תקווה במקום ייאוש: ניצחונן של המשפחות השכולות

דווקא אחרי סבב אלים נוסף בין ישראל לחמאס, התעקשותן של משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות לקיים טקס זיכרון משותף היא יוצאת דופן ואמיצה, גם אם לא כל אחד יכול להבין אותה. זכותן לציין את זיכרון ילדיהן בדרך אקטיבית בעלת אמירה.

al-monitor .

מאי 8, 2019

גם השנה [מאי 2019] הפגינו פעילי ימין מחוץ לטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף שמארגנים פורום משפחות שכולות וארגון "לוחמים לשלום" מזה 14 שנים. מספר המפגינים היה גבוה יחסית, כמה מאות, בדומה לשנה שעברה אז ניסה שר הביטחון אביגדור ליברמן למנוע את קיומו של הטקס בטענה של "חילול יום הזיכרון". העובדה שמארגני הטקס הם הורים שכולים שאיבדו את יקיריהם לא היוותה שיקול מבחינת ליברמן.

השנה היה זה ראש הממשלה נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, שניסה למנוע את קיום הטקס. נתניהו הוא אח שכול בעצמו. זכותו לציין את השכול הפרטי שלו בכל דרך שימצא לנכון. ההורים השכולים שארגנו את הטקס בחרו לציין את זיכרון ילדיהם בדרך אקטיבית בעלת אמירה. לא רק לזכור ולכאוב אלא גם לפעול לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני המביא לאובדן חיים.

וכך בריטואל חוזר כמו בשנה שעברה הארגונים עתרו לבג"ץ, אשר ביטל את החלטת נתניהו שאסרה את כניסתם של כמאה פלסטינים לישראל כדי להשתתף בטקס. בהחלטתם כתבו השופטים: "אל לשר הביטחון להתערב בדרך בה משפחה מבקשת לבטא את השכול הפרטי שלה, את העצב והיגון על לכתו ללא עת של אהוב לבה". בהמשך "נזפו" בנתניהו: "שר הביטחון מופקד על ביטחון תושבי ישראל ועליו המשימה להגן על תושבי ישראל מפני כל סכנה. התקשינו לראות מה סכנה אורבת לציבור בישראל אם יתקיים הטקס".

נתניהו לא נשאר חייב וצייץ: "ההחלטה של בג"ץ שגויה ומאכזבת. אין מקום לטקס זיכרון שמשווה בין דם בנינו לדמם של מחבלים". בכך הפך נתניהו במחי ציוץ אחד את כל הפלסטינים שבחרו להשתתף בטקס זיכרון עם הורים שכולים ישראלים למחבלים.

זמן קצר אחריו התבטא בנו יאיר נתניהו בחריפות וכינה בציוץ את המשפחות השכולות הישראליות שיאבדו את יקיריהן "חולות רוח". כך כתב הבן נתניהו: "אני מבין שכל המשפחות השכולות השמאלניות בארץ משתתפות בטקס הבזוי לזכר מחבלים היום? הם אכן חולי רוח על פי כל סטנדרט אנושי בסיסי משחר ההיסטוריה". הציוץ הזה נמחק מאוחר יותר.

הניסיון למנוע את קיומו של אירוע זיכרון השכול המשותף והאווירה שנתניהו יצר סביבו דרבנו, כצפוי, פעילי ימין להפגין מול ההורים השכולים. הם לא בחלו בשום כינוי גנאי וקראו לעברם: "קאפו", "נאצים", "לכו לעזה", "מות לערבים" ו"מוות לשמאלנים". מקצתם פרצו בשירה של פזמוני שנאה כמו "לא נדליק על המתים שלכם נר", ולפלסטינים המשתתפים הם שרו "שיישרף לכם הכפר".

"זה מטורף מה שקורה פה, השיסוי נגדנו", אומר לאל-מוניטור אהרון ברנע, חבר בפורום המשפחות השכולות, "אנחנו שילמנו ביקר לנו מכל, בבנים שלנו. איך הבן של ראש הממשלה מעז לקרוא לנו חולי רוח? הוא מטורף בעצמו". לדבריו, ראש הממשלה נתניהו הגיב כפי שהגיב כי יש לו אג'נדה להילחם בבית המשפט העליון. "הוא פשוט מצא עוד סיבה או תירוץ להתגולל על בית המשפט", אמר ברנע.

ואכן, המיועד לתפקיד שר המשפטים בממשלתו הבאה של נתניהו, יריב לוין, מיהר לטעון: "אם למישהו הייתה נדרשת הוכחה נוספת לגבי הצורך החיוני והמיידי בתיקון יסודי של מערכת המשפט, הרי שהוא קיבל אותה היום".

במהלך הטקס, שבו השתתפו כ-9,000 איש, נשא מוחמד עונבוס ממחנה הפליטים טול כרם נאום נרגש ואמר: "אחי היקר, אני שונא את האלימות שבגללה איבדנו אותך...אני ממשיך ומאמין כי מערבולת האלימות לא תסתיים אלא אם כן נפעל ביחד וניצור שינוי על האדמה המקודשת הזאת".

"נתניהו האשים את כולנו כמחבלים?" שאל בתדהמה ווג'יה סלאמה תמיזי, תושב איבנה בנפת חברון, בשיחה עם אל-מוניטור. "אני איבדתי את אחי, חאזם, בהפגנות שהיו בכפר נגד הכיבוש במהלך האינתיפאדה הראשונה. חיילים נכנסו (לכפר) וירו לעבר כולם. באירוע נהרגו עוד שלושה נערים ועשרות נפצעו". לדבריו, המשפחות השכולות הפלסטיניות מאמינות שיש סיכוי לשלום ושצריך לשים סוף לכיבוש ולאלימות. "אנחנו לא רוצים לאכול חומוס ביחד, אלא רק להפסיק את ההרג משני הצדדים. רק בלהכיר את השכנים ולכאוב את הכאב נוכל להביא לכך סוף. אבל יש כנראה מי שלא מעוניין לסיים את הכיבוש ולא את האלימות וכנראה גם לא את הסבל", הוא אומר.

ברנע אומר לאל-מוניטור, כי מטרת האווירה הקשה שנתניהו יצר השנה סביב הטקס – אשר נערך במשך שנים בשקט ובכבוד, היא שהישראלים לא יראו בישראל נוכחות של פלסטינים ויתחילו להאמין שאפשר לעשות שלום ולסיים את הסכסוך. "זו האג'נדה שלו ואיתה הוא הולך", קובע ברנע.

נדמה כי תחושה זו משותפת לרבות מהמשפחות השכולות, שהחליטו באומץ לציין את הכאב והשכול שלהן בדרך אחרת. יובל רחמים, ששכל את אביו במלחמת ששת הימים, אמר בטקס: "כשהתבגרתי, התחלתי להבין על מה הם מדברים שם מהבמה, והתחלתי להרגיש פחות נוח עם הנאומים הללו. קריית שאול נחשב לבית עלמין מרכזי, לכן כיבדו אותנו ראשי ממשלה ושרי ביטחון. לאט לאט הבנתי שאני ממלא תפקיד של ניצב בהצגה לא לי. הלהג הלוחמני, המתקרבן, המאיים, מלהיט יצרים, מעצים ומקדש מאבק שאין לו סוף. כל שנה הפוליטיקאים עלו על הבמה יותר ציניים ועם פחות בושה, הופכים את הכאב הקורע שלנו לעצרת בחירות וגיוס כללי למלחמה המיותרת הבאה, למחדל האיוולת הנמשך, לנרטיב הצבאי המושל במדינה. פוליטיקאים שניזונים מהאיבה לערבים ומטפחים את החרדה מהם".

השנה, אולי יותר מתמיד, נראה שרוב הישראלים והפלסטינים איבדו את התקווה לשלום ולסיום הסכסוך. רק בסוף שבוע האחרון נהרגו ארבעה ישראלים ועוד עשרות פלסטינים בעזה בסבב אלימות קצר נוסף בין ישראל לחמאס. הדרך של ההורים השכולים משני הצדדים להתמודד עם השכול היא יוצאת דופן ואמיצה, גם אם לא כל אחד יכול להבין אותה. אבל כפי שקבעו שופטי בג"ץ, "כאן מונחת הליבה של חופש הביטוי, של האוטונומיה האישית, זו המעניקה לכל אדם את האפשרות לכתוב ולעצב את סיפור חייו על פי דרכו שלו".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020