ישראל פולס

הסדרה בעזה תאיץ את מרוץ החימוש של חמאס והג'יהאד האסלאמי

p
המחבר
בקצרה
נתניהו מזהיר את כל העולם מפני איומי הגרעין של איראן, אך בעזה צומח איום משמעותי על שגרת חייהם של מיליוני ישראלים. הסדרה תאפשר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להצטייד ברקטות נוספות וחזקות יותר ולשכלל את כוחן הצבאי.

הדרג הביטחוני סבור שהסדרה עם חמאס תהווה ערובה לשמירה על הפסקת האש עליה סוכם בסבב ההסלמה הקטלני של סוף השבוע האחרון [5-4 במאי]. בישיבת הקבינט שהתקיימה ביום ראשון בצהריים [5 במאי], אחרי שכבר נורו למעלה מ-400 רקטות לעבר ישראל (מתוך כ-650 הרקטות שנורו בתוך פחות מ-48 שעות), חזר צה"ל על אותו ניגון ישן שיש לשמור על גובה הלהבות, כלומר להלום בחזרה אבל בשכל כדי שלא לשבור את הכלים. בצה"ל מעריכים כי ללא התקדמות בהסדרה, כל רגיעה או הפסקת אש יחזיקו לא יותר מימים או שבועות עד לסבב הבא, שיהיה כך נדמה חמור וקטלני יותר.

אבל, וכאן האבל הגדול, העימות האחרון עם עזה שהיה הקטלני ביותר מאז "צוק איתן" [2014] החדיר ספקות לא מעטים באלו הסוברים כי שיפור כלכלת עזה ירחיק את המלחמה הבאה. נדמה כי בכל פעם מחדש צצה איזו סיבה או אפילו אי הבנה הגוררות את הצדדים לעימות מזויין, אפילו בעל כורחם. בינתיים חמאס והג'יהאד האסלאמי ממשיכים במרוץ החימוש שלהם, אוגרים עוד ועוד רקטות חזקות יותר ומאתגרים את מערכת כיפת ברזל עם ירי מסיבי. גם הפעם חמאס וישראל לא תכננו להגיע לסבב אלים בוודאי לא למלחמה. ניתן לשער שאלמלא האירוויזיון שיתקיים בתל אביב בשבוע הבא [18 במאי] ואירועי יום הזיכרון והעצמאות השבוע, התמונה הייתה אחרת.

שרים בליכוד טענו אמנם כי האירוויזיון, שבו עתידים לצפות מאות מיליוני בני אדם, אינו שיקול במסגרת המערכה מול חמאס, אך אלו היו דברי סרק. צה"ל קיבל הנחיה מהדרג המדיני לסיים את העימות כבר השבוע, עוד לפני ערב יום הזיכרון [7 במאי] וכמובן לפני האירוויזיון. ביטולו היה מעניק לחמאס ניצחון עצום וגורם לפגיעה מורלית ותחושה של אובדן שליטה בדעת הקהל הישראלית.

חמאס מצדו גם לא היה מעוניין במלחמה כעת, עם תחילת חודש הרמדאן. אבל כמעט כמו תמיד הוא נגרר לזה בעל כורחו. הפעם הג'יהאד האסלאמי הוא שדחף לעימות עם ישראל, שבתחילה הגיבה בזהירות אך האירועים התדרדרו במהירות לכ-650 רקטות, ארבעה הרוגים ישראלים ו-32 הרוגים פלסטינים. ואחרי כל זה חוזרים להבנות שמלפני ההסלמה.

השאלה היא, האם המשוואה של הסדרה שווה רגיעה טומנת בחובה סיכוני אל-חזור? האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להיות שבויה של ההערכה כי הסדרה היא כורח המציאות? האם עליה לעצום עיניים מהמשך ההתחמשות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, שבסבב הקצר האחרון הצליחו לאיים על ערים מרכזיות בדרום כמו אשקלון, באר שבע, אשדוד וקריית גת?

נתונים שנאספו על ידי אגף המודיעין וחלקם פורסמו השבוע בעיתון הארץ [5 במאי], מציגים תמונה מדאיגה שצריכה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות בישראל – הדרג המדיני והצבאי גם יחד.

ערב מבצע צוק איתן רוב הרקטות בידי חמאס היו רקטות לטווח קצר, כלומר רקטות שאיימו על עוטף עזה בלבד. רק מקצתן היו לטווחים בינוניים וארוכים שאיימו על פאתי ירושלים, גוש דן וצפונה מכך. מחציתן לפחות הושמדו במהלך 50 ימי הלחימה ב-2014.

כיום ב-2019 יש בידי חמאס, כך על פי הערכת גורמי המודיעין, בין 5,000 ל-6,000 רקטות, עשרות מהן לטווח ארוך של יותר ממאה ק"מ. לג'יהאד האסלאמי יש מאגר רקטות גדול אף יותר המוערך בכ-8,000, רובן לטווח קצר ובינוני אך גם כמה מאות רקטות לטווחים ארוכים המאיימות על גוש דן. חלק מהרקטות נושאות ראשי נפץ כבדים של 90 ק"ג ויותר מזה. בסבב הנוכחי חמאס וג'יהאד לא חשו מספיק מאוימים כדי להשתמש ברקטות ארוכות הטווח.

כפי שפורסם בשבוע שעבר כאן באל-מוניטור, הסיבה העיקרית לכך שחמאס אינו נכנס לעימות עם הג'יהאד האסלאמי, המנסה לאתגרו ולסבכו עם ישראל חדשות לבקרים, היא העובדה שהארגון הזה הצליח לצמוח ולהצטייד בכוח מרשים שניתן להשתמש בו בעת עימות אלים עם ישראל. איחוד הכוחות הזה מקנה לחמאס יכולת הרתעה גדולה יותר.

כמעט 14,000 אלף רקטות של חמאס והג'יהאד האסלאמי המכוונות מרצועת עזה אל ישראל יצרו מצב שבו ישראל פגיעה מדרום יותר מתמיד. רק לחיזבאללה יש מאגר רקטות רב יותר ומדויק יותר, אבל תוצאות מלחמת לבנון השנייה והאיום הישראלי להחריב את לבנון במקרה של ירי רקטות לחברה עודם מרתיעים כנראה את הארגון.

ובחזרה לעזה. אחרי שהושגה הפסקת אש, התרברבו אנשי חמאס והג'יהאד כי מצאו "פטנט" להתגבר על כיפת ברזל באמצעות שיגור עשרות רקטות בו זמנית לעבר מטרה אחת. ניתן לשער שהיכולת הזו עוד תשתכלל לקראת העימות הבא.

מאז הפיכת חמאס בעזה [2007]  הצליחו שני הארגונים הגדולים ברצועה לבנות מערך הרתעה ומאזן אימה מרשים נגד ישראל. בנימין נתניהו, מאז חזרתו לתפקיד ראש הממשלה ב-2009, מזהיר את כל העולם מפני איומי הגרעין של איראן, אך ממש מתחת לאף, עשרות קילומטרים מתל אביב, צמח איום משמעותי על שגרת חייה של מדינה שלמה. הרקטות הללו, נכון לעכשיו, אינן איום קיומי על ישראל, אבל חמאס והג'יהאד האסלאמי מצליחים באמצעותן לכופף שוב ושוב את ישראל, וגם כעת אחרי שפסקה האש הם ודאי ימשיכו במרוץ החימוש שלהם לקראת העימות הבא.

עשר שנים אחרי עלייתו של נתניהו לשלטון, ישראל מתקשה להיכנס למערכה משמעותית לחיסול מצבורי הנשק המאיימים על העורף הישראלי נוכח המחיר הכבד הצפוי. המחיר הזה יגדל בכל יום של הסדרה עליה עמלים שני הצדדים בתיווך מצרים. 

שכך, לא יהיה זה מוגזם לטעון, שכל אירוע תרבות או ספורט רב משתתפים בטווח של עשרות קילומטרים מעזה ויותר מכך, נמצא בעצם תחת איום הרקטות מעזה. ההסדרה עם חמאס נמצאת בשלבים מתקדמים, וכפי הנראה נתניהו על אף הביקורת מבית לא יעצור את התקדמותה. שאלת השאלות היא, איך השקט (ככל שיישמר) יאפשר לצה"ל לפעול נגד מרוץ החימוש של חמאס והג'יהאד האסלאמי, שלא פוסק לרגע. הנה כעת נחשפנו לחלק מהיכולות שצברו שני הארגונים, ובוודאי עוד יצברו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept