ישראל פולס

הרג סלומון טקה: מח״ש פסול מלחקור

p
המחבר
בקצרה
הריגתו של הצעיר סלומון טקה פתחה תיבת פנדורה וחשפה עשרות סיפורים קשים על גזענות, הכאת יוצאי אתיופיה ומעצרי שווא. המחאה האלימה היא קריאת ההשכמה עבור מח"ש והמשטרה לפני שיהיה מאוחר מדי.

משפחתו של הצעיר האתיופי סלומון טקה שנהרג בשבוע שעבר מירי קצין משטרה, קמה ביום שני בבוקר מהשבעה [8 ביולי] ועודכנה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בממצאי חקירת נסיבות מותו. על פי הבדיקה הבליסטית ונתיחת הגופה, טקה נהרג כתוצאה מנתז הקליע שפגע ברצפה. ממצא זה מסיר לכאורה מהקצין היורה את החשד שירה ישירות בטקה. אף שאלה אינם ממצאים סופיים, משפחת טקה אותתה שלא תקבל מצב שבו הקצין היורה לא ירצה עונש מאסר. לדברי אורה טסמה, בת הדודה של טקה, "היה פה רצח, לא הריגה. אנחנו נצא לרחובות אם צריך".

טקה בן ה-18 נהרג ביום ראשון בערב, 30 ביוני, בגן ציבורי בקריית חיים. לפי גרסת קצין המשטרה היורה, הוא נכח במקום עם משפחתו והבחין בקטטה בין צעירים. כשניסה להפריד ביניהם הם החלו לתקוף אותו וליידות לעברו אבנים. הוא חש סכנה לחייו ובשלב מסוים שלף אקדח וירה כדור בודד לקרקע. מהירי נהרג טקה.

המחאה שפרצה לאחר הלוויית טקה הייתה אחת האלימות במדינת ישראל מאז הקמתה. הדיה עדיין לא נעלמו וייתכן שתתחדש אחרי פרסום ממצאי החקירה הסופיים. זוהי מחאה המבטאת משבר אמון חריף בין קבוצה מוחלשת באוכלוסייה לבין רשויות האכיפה, בראשן המשטרה ומח"ש. שני גופים אלה מסמלים יותר מכל עבור יוצאי אתיופיה את הגזענות הממסדית כלפיהם בגלל צבע עורם. מבחינתם, מח"ש הוא גוף שלעולם ירמוס את זכויותיהם. גם אם זו אינה המציאות, תחושות כאלה מצביעות על סיטואציה חברתית לא בריאה ונפיצה.

מח"ש הוקמה בשנת 1992 כמחלקה בתוך פרקליטות המדינה לחקירת עבירות פליליות שבהם מעורבים שוטרים. הרעיון היה נכון, להקים גוף חוץ-משטרתי בלתי תלוי, אלא שבפועל חלק גדול מחוקריה הם יוצאי משטרה, מה שלכאורה יוצר ניגודי אינטרסים. בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית על מח"ש ועולות טענות מאזרחים, בעיקר מצד קבוצות מוחלשות כמו ערבים ויוצאי אתיופיה, על טיוח וסגירת תיקים לשוטרים עבריינים שפגעו בהם וניצלו לרעה את כוחם.

מי שהניח באופן גלוי על השולחן את בעיית מח"ש הוא השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בראיון לגלי צה"ל לאחר הריגתו של טקה [4 ביולי] הוא גילה אמפתיה והבנה למחאת העדה האתיופית, והציע לבחון את תפקוד מח"ש במטרה לשנות את מודל הפעולה שלה. בין השאר אמר ארדן: "יש חוסר אמון טוטאלי בחקירות של מח"ש. לא יכול להיות שכל מי שדיבר איתנו בימים האחרונים ממציא את הדבר הזה, ובני העדה הם גם לא הסקטור היחיד שמביע ספק ביעילות של מח"ש. זה ודאי מחייב בדיקה של הממשלה...מח"ש זה חלק מהפרקליטות, גוף שלא אוהב בדרך כלל לבדוק את עצמו, אבל צריך לעשות פה בדק בית".

היה מי שראה בהערה הזאת עקיצה נגד הפרקליטות על האופן שבו התנהלה בפרשת רות דוד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר. דוד הסתבכה בפרשה פלילית חמורה, שזעזעה את המערכת המשפטית - במרכזה העברת מידע פנימי לנאשמים, קבלת מתנות ומניעת חקירות שחיתות של בעלי אינטרסים שהיו מקורבים לה. התיק נסגר בחלקו הגדול בטענה של העדר ראיות מספיקות להרשעה פלילית - אך הותיר תחושה קשה בציבור של טיוח מערכתי. פרשת דוד פגעה קשות באמון הציבור בפרקליטות.  

מכל מקום, הביקורת מצד גורם שלטוני בכיר – השר לביטחון פנים, חשובה ומתכתבת עם מציאות כואבת, אך ספק רב אם מישהו בממשלה הנוכחית יקדם בדיקה כזאת. מה שברור הוא שנפל דבר: מח"ש והמשטרה אחרי פרשת טקה והמחאה האלימה יצטרכו לתת תשובות להרבה מאוד שאלות. הריגתו של טקה פתחה תיבת פנדורה שממאנת להיסגר. עשרות סיפורים קשים על גזענות, הכאת יוצאי אתיופיה ומעצרי שווא מתפרסמים בימים האחרונים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. העדויות הקשות ביותר הן על אלימות והתעמרות מצד שוטרים. "תסגרו את הגוף המלוכלך הזה שנקרא מח"ש" הייתה הקריאה השכיחה בהפגנות המחאה בשבוע שעבר, והיא מעידה על אובדן אמון מוחלט במערכת.

ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, מציג תמונת מצב מטרידה במיוחד המחזקת את טענותיהם של בני העדה האתיופית, כי מופעל כלפיהם שיטור יתר. הכוונה לכך שהם נעצרים ביתר קלות על ידי המשטרה, המקטלגת אותם כגורמים עברייניים. תופעת שיטור היתר עלתה גם כממצא בדו"ח פלמור, שבחן את תופעת הגזענות כלפי העדה האתיופית ב-2016.

בראיון לתאגיד השידור הציבורי [4 ביולי] נתן ד"ר ספיר דוגמה לשיטור יתר: "אדם שרוכב על אופניו על חוף הים בתל אביב ומוצא את עצמו מהר מאוד נעצר על ידי הפקחים, מובא לחדר צדדי ואחר כך גורמים לו להתפשט ועורכים עליו חיפוש בעירום, כאשר הכל התחיל מאיזה חשד של מישהו שלא התאים לו לראות אדם כזה במקום כזה...".

לדברי ד"ר ספיר, המשטרה הפכה לאימת יוצאי אתיופיה, עד כדי כך ש"הורים מזהירים ילדים 'אל תצאו לרחוב' מפחד השוטרים. זה מצב קשה של אובדן אמון ברשויות האכיפה". ספיר ציין גם כן את מח"ש כגוף בעייתי שדרוש בו תיקון. לדבריו, רוב התלונות נגד שוטרים על אלימות אינן נחקרות.

עדות נוספת לצדקת טענותיהם של יוצאי אתיופיה התקבלה בתחילת השבוע (7 ביולי), כאשר שופטת בית המשפט המחוזי בת"א קבעה שמח"ש התרשלה בחקירת אלימות משטרתית כלפי ג'ג'או בימרו, צעיר בן העדה האתיופית, שהותקף ללא סיבה על ידי שוטרים בגז מדמיע. מח"ש סגרה את התיק, אך בימרו לא ויתר והגיש תביעה אזרחית נגד מח"ש בה זכה.

גם הפרשיה הזו מחלישה את האמון במשטרה, כמו גם פרשת אונס הילדה שהסעירה לפני שבועות אחדים את המדינה וביטול כתב האישום נגד הפלסטיני מוחמד קטוסה שהואשם בביצוע המעשה. נגד המשטרה נטען כי ביצעה חקירה רשלנית, ובמציאות הזו הטרגדיה של טקה היא קריאת השכמה עבור כל המערכות לפני שיהיה מאוחר מדי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tel aviv, police misconduct, protests, ethiopians

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept