ישראל פולס

האם איחודה של הרשימה המשותפת יוציא את הבוחרים הערבים מהבית?

p
המחבר
בקצרה
כל מי שמעורה במתרחש בחברה הערבית מבין שחזרתה הצפויה של הרשימה המשותפת למגרש הפוליטי אינה בהכרח מעשה קסם שיגרום לאזרחים הערבים לנהור לקלפיות. האשמה היא במפלגות היהודיות-ציוניות והערביות גם יחד.

בחירות ספטמבר הולכות ומתקרבות ובני גנץ ממשיך בשלו, כלומר מקפיד לשמור על ממלכתיות ומתנער מהאזרחים הערבים – כיצד זה אין מועמד ערבי מוסלמי או נוצרי ברשימת כחול לבן? נראה שגנץ טרם השכיל להבין שעם ממלכתיות והתנערות מהאזרחים הערבים לא מנצחים בישראל בחירות. בוודאי לא כשהיריב מנגד הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא בוחל בשום דבר כדי להשיג את מטרתו, כולל פיזור הכנסת והליכה לבחירות בעלות מיליארדים למשק. וכל זה בזמן שמעליו מרחפת עננה של כתבי אישום בכפוף לשימוע על שוחד, מרמה והפרת אמונים.

לבחירות מועד ב' הצטרפו שני שחקנים משמעותיים הנחשבים לכאורה "חדשות רעות" מבחינת נתניהו. הראשון הוא אהוד ברק, שאי אפשר לקחת ממנו את היותו היחיד כנראה במערכת הפוליטית שמסוגל להוציא את נתניהו משלוותו, להלחיץ אותו ולגרום לו להגיב נון-סטופ.

השחקנית השנייה היא הרשימה המשותפת – איחוד של ארבע מפלגות ערביות מרכזיות (חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד), שחזרתה למגרש הפוליטי היא עובדה כמעט מוגמרת שיוכרז עליה בקרוב, לאחר שיסיימו לריב על מקומות 14-11. כל מי שעיניו בראשו יכול היה להיווכח שהציבור הערבי לא היה מרוצה מתפקוד הרשימה המשותפת בכנסת ה-20 ומהפיצול בבחירות לכנסת ה-21 כתוצאה מהעברת קדנציה שלמה במשחקי כיסאולוגיה ורוטציה. כל זה הביא את הבוחר הערבי לשבת בבית, כסוג של כרטיס צהוב למפלגות הערביות. למעשה הציבור הזה לא היה רחוק מלתת כרטיס אדום לרשימת רע"ם-בל"ד, שעברה בקושי את אחוז החסימה. רק כמחצית מהאזרחים הערבים יצאו להצביע באפריל האחרון והעניקו למפלגות עשרה מנדטים לעומת 13 מנדטים שקיבלה הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-20. מדובר בתמרור אזהרה שאי אפשר להתעלם ממנו, ואכן ארבע המפלגות הערביות החליטו לקראת בחירות ספטמבר לחזור ולרוץ יחד בכל מחיר.

כל מי שמעורה במתרחש בחברה הערבית בישראל מבין שחזרת הרשימה המשותפת, כפי שמסתמן, אינה בהכרח מעשה קסם שיגרום לאזרחים הערבים לנהור לקלפיות. רבים בציבור הערבי עדיין כועסים על פיצול הרשימה לפני הבחירות באפריל ומהקושי של מרכיביה להגיע לפשרה גם על מקומות לא ריאליים, כפי שמסתמן בחלק מהסקרים.

יותר מכך, הציבור הערבי כועס על הפיכתו והפיכת נציגיו לגורם לא רלוונטי במשחק הפוליטי בארץ. אמנם חלק מזה הוא באשמתן הישירה של המפלגות הערביות, אך חלק אחר הוא תוצר של מסע דה-לגיטימציה של ראש הממשלה כלפי הציבור הערבי. ובמקום שהשחקנים הפוליטיים האחרים יעמידו את נתניהו במקומו, הם נגררים אחריו ומתנערים כמוהו מהציבור הערבי.

המסקנה של האזרח הערבי הממוצע היא שאין טעם בכלל להשתתף בבחירות, וזו בדיוק המטרה שאליה מכוון נתניהו כחלק מהפקת הלקחים שהוא עשה מהקדנציה הראשונה שלו במשרד ראש הממשלה [1999-1996]. נתניהו הבין אז שכדי לשרוד פוליטית ולהמשיך לכהן כראש ממשלה הוא צריך לטפל בכמה נושאים:

1. התקשורת – נתניהו מירר את החיים לערוץ 10 וגרר את המדינה ב-2015 לבחירות בעקבות חוק ישראל היום, עלון חדשות שמקפיד להחמיא לו 24/7.

2. הרמטכ"לים – בעקבות הקמת מפלגת המרכז לקראת בחירות 1999 הוא שלח את שטייניץ ליזום את חוק הצינון המונע מאנשי צבא בכירים התמודדות בבחירות ללא תקופת צינון ארוכה.

3. היועץ המשפטי לממשלה – בעקבות פרשת עמדי נתניהו החליט למנות יועמ"ש "נוח" לכאורה. לכן הוא בחר במזכיר ממשלתו אביחי מנדלבליט ולפניו ביהודה ויינשטיין, מינוי שבנו יאיר נתניהו לא היה רחוק מלסבך אותו בו בגין ציוץ בטוויטר (הערת אגב: ובכל זאת נתניהו מסתובב היום עם כתב אישום וממתין לשימוע).

4. שיעור ההצבעה בחברה הערבית – נתניהו מבין היטב שאם האזרחים הערבים יצאו להצביע בשיעור הדומה לאוכלוסייה היהודית, אין שום תסריט בעולם שהוא ימשיך לכהן כראש ממשלה. לכן חשוב לו שיישארו בבית.

באמצעות כל מיני תכסיסים ותרגילים מנסה נתניהו להפוך את האזרחים הערבים למצורעים כדי שמפלגות המרכז-שמאל לא יחזרו אחריהם. בבחירות באפריל הוא אף שלח מצלמות לקלפיות ביישובים ערביים בניסיון לדכא את ההצבעה בחברה הערבית, או כפי שקוראים לזה בארה"ב "Voter Suppression". רק תארו לכם מה היה קורה לו התפרסם שמפלגת השלטון בארה"ב מציבה מצלמות נסתרות בקלפיות של יהודים בברוקלין או בניו יורק.

ואחרי שכתבנו את כל זה, אי אפשר לטמון את הראש בחול ולפטור את הציבור הערבי מאחריות לאי הצבעתו, אף כי החלק הארי באשמה לכך שייך בראש ובראשונה לכישלונן התפקודי של המפלגות הערביות ולהפיכת הרשימה המשותפת לסוג של מועדון אקסקלוסיבי הסגור בפני כל אזרח ערבי שרוצה להתמודד לכנסת, ושאינו משתייך לאחת מארבע המפלגות המרכיבות אותה. אם עיתונאי ערבי מפורסם, למשל, יחליט לקחת יוזמה ולרוץ לכנסת כפי שעשו שלי יחימוביץ', ניצן הורוביץ ואחרים בחברה היהודית, אזי לא יתנו לו מקום ברשימה המשותפת כי מקום בכנסת שמור רק לאנשי ארבע המפלגות ומקורביהם. סגירת הרשימה המשותפת בפני כוחות חדשים על-מפלגתיים לצד קריאות שאינן נענות לפתיחת הרשימה בפני כלל הציבור הערבי מעוררים סוג של אנטגוניזם גדול ואי אמון כלפי הנציגים הקיימים. לכן לא יהיה זה מפתיע, אם למרות חזרתה של הרשימה המשותפת מספר המנדטים שזו תקבל לא יעלה משמעותית על מספר המנדטים שקיבלו המפלגות הערביות בבחירות באפריל.

דוגמה לתחושות הנ"ל אפשר לראות בעצם הקמתה של מפלגה ערבית חדשה בשם "אלווחדה אלשעביה" – "האחדות העממית" בתרגום לעברית. מפלגה זו, בייסודו של פרופ' אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה, תתחרה עם הרשימה המשותפת על הרחוב הערבי. מפלגה זו לא הייתה נולדת, אם הרשימה המשותפת הייתה מספקת פלטפורמה לכלל הציבור הערבי. באיזה זכות מחליטים ראשיה שאזרח ערבי שאינו משתייך לחד"ש, תע"ל, רע"ם או בל"ד אינו יכול להיות מועמד ברשימה המשותפת? הרי מדובר ברשימה לכנסת ולא במפלגה!

לפרופ' גאנם נמאס מסגירת הרשימה המשותפת בפני מתמודדים חדשים, ולכן בחר לצאת לדרך משלו. הוא הצהיר שלא בהכרח הוא עצמו יתמודד לכנסת, אך לדבריו הגיע הזמן לעשות סוף למועדון האקסקלוסיבי שבנו המפלגות הערביות. האם הוא מכוון לבחירות הקרובות בספטמבר או לאלה שיבואו לאחריהן? ימים יגידו. בכל זאת בחברה הערבית כמעט בלתי אפשרי לרשום מפלגה ולהיבחר לכנסת בתוך שלושה חודשים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עפיף אבו מוך כותב עבור אל-מוניטור. מעבר לכך, אבו מוך הינו הייטקיסט, פובליציסט ואקטיביסט פוליטי וחברתי. בעבר פירסם מאמרים רבים בכלי תקשורת שונים בישראל והשתתף כחבר פאנל בתוכניות רדיו וטלוויזיה כפרשן פוליטי. יוזם אירועי שבתרבות בחברה הערבית ופעיל למען הנכחת החברה הערבית בשיח הציבורי והחדרת הקול הערבי לתקשורת העברית בישראל. טוויטר AfifAbuMuch@

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept