מדיניות הסנקציות שנתניהו מכר לטראמפ – נכשלה

לנתניהו יש עניין מיוחד בשימור "האיום האיראני" בכותרות, לפחות עד ה-17 בספטמבר, אבל הוא משחק באש. לא רק שמדיניות הסנקציות לא הורידה את איראן על הברכיים, הכבדת החרם עליה עלולה להתדרדר למלחמה כוללת.

al-monitor .

נושאים מכוסים

us-israel relations, israeli elections, israeli-palestinian conflict, us middle east policy, benjamin netanyahu, donald trump

יונ 25, 2019

תרומתו לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן [2018] נחשבת לאחד ההישגים הגדולים, אם לא ההישג החשוב ביותר, שנזקפים לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המאבק נגד האיום האיראני מזה והחיבוק ההדוק עם נשיא ארה"ב מזה, הניבו לנתניהו תשואה פוליטית נדיבה. אך שנה לאחר ההסכם, מדיניות הסנקציות שנתניהו מכר לטראמפ לא רק שאינה מורידה את האיראנים על הברכיים; טהרן הודיעה [17 ביוני] על כוונתה להגדיל פי ארבעה את קצב ייצור האורניום המועשר שלה ברמה נמוכה, ולחרוג מגבול 300 הק"ג שמציב הסכם הגרעין.

כך, בשעה שהאיראנים מעלים את ההימור מול טראמפ, הנשיא האמריקאי – הקלף הפוליטי החזק ביותר של נתניהו – מחפש פתח מילוט מעימות. ובשעה שנתניהו הצטלם בבקעת הירדן לצדו של היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, טראמפ הסתייג מהיועץ-הנץ שוחר המלחמות וגינה "אנשים שרוצים לגרור אותנו למלחמה".

המערכה העיקרית, אם לא היחידה, שמעניינת את טראמפ מעתה ועד נובמבר 2020 היא מערכת הבחירות לנשיאות. יעיד על כך הדיווח בניו יורק טיימס, שלפיו מגיש פוקס ניוז הוותיק טאקר קרלסון הוא זה ששכנע את הנשיא להחזיר את המפציצים הביתה, בטענה שבמקום להביא לחילופי שלטון בטהרן, כפי שמייחל בולטון, מלחמה חדשה במזרח התיכון תוביל לחילופי שלטון בוושינגטון.

סדר היום של טראמפ לא נעלם מעיניהם של מנהיגי ערב. מנהיגי מדינות הליגה הערבית לא מיהרו להתייצב לסדנה הכלכלית שהנשיא יזם בבחריין. יתרה מכך, בשעה שהם שיגרו פקידים בדרג נמוך עד בינוני לדון בסיוע לפלסטינים, יצאו שרי האוצר שלהם לקהיר כדי לדון באותה סוגיה עצמה. הם סירבו לשתף פעולה עם הניסיון האמריקאי לחפות על המבוי הסתום שאליו נקלעו בשל המדיניות הפרו-ישראלית והלחץ על הרשות הפלסטינית. כך מצטרף המאמץ העקר של נתניהו, לבודד את הפלסטינים ולפתח דיפלומטיה פומבית עם מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, לניסיון הכושל שלו להכניע את איראן. בניגוד לדברים שאמר שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בראיון לניו יורק טיימס [8 ביוני], לפלסטינים דווקא יש "וטו על התקדמות".

את משולש הכישלונות משלימה ההצעה האמריקאית לפתוח מחדש את הקשר היבשתי בין רצועת עזה לגדה המערבית. סעיף "המעבר הבטוח" נמצא אמנם בהסכם אוסלו, אך מאז שהחמאס השתלט על עזה, ישראל הפכה את "הבידול" למרכיב מרכזי במדיניות שלה בנושא הפלסטיני. והנה הנשיא טראמפ, יקיר משפחת נתניהו, בונה גשר פלסטיני בלב שטחה הריבוני של מדינת ישראל. ככל הידוע, תכנית "המעבר הבטוח" לא שוללת את המשך שלטון החמאס ברצועה. המעבר הבטוח יפתח בפני שוללי קיומה של מדינת ישראל את דרך המלך לגדה ולירושלים.

חמאס לא יבוא לבד. הארגון הסוני מהדק את קשריו עם האייתוללות. בשבוע שעבר [16 ביוני], ערב כינוס סדנת בחריין, הגיעה משלחת של חמאס בראשות סגן ראש התנועה סאלח אל-ערורי לטהרן ונועדה עם שר הביטחון האיראני, מוחמד עלאווי. בהודעה שפורסמה בתום הביקור נאמר כי "הצדדים חזרו על הצורך לשמור על קשר כדי להתמודד עם האתגרים והסכנות הנובעים מהתעקשות הממשל האמריקאי לקדם את 'עסקת המאה', שנדחתה פה אחד על ידי העם הפלסטיני".

ההסבר להתעלמות של נתניהו מהסכנה של פתיחת הגדה בפני החמאס, ארגון שהוא השווה [2009] לנאצים, נעוץ בספקנות שלו לגבי "עסקה המאה" וביכולתו לתעתע בממציאה. ראו העברת השגרירות לירושלים, ההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן והאפשרות לסיפוח חלקים מהגדה.

מצד אחד נתניהו, כמו טראמפ, אינו מעוניין להצטלם בקלפי על רקע של תמונות משדות קרב ובתי הלוויות. מצד שני, לראש הממשלה ושר הביטחון יש עניין מיוחד בשימור "האיום האיראני" בכותרות, לפחות עד ה-17 בספטמבר. רק שהתקשורת לא תעסוק בפרשיות השחיתות שלו ושל זוגתו. מצדו, שהאיראנים, או בני חסותם, יפציצו כל יום מכלית יפנית במפרץ הורמוז ויירטו כל יומיים מל"ט אמריקאי. רק שטראמפ לא יצרף לפתע את שליט איראן עלי חמינאי לחוג הידידים שלו, כפי שנהג בחבר קים ג'ונג-און מצפון קוריאה, שידו מונחת כבר מזמן על הכפתור הגרעיני.

"עימות בעצימות נמוכה", כפי שמכנים זאת הפרשנים הצבאיים, הוא מבחינתו של ראש ממשלת ישראל המצב האידיאלי. אך אין זה כלל וכלל המצב הרצוי מבחינתם של אזרחי ישראל. הכבדת החרם על איראן עלולה להוביל להידרדרות למלחמה כוללת.

כשבבית הלבן יושב נשיא שמבטל תקיפה צבאית במזרח התיכון על פי עצתו של מגיש טלוויזיה – כזה שלדעתו "נשים הן פרימיטיביות באופן קיצוני" – עצימות נמוכה יכולה להפוך כהרף עין למבול של טילי חיזבאללה ורקטות של חמאס על ערי ישראל. כשברחוב בלפור יושב באותה עת מנהיג על תנאי, שנאבק על חירותו האישית, גם גפרור קטן יכול להצית אש גדולה ולגבות מחיר דמים יקר.

בכירים במערכות הביטחון והבריאות התריעו השבוע [20 ביוני] כי הן אינן ערוכות כראוי לטיפול בנפגעים במצב של מלחמה מרובת זירות. זה המקום לחזור ואף להדגיש את הדברים אשר אמר נתניהו ב-2008, כראש האופוזיציה, על ראש הממשלה אהוד אולמרט: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי, לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי".

כשאהוד ברק כיהן כראש ממשלה ב-2001 והתכונן לבחירות, היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, פסק שאין לו מנדט להמשיך בשיחות השלום. על אחת כמה וכמה כשמדובר במנדט למלחמה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020