ישראל פולס

כך מדכא הליכוד את הצבעת הבדואים בנגב

p
המחבר
בקצרה
עתירה של הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית סיכלה את כוונת עמותת "זזים קהילה פועלת" להפעיל מערך של מתנדבים, שיסיעו מצביעים בדואים מהיישובים הלא מוכרים אל הקלפיות.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, אסר ביום ראשון [15 בספטמבר] על עמותת "זזים קהילה פועלת" להפעיל מתנדבים שיסיעו מצביעים בדואים לקלפיות ביישובי הדרום – זאת בעקבות עתירה שהגיש הליכוד. מלצר קבע כי העמותה תוכל לבצע את פעילות ההסעות רק אם תירשם במשרד מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות".

עמותת "זזים" מגדירה את עצמה כארגון פוליטי אך לא מפלגתי, שאנשיו פועלים כדי להשפיע על סדר היום הציבורי בנושאי זכויות אדם, צדק חברתי, מאבק בגזענות ובכיבוש ועוד. הארגון החל את פעילותו באמצעות תרומה של הקרן החדשה לישראל, אשר בנימין נתניהו והימין בישראל סימנו כ"גוף עוין" שיש להגביל את פעילותו. על פי הארגון, 40% מתקציבו מקורו בתרומות פרטיות קטנות של פעילים ופעילות. יתרת התקציב מגיעה מקרנות פרטיות.

היוזמה להסיע מצביעים בדואים אל הקלפיות נועדה לסייע לאלה המתגוררים ביישובים הלא מוכרים בנגב למלא את חובתם האזרחית הבסיסית. רבות מהמשפחות הבדואיות המתגוררות ביישובים הבדואים בנגב, בעיקר ביישובים הלא מוכרים, חיות מתחת לקו העוני. למצביעים הללו אין יכולת להגיע בכוחות עצמם ליישובים עירוניים כמו שגב שלום, רהט או לקיה, שם מוצבות הקלפיות שבהן הם אמורים להצביע.

בתשובה לעתירת הליכוד נגד כוונת "זזים" להסיע מצביעים בדואים לקלפיות שלהם, הציגה העמותה כמה דוגמאות המבהירות עד כמה חשוב להנגיש למצביעים הללו את האפשרות להגיע לקלפיות שכה מרוחקות מביתם.

למשל, מהיישוב ביר הדאג' עד לקלפי בשגב שלום: הליכה של שני ק"מ, שלאחריה יש להחליף שני אוטובוסים לכל כיוון. מדובר בזמן הגעה משוער של שעתיים לקלפי ועוד שעתיים חזרה, כולל המתנה לאוטובוסים.

או למשל מהיישוב סוואווין עד לקלפי בשגב שלום: הליכה של שישה ק"מ, או לחילופין נסיעה בשני אוטובוסים והליכה רגלית. זמן הגעה משוער הוא שעה וחצי לכל כיוון. ומאותו יישוב לקלפי בחורה: הליכה של כשני ק"מ ולאחר מכן נסיעה בשני אוטובוסים. זמן הגעה משוער הוא שעתיים לכל כיוון, כולל המתנה.

זו הסיבה שבעלי זכות בחירה ביישובים הבדואים המרוחקים מעדיפים לוותר על זכותם להצביע. וזה בדיוק מה שהליכוד רוצה שיקרה. הוא יודע שבדואים שיצביעו עבור הרשימה המשותפת יחזקו את השמאל.

בעמוד הפייסבוק של "זזים" הסבירה המנכ"לית רלוקה גנאה, כי רישום של העמותה אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות", כדי שתוכל לקיים את מבצע ההסעות – יוביל בפועל לסגירת העמותה כיוון שיטיל עליה הגבלות גיוס כספים נוקשות.  ההגבלות הללו נובעות מחוק המכונה "וי15" שיזם והוביל הליכוד.

בבחירות 2015 האשים נתניהו את עמותת "וי15" כי היא פועלת להחלפתו באמצעות הון עתק שמוזרם אליה מחו"ל. בסרטון שפרסם ביום הבחירות כדי לדחוק בתומכיו להצביע, נתניהו אף טען כי הערבים "נעים בכמויות לקלפיות" ומי שמסיע אותם הוא ארגון "וי15". שנתיים אחר כך, במארס 2017, אישרה הכנסת ברוב של 41 תומכים מול 27 מתנגדים תיקון לחוק מימון מפלגות המכונה כאמור "חוק וי15". מטרת החוק היא להגביל גיוס תרומות של עמותות פוליטיות המקיימות קמפיינים במהלך מערכת בחירות. החוק קובע, בין היתר, כי עמותה שמוציאה בקמפיין בחירות מאה אלף שקלים עד 400 אלף שקלים, חובה עליה להירשם אצל מבקר המדינה ולקבל עליה מגבלות שונות. באופן הזה מקשה נתניהו על "עמותות השמאל" לגייס תרומות ומצר את צעדיהן. עתירת הליכוד נגד "עמותת השמאל זזים" היא למעשה הפעם הראשונה שבה מופעל חוק "וי15" .

אגב, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בחוות דעת מטעמו, לא ראה כל פסול בפעילות העמותה, משום שהיא אינה מתערבת בדפוסי הצבעה אלא רק מעניקה למצביעים נגישות לקלפיות.

סמי עמארנה, פעיל חברתי תושב שגב שלום, אומר לאל-מוניטור כי החלטת יו"ר ועדת הבחירות למנוע מעמותת "זזים" להסיע מצביעים בדואים לקלפיות היא "עוד שלב בניסיון לנתק את הבדואים מהמדינה". לדבריו, "אף אחד כבר לא מתפלא שהימין הישראלי ונתניהו עצמו הפכו את האזרחים הערבים בכלל ואת הבדואים בפרט לאויבים. זה כואב, אבל אלה שיקולים של פוליטיקאים". עוד הוא אומר, כי עצם העובדה שיו"ר ועדת הבחירות, שאמור לייצג את כלל האוכלוסייה, מעניק גושפנקא לניסיונות ההשתקה ובלימת המצביעים הבדואים, "מאכזבת וכואבת עד מאוד. זה כבר לא רק מפלגה פוליטית, זו המדינה. אחר כך אומרים לנו 'תהיו אזרחים טובים ותקבלו את זכויותיכם'. אבל אפילו להצביע, זכות אלמנטרית בכל מדינה דמוקרטית, אפילו במדינות ערביות, הם מונעים מאתנו ומבזים אותנו".

לאחר שהתברר שהעמותה נבלמה, החליטו פעילים בדואים לקיים מערך הסעות אלטרנטיבי. לטענת פעילים חברתיים, החלטת השופט מלצר הפיחה בהם מוטיבציה לדרבן מצביעים מיישובי הבדואים לצאת מהבית ולהצביע, כדי להוכיח שלא ניתן יהיה להשתיקם או להפחידם.

עד כמה המערך הזה יהיה אפקטיבי והאם מספר קטן של מתנדבים יוכלו להסיע מאות מצביעים - קשה לדעת בשלב הזה. עמארנה טוען כי עתירת הליכוד דומה בעיניו לניסיון המפלגה להציב "מצלמות הפחדה" כדבריו ביישובים ערביים. "הקמפיין המלוכלך הזה", כך לדבריו, "לא רק שלא יפחיד אלא הפך לגורם מדרבן. הוא יוציא מצביעים לקלפי כדי להוכיח שהם 'לא מפחדים'". אם תרצו, כתשובה לשתי מילים בהן השתמש נתניהו נגד השמאל בבחירות 1999 (שבהן הוא הפסיד).

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept