקומיות" שיזמה מייסם ג'לג'ולי, חברת עמותת "תישרין" הפועלת לקידום החברה הערבית בישראל, התגלה כהצלחה גדולה. מדובר ברעיון פשוט: לצד הקלפיות לבחירות לכנסת ה-22 הוצבו ביישובים ערביים גם קלפיות מקומיות שבהן התבקשו התושבים להצביע על סוגיות מקומיות חשובות. 

ג'לג'ולי מספרת בשיחה עם אל-מוניטור, כי תשע רשויות מקומיות ערביות הסכימו להציב בתחומיהן ביום הבחירות קלפיות מקומיות עם שאלה להכרעת התושבים, והסכימו כמובן ליישם את החלטת רוב המצביעים. "לא המצאנו את הגלגל", היא מודה, "העתקנו מהשיטה האמריקאית וכן מזו הנהוגה במדינות אירופאיות כמו שוויץ, ולפיה ביום ההצבעה הכללי הבוחרים עונים גם על שאלות בסוגיות מקומיות, מסלילת כבישים ועד מינוי אישי ציבור".

וכך ביום הבחירות בשבוע שעבר, 17 בספטמבר, הוצבו בתשעה יישובים ערביים מאות קלפיות מקומיות לצד אלה הארציות. קמפיין פרסומי הציג ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית מבעוד מועד את הסוגיות שעלו להצבעה. הציבור הערבי נענה והגיע להצביע. בסכנין, למשל, אף הצביעו יותר אנשים בקלפיות המקומיות מאשר באלה של הבחירות לכנסת. ביישובים אחרים המספרים היו כמעט זהים. באום אל פאחם, שבה היו גם קלפיות מקומיות, זינק שיעור המצביעים מ-45% בבחירות לכנסת ה-21 ל-51% בבחירות לכנסת ה-22; כך גם בכפר קאסם (מ-64% בבחירות לכנסת ה-21 ל-70% בבחירות לכנסת ה-22) ובערערה (מ-39% בבחירות לכנסת ה-21 ל-56% בבחירות לכנסת ה-22).

רוב העיריות והמועצות המקומיות שהשתתפו במיזם בחרו בשאלות הצבעה הנוגעות לאלימות ולפשע – אחת הבעיות הקשות של החברה הערבית. שיעור מעשי הרצח במגזר הערבי גדול במיוחד, רק בסוף השבוע האחרון נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים ערבים.

בעראבה שבגליל הצביעו התושבים על הקמת תחנות שיטור בעיר. בהצבעה לא הושגה הכרעה, אך רוב התושבים הסכימו לשיטור עירוני, כלומר פקחים מקומיים ולא שוטרי משטרת ישראל שישליטו סדר ברחובות. בכפר קאסם נשאלו התושבים האם יסכימו להצבת מצלמות אבטחה ברחבי העיר, והושג לכך רוב סוחף של כ-70% מהמצביעים. בסכנין העירייה שאלה על הקמת יחידות עירוניות מיוחדות לשמירה על ביטחון התושבים, והתושבים ענו בשלילה. גם בטמרה שאלו על הקמת יחידות מקומיות לאבטחה, שמירה על הסדר, מניעת עבירות סביבתיות ועוד. כאן הציבור הכריע בעד הקמת יחידות כאלה. בכפר קרע הסוגייה שעל הפרק הייתה האם לאפשר הפקעת קרקעות פרטיות לשימוש ציבורי, סוגיה שמעכבת כבר שנים את פיתוח היישוב. התוצאה הפתיעה את השואלים – רוב גדול תמך בכך. בעיר אום אל פאחם נשאלו התושבים על אכיפת תקנות שיאסרו הצבת אנטנות של חברות הסלולר ללא היתר. גם כאן הציבור נתן גיבוי לאכיפה מחמירה ולהסרת האנטנות הקיימות שאין להן היתר.

ג'לג'ולי אומרת כי לפני הבחירות, במהלכן ואחריהן התקיים שיח ער במיוחד ברשתות החברתיות המקומיות אודות הסוגיות שעל הפרק, והתושבים נקראו להצביע ולהשפיע. לדבריה, השיח הזה מעיד שהמטרה האמיתית הושגה – הרחוב הערבי התעורר והוא משתתף במשחק הדמוקרטי האזרחי באופן אקטיבי, תוך שהוא מרגיש בעוצמת השפעתו במישור המקומי ומנסה להעביר אותה גם למישור הארצי.

ד"ר גייל טלשיר מהאוניברסיטה העברית אומרת לאל-מוניטור כי המיזם משתייך לז'אנר הדמוקרטיה ההשתתפותית. זו מעודדת שיח פוליטי ומעורבות אזרחית לשם השפעה על קבלת החלטות על ידי התושבים המקומיים. לדבריה, ההשתתפות הפוליטית של החברה הערבית בבחירות המקומיות היא בשיעורים גבוהים יותר מהמגזר היהודי, נתון שמסביר את הצלחת המיזם. בבחירות מקומיות האזרח הערבי מרגיש כי הוא בעל יכולת השפעה ממשית ולכן חש שייכות ומחויבות גדולות יותר מאשר במישור הלאומי, שם הוא מיעוט. לדבריה, הגברת המעורבות בדרך זו היא אחת הדרכים להיאבק במה שמכונה "משבר הדמוקרטיה", המתבטא בירידה בשיעורי הצבעה והשתתפות פוליטית במפלגות וגופים פוליטיים אחרים בעולם המערבי.

אנהאר מסארווה, חברת מועצת העיר ערערה, אומרת לאל-מוניטור כי הבעיה הבוערת שהוחלט להביא להצבעה ביישובה הייתה שיטת הרישום לבתי הספר, וכי התושבים ניהלו דיונים רבים ברשתות החברתיות טרם באו להצביע. לדבריה, המיזם הדמוקרטי משתלב ברצון התושבים להשפיע באופן ישיר על עתידם בתחומים כמו חינוך, בריאות וביטחון אישי. "גם המטרה השנייה, העלאת שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת, הושגה", היא אומרת, "כך הוכחנו שניתן להשפיע ברמה הארצית ולהביא להחלפת השלטון שנציגיו דיברו נגד החברה הערבית. סייענו לתושבים להחליט לבוא ולהצביע, בכך שחיברנו בין ההצבעה המקומית לזו הארצית. שתיהן קשורות זו בזו. זו דמוקרטיה ישירה על ענייני היומיום אצלנו ביישוב וגם דמוקרטיה כללית ארצית".

לדברי ג'לג'ולי, השלב הבא הוא הקמת ועדות אזרחים שיתכנסו לפגישות דוגמת ה- Town hall meetings בארה"ב, ובהן יימצאו דרכים ליישום החלטות התושבים כפי שהובעו בקלפיות המקומיות בשיתוף המועצות העירוניות. "אם גם השלב הזה יוכתר בהצלחה", היא אומרת, "נכין משאלים נוספים בעניינים מקומיים והפעם בעוד יישובים בחברה הערבית, וככל הנראה בהצבעה דיגיטלית".

הצלחת המיזם מעידה כי האזרח הערבי מעוניין להיות מעורב ולהשתלב במשחק הדמוקרטי, ובלבד שקולו יהיה באמת בר השפעה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept