ישראל פולס

אחרי אופוריית הניצחון: סדקים ברשימה המשותפת

p
המחבר
בקצרה
אחרי ההמלצה ההיסטורית על בני גנץ, התברר שהדבק המאחד בין ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת אינו חזק דיו לתהליכים דרמטיים והיסטוריים. האם הרשימה המשותפת מתפרקת שבוע אחרי הישג מרשים בקלפיות?

לפני כשבוע, כשתוצאות האמת של בחירות ספטמבר [2019] החלו לזרום ונודע גודל הישגה של הרשימה המשותפת, צולמו בכירי הרשימה כשהם אוחזים ידיים ומניפים אותן מעלה לקול צהלת תומכיהם, כסימן לניצחון. יו"ר הרשימה ח"כ איימן עודה וראש תע"ל ח"כ אחמד טיבי טענו כי מדובר בהישג היסטורי, לא רק בזכות 13 המנדטים שקיבלו מהציבור, אלא גם בגלל העובדה שהכוח הרב שהשיגו מונע מראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלת ימין-חרדים בת 61 מנדטים.

בתום החגיגות החלו חברי הרשימה המשותפת להיערך ליום שאחרי, במטרה למנף את המנדטים הרבים לקידום את האג'נדה הפוליטית שלהם. רשימת דרישות הוכנה מבעוד מועד לפני הבחירות והוצגה בהרחבה על ידי ח"כ טיבי בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "מתווה טיבי לגוש חוסם". הטקטיקה של הרשימה המשותפת הייתה להתנות המלצה עתידית בבני גנץ אצל נשיא המדינה בהתחייבות של כחול לבן לממש חלק מהדרישות.

אחרי הבחירות עודה וטיבי שוחחו בטלפון עם גנץ ויאיר לפיד לצורך תיאום עמדות לקראת שיתוף פעולה אפשרי בין הצדדים. עם זאת בשתי הרשימות הבינו כי פתיחת ערוץ תקשורת גלוי ואפילו פרסום דבר תיאום העמדות עלולים לפגוע בהן פוליטית. הרי איש כמו נתניהו לא יחמיץ הזדמנות לתקוף את כחול לבן על שיתוף פעולה עם ה"ערבים". נתניהו אכן עט על המציאה, ולאחר שהרשימה המשותפת המליצה על גנץ לראשות הממשלה הוא תקף: "זה קרה בדיוק כפי שהזהרנו".

ההמלצה על גנץ לא באה לרשימה המשותפת בקלות. חבריה לא מיהרו לעשות זאת, אך הלחץ הגובר מצד פעילים ומצביעים שלח אותם בשבת [21 בספטמבר] להתכנס בכפר קאסם, לוותר על "הטקטיקה המחושבת", לממש את רצון בוחריהם ולהמליץ על בני גנץ בפגישתם עם נשיא. כל החלטה אחרת הייתה מתקבלת בזעם על ידי רוב הציבור הערבי.

לאחר שנתנו את המלצתם ביום ראשון בערב, התברר מה שכל אחד ברשימה המשותפת ובקרב מצביעיה ידע אך העדיף להדחיק: הדבק המאחד בין ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת אינו חזק דיו לתהליכים דרמטיים והיסטוריים. החולייה החלשה היא מפלגת בל"ד, שסירבה להמליץ על "מפלגת הגנרלים" כהגדרתה. אמנם אין אלטרנטיבה אחרת, זה או נתניהו או גנץ, אבל את ח"כ מטאנס שחאדה, יו"ר בל"ד, זה לא מעניין. מבחינתו גם לו יש בוחרים שצריך לרצות.

בישיבה בשבת בכפר קאסם הוחלט שהרוב קובע, כך שעל אף התנגדות בל"ד, ההמלצה אצל הנשיא מחייבת את הרשימה כולה. כלומר 13 מנדטים הממליצים כולם על גנץ. ח"כ עודה אף פרסם מאמר בעיתון ניו יורק טיימס [22 בספטמבר] ובו פירט את התחושות של אותו רגע היסטורי בקרב ערביי ישראל הרוצים לדבריו להשתלב בחברה הישראלית כשווים בני שווים. ואז הוא קיבל טלפון מח"כ שחאדה, שדרש ממנו, ובמקביל גם מטיבי, להתקשר לבית הנשיא ולהסיר את שמות שלושת חברי בל"ד מרשימת ממליצי בני גנץ. השניים סירבו. הרי סוכם שכל החלטה המתקבלת ברוב מחייבת את כל מרכיבי הרשימה.

אבל יו"ר בל"ד התעקש. יו"ר בל"ד הקודם, ג'מאל זחאלקה, וח"כ לשעבר חנין זועבי, עשו לו את המוות. כל הדיבורים במגזר הערבי על כך שהשינויים הפרסונליים בבל"ד המיליטנטית מיתנו אותה, התבררו כלא רלוונטיים. בל"ד נותרה עם אג'נדה פוליטית שאינה מתיישבת עם העקרונות הבסיסיים של הרשימה המשותפת, ולשלושת חברי הכנסת של בל"ד ברשימה המשותפת לא הייתה בעיה להסיט את הרשימה כולה ממסלולה.

הסדקים הללו ברשימה המשותפת הם מהותיים. אין מדובר בעניינים פוליטיים של סידורי מושבים או מאזן כוחות בתוך הרשימה, אלא סוגיות אידאולוגיות כבדות משקל. מצד אחד רצון להשתלב בחברה הישראלית כפי שמבטאים זאת שלושת חלקי המרובע (חד"ש, תע"ל ורע"ם), ומצד שני הקו המיליטנטי של בל"ד  הידוע כ"מדינת כל אזרחיה".

טיבי ועודה סירבו להתקשר לנשיא, ואמרו לשחאדה שאם יש לו בעיה עם החלטת הרוב ואם הוא אינו מוכן לממש את ההתחייבות של רשימה משותפת אחת, עליו להתקשר בעצמו לבית הנשיא. הוא התקשר. בבית הנשיא טענו, ובצדק, שאין מקום לטלפונים פרטניים של חברי הסיעה ואם יש חילוקי דעות בתוכה על ראש הרשימה (איימן עודה) או ראש הסיעה (אחמד טיבי) לשגר לנשיא מכתב עם הסבר מפורט. המכתב הזה, שנשלח לנשיא, הוא למעשה הודאה בכתב שהרשימה המשותפת אינה יחידה שלמה אחת אלא ארבע מפלגות שאינן מחויבות לכללי האיחוד.

בשיחה עם אל-מוניטור אמר ח"כ טיבי: "נאלצתי לכתוב מכתב שגם אני וגם איימן עודה לא רצינו לכתוב". טיבי נשמע כועס ולחוץ. נראה שהוא מבין כי רשימה משותפת אחת כבר לא תהיה וכי המאבק האידאולוגי בתוכה על דרכה כבר החל. האם היא תהווה בלוק חוסם או תומך לממשלת שמאל-מרכז? או אולי תמשיך לשבת על הגדר? כך או אחרת, מצביעיה יאלצו לשלם את מחיר ההתבדלות.

אם אכן יצליח גנץ להרכיב ממשלת שמאל-מרכז, כשנציגי הרשימה המשותפת אמורים להוות בלוק תומך אקטיבי, האם רק שלושת רבעי הרשימה המשותפת יתמכו בה? ומה יעלה בגורל רשימת הדרישות שהכינו אנשי הרשימה כתנאי לתמיכה בממשלה שאינה ממשלת ימין קיצונית?

ובמילים אחרות: האם הרשימה המשותפת מתפרקת שבוע אחד בלבד אחרי ההישג ההיסטורי שלה?

בזה לא תמה הדרמה. בכחול לבן סבורים, על פי שיקוליה הטקטיים, שהסיכוי שבני גנץ יצליח להרכיב ממשלה גבוהים יותר אם הוא יקבל מהנשיא את המנדט להקים ממשלה שני, כלומר אחרי שנתניהו ייכשל. לפיכך גריעת חברי בל"ד מרשימת הממליצים הולידה גל שמועות על תיאומים עם כחול לבן. ללא בל"ד יש לגנץ רק 54 ממליצים לעומת 55 הממליצים של נתניהו. עם בל"ד יש לגנץ 57 מנדטים.

אף שמקור פוליטי אישר לאל-מוניטור כי מתקיימות שיחות בין הצדדים וכי "מועלים רעיונות פרודוקטיביים", ח"כ טיבי מכחיש זאת מכל וכל. "אלה שמועות רעות ולא נכונות שנועדו לפגוע בנו", הוא אומר.

לדבריו, עצם הרעיון לתת לנתניהו קדימות להרכיב ממשלה לפני גנץ לוקה בחוסר הבנה פוליטית. טיבי אומר, כי אם על נתניהו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה ראשון, כחול לבן תאבד את הזכות המוקנית לה כסיעה הגדולה ביותר לקבוע את סדר הוועדות בכנסת ולהעביר חוקים כבר בתחילה כהונת הכנסת ה-22. יתרה מזאת, היא תאבד את המומנטום בדעת הקהל הישראלית כמנצחת הבחירות.

לרשימה המשותפת יש במידה רבה בעיה דומה. בסדקים שנפערו כבר עתה בין כלל מרכיביה הם איבדו מכוח המיקוח שלהם, והשמחה על ההישג ההיסטורי התחלפה בדאגה לאחדותה של הרשימה המשותפת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept