ישראל פולס

בליכוד לא מתכננים פוטש נגד נתניהו

p
המחבר
בקצרה
כחול לבן והעבודה-גשר יהיו מוכנות אחרי הבחירות לשבת ביחד עם הליכוד בקואליציה – אבל ללא נתניהו. בליכוד אף אחד לא מרים את הכפפה ולא פועל להחליף את המנהיג הנצחי. מדוע בעצם?

המנטרה הקבועה והמשותפת של מפלגות השמאל-מרכז בבחירות 2019 – הן במועד א' באפריל והן במועד ב' ב-17 בספטמבר – היא "רק לא ביבי". לאמור הפסילה היא אישית, כשהנימוק העיקרי הוא כמובן כתבי החשדות העומדים כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והפוטנציאל הממשי שלהם להפוך לכתבי אישום. ויש עוד נימוק, מוסתר, והוא רצונן של המפלגות האלה להיפטר ממי שמכהן כראש ממשלה מטעם הימין כבר יותר מעשר שנים רצופות, אחרי שהנהיג את הליכוד לניצחונות על מחנה השמאל-מרכז בשלוש מערכות בחירות.

לפחות שתיים מהן, כחול לבן והעבודה-גשר, פוסלות רק את נתניהו ולא את הליכוד; שתיהן מוכנות לשבת יחד עם הליכוד, נטול נתניהו, בקואליציה. אבל בליכוד אף אחד לא מרים את הכפפה ולא פועל נגד נתניהו. לפי הלך הרוח הנוכחי בקרב בכירי המפלגה, הם לא יעשו כן גם אחרי הבחירות אם נתניהו שוב ייכשל בהקמת ממשלה. גם במחיר של אובדן השלטון במקרה שכחול לבן תצליח להקים קואליציה.

אגב, יו"ר העבודה-גשר, ח"כ עמיר פרץ, גילח לאחרונה את השפם שלו, שהיה סמלו המסחרי, רק כדי להגביר את האמון בהצהרתו "רק לא נתניהו". פרץ כאמור טרח להדגיש כי הוא אינו פוסל את הליכוד כמפלגה שותפה בקואליציה. בכחול לבן האמירה הזו מפורשת הרבה יותר כשהיעד המוצהר הוא הקמת ממשלת אחדות עם הליכוד – בלי נתניהו.

מבחינת הרשימה המשותפת, ההתנגדות לנתניהו היא בכלל אידיאולוגית. בראיון לטלוויזיה הפלסטינית [7 בספטמבר] הסביר יו"ר הרשימה ח"כ איימן עודה: "הפלת בנימין נתניהו היא דקירה מדממת לעסקת המאה של ממשל טראמפ. האם היה ראש ממשלה ישראלי שהשפיע על קבלת ההחלטות האמריקאית כמו בנימין נתניהו? הפלת הממשלה הזאת יחד עם בנימין נתניהו זו מטרה לאומית גדולה".

הסקרים האחרונים מראים שלקואליציה הפוטנציאלית של הליכוד יש בין 57 ל-60 מנדטים, כלומר במספרים האלה לנתניהו אין ממשלת ימין-חרדים. מנגד כחול לבן, שברוב הסקרים מספר המנדטים שלה זהה לזה של הליכוד, מייחלת לממשלת אחדות עם הליכוד. לכמה מאנשיה שפה משותפת עם הליכוד: שר הביטחון לשעבר משה יעלון היה בליכוד; ח"כ יועז הנדל היה ראש מערך ההסברה של נתניהו; ח"כ צבי האוזר היה מזכיר הממשלה שלו. הם היו שמחים לחבור לליכוד, אך לא מצליחים לשכנע את בכירי הליכוד בהווה לפעול להחלפת המנהיג.

בשיחה עם אל-מוניטור אומר האוזר, כי "יש שלטון של פחד בליכוד שמאיין את כל ההליך הדמוקרטי". לדבריו, הליכוד הפך ממפלגה שבה הייתה אבולוציה של הנהגה – מנהיגים כמו מנחם בגין ויצחק שמיר הצמיחו דורות של הנהגות צעירות, למפלגה של איש אחד כשנתניהו דוחק החוצה כל מנהיג שיש לו פוטנציאל להחליפו, "והרשימה ארוכה".

הח"כ לשעבר בני בגין, בנו של מייסד הליכוד וראש הממשלה המנוח, הגדיר השבוע [9 בספטמבר] את התנהלות נתניהו קנטרנית, שחצנית ומפלגת, והודיע שלא יצביע לליכוד. דברים דומים אמרו השר לשעבר מיכאל איתן ויו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, שניהם בכירים לשעבר בליכוד. בינתיים בתוך המפלגה אין שום סימן לפוטש או משהו שמתקרב לכך. המועמדים הפוטנציאליים לרשת את נתניהו בבוא היום מכריזים כי יעשו כן רק לאחר שיפרוש. כך למשל השר ישראל כץ שאמר באפריל 2017: "ביום שנתניהו יסיים את תפקידו בכוונתי להתמודד על ראשות הליכוד". או במילותיו של השר צחי הנגבי בתכנית סאטירה: מי שיכריז כעת על כוונתו להנהיג את הליכוד "ישימו עליו איקס".

ההתבטאות הזו מעידה על השליטה ההדוקה של נתניהו במוסדות הליכוד. לאיש מהמועמדים האחרים אין סיכוי לנצח את נתניהו, לא במרכז הליכוד המונה כ-3,000 חברים ולא בקרב המתפקדים שמספרם הוא כ-120 אלף. לכן הם לא יעזו לצאת לקרב אבוד ונזהרים מאוד בדבריהם כשהם מדברים על נתניהו. הדוגמא המובהקת לכך הוא ח"כ גדעון סער, הנחשב למועמד בולט לרשת את נתניהו ובעל דעות ליברליות יותר. סער נזהר במיוחד מהתייחסות כלשהי לאפשרות של להחלפת נתניהו על רקע עימותים קודמים עם ראש הממשלה. אמנם מעמדו בליכוד חזק, אבל גם הוא לא יוכל לעמוד מול העוצמה של תומכי נתניהו אם יראה ולו סימן כי הוא תומך בהדחתו.

אריק זיו, איש ליכוד ותיק ועורך אתר האינטרנט הפופולרי "ליכודניק" אומר לאל-מוניטור כי ב-DNA של הליכוד עומדת התמיכה במנהיג, בניגוד למפלגות אחרות, ונאמנות שיהיה מי שיכנה אותה עיוורת, אבל היא לדבריו חלק מהעוצמה של הליכוד וההצלחה שלו. זיו אומר כי במפלגת העבודה גם מי שמצליח, כמו יצחק הרצוג שהביא 24 מנדטים בבחירות 2015, הודח.

בעניין תיקיו הפליליים של ראש הממשלה, זיו כמו רבים מאנשי הליכוד מאמין שמדובר בקונספירציה נגד נתניהו במטרה להדיחו. גם הביקורת הציבורית על נתניהו בשל הלגיטימציה שהוא נותן לעוצמה יהודית, מפלגתם של ממשיכי הרב כהנא הגזעני, לא תופסת בליכוד. זיו מצביע על בני גנץ ומנהיגי שמאל-מרכז אחרים המוכנים, לטענתו, להסתמך על הרשימה המשותפת הלא ציונית בדרך לקואליציה, ולכן גם לנתניהו מותר להסתמך על מפלגה בימין.

יש עוד סיבה, עיקרית, מדוע הליכודניקים נצמדים לנתניהו. לדברי זיו, לבד מההערכה כלפיו על הישגיו המדיניים בעולם, הוא נחשב לפוליטיקאי המוצלח והחזק ביותר כאן, כזה שהשמאל לא יכול לו, בעוד שיורשיו הפוטנציאליים עוד לא הוכיחו את עצמם.  

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept